חבלת ראש: כך תדעו שהמצב חמור

מרבית האירועים שבהם מתרחשות חבלות ראש מסתכמים בפגיעות קלות בלבד אשר לרוב אינן דורשות התייחסות רפואית משמעותית. אירוע בו ילד או מבוגר נפגע בראשו עשוי להיות מפחיד ומבהיל לצופה מן הצד ואף לעורר ברבים מאיתנו תחושה של חוסר אונים משווע. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפעוט או באדם קרוב. במקרים רבים לא ברור אם מדובר בחבלה קלה או חמורה. מתי עלינו להתייחס בחומרה לאירוע שכזה? מה עלינו לעשות במצב הזה על מנת לשפר את הטיפול הרפואי ומה עלולה להיות התוצאה של חבלה משמעותית?

אוכלוסיות שונות נמצאות בסיכון גבוה מן הממוצע לחוות אירוע של חבלת ראש. על פי ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות ראש בבית חולים לוינשטיין, ניתן לראות כי השכיחות להתרחשות של אירוע שכזה עולה בשתי קבוצות גיל, קבוצת הגיל של שנות ה-20-30, וטווח הגילאים 60 ומעלה. "בקבוצת הגיל 20-30 מדובר ביחס של 2:1 לרעת הגברים. בגיל הזה הגורם העיקרי הוא תאונות דרכים ואחריו פגיעות אלימות שונות. באנשים בני 55-60 ומעלה הגורם לפגיעות ראש הינו בראש ובראשונה נפילות, ללא הבדל מגדרי".

כאשר מדובר בחבלת ראש קלה, המאופיינת על ידי שינוי קצר טווח וחולף במצב ההכרה, הפגיעה עשויה להסתכם בנפיחות וברגישות, בכאבי ראש קלים ובסחרחורת למשך פרק זמן מוגבל לאחר האירוע. במקרים אלה, כאשר היה שינוי לזמן קצר בלבד במצב ההכרה ולא מופיעים בהמשך סימנים המעידים על הרעה במצב הנוירולוגי, לרוב לא נדרשת התערבות רפואית מעבר לתמיכה ולהסבר על מהות הפגיעה ועל הצפי להחלמה.

אילו סימנים, אם כן, מהווים נורת אזהרה ומחייבים התייחסות רפואית? לדברי ד"ר סחר, סימנים חשובים אשר עשויים להעיד על חבלת ראש משמעותית הם סימני חבלה באזור הפנים או הקרקפת, וכן בחילות והקאות שעשויות להעיד על לחץ תוך גולגלתי מוגבר, שיכול להיגרם כתוצאה מדימום מוחי. יש לבחון האם התרחש שינוי מיידי או מאוחר במצב ההכרה (ישנוניות, אפאטיות או אי שקט בילדים), בלבול, חולשה של צד בגוף, פרכוסים או ליקוי בדיבור.

היבטים נוספים בשאלה אם יש לפנות לעזרה רפואית הם עוצמת החבלה; מצבו הבריאותי של האדם; והשאלה אם הוא נוטל תרופות כדוגמת אספירין או קומדין המעלות את הסיכון לדימום.

במקרים מסוימים, חבלות ראש עשויות להסתמן זמן רב לאחר האירוע. "במצב המאפיין חבלה אצל קשישים או אלכוהוליסטים", מדגים ד"ר סחר, "עשוי להיווצר דימום תת קשתי כרוני (דימום סאב-דוראלי כרוני). הנפגע עשוי אף שלא לזכור מתי ואם נחבל, ולהגיע לחדר מיון שבועות לאחר החבלה, בגלל התפתחות איטית של ליקויים קוגניטיביים והפרעות מוטוריות".

מעט מאוד ניתן לעשות במקום האירוע לטיפול בפגיעת הראש עצמה, בנפגעי ראש קשים, לבד מתמיכה במערכות הגוף השונות. ככלל, פצועים אלו יפונו לטיפול במרכזים רפואיים בהם קיים שירות נוירוכירורגי שיאפשר טיפול בבעיית הפגיעה במוח, ע"י ניקוז הדימום או פעולות אחרות להפחתת הלחץ התוך-גולגלתי.

כאשר אדם נפגע בראשו, בעקבות תאונת דרכים או נפילה מגובה, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להזעיק עזרה רפואית ולדאוג לפינויו של הנפגע למרכז הרפואי הקרוב. אדם בעל ידע בסיסי במתן עזרה ראשונה יוכל להתחיל בביצוע שלבי ההחייאה הבסיסיים. כך למשל, זיהוי של מצוקה נשימתית יחייב שמירה על נתיב אוויר פתוח והנשמה, ובמצב בו אין דופק ואין פעילות של הלב יש לבצע עיסויים של הלב. אם קיים דימום חיצוני משמעותי, יש להפסיקו באמצעות לחץ מקומי. פעולות אלו חייבות להתבצע תוך הקפדה על ייצוב הראש והצוואר כדי למנוע את החמרת הפציעה. זאת, לנוכח שכיחות מוגברת של של חבלות לעמוד השדרה בנפגעים הסובלים מחבלות ראש. חשוב להעביר לצוות הרפואי המפנה את נסיבות הפציעה ואת הפרטים על מצבו הרפואי הכללי של הפצוע.

לאחר פגיעת ראש, בהגיעו למיון יעבור הנפגע בדיקה גופנית מלאה, שבה מוודא הצוות המטפל, שאין מדובר בפגיעה המערבת את עמוד השדרה הצווארי או פגיעות באיברים נוספים. בהמשך נדרשת לרוב בדיקה נוירולוגית מדוקדקת, הכוללת, בהתאם למצבו של המטופל והממצאים בבדיקה הגופנית, בדיקות הדמיה (CT אנגיוגרפיה). אחר כך מחליט הצוות הרפואי אם קיים הצורך להתערב, לעיתים אף באופן כירורגי.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה (מיון).