שבץ מוחי: קבוצות הסיכון

שבץ מוחי הוא אחד מחמשת גורמי המוות המובילים בישראל. כ-15,000 איש לוקים בו מדי שנה, רבים מהם נותרים עם נכות או מוגבלות קשה לכל ימי חייהם. עם זאת, ניתן להתמודד עם השבץ ואף למנוע אותו באמצעות מודעות לגורמי הסיכון ונטילת אחריות לאורח חיים בריא ומאוזן.

מהו שבץ מוחי?

המוח זקוק לאספקת דם שוטפת על מנת לקיים פעילות תקינה. אירוע מוחי (Stroke) מתרחש כאשר נוצרת הפסקה פתאומית באספקת דם וחמצן לחלק מרקמת המוח ותאי העצב, אשר במהלכה וכתוצאה ממנה נגרם הרס לרקמה ונזק לתפקודי המוח. מרגע שתאי עצב נפגעים, מתחילה שרשרת תגובה והתאים המקיפים את האזור שנפגע עלולים גם הם להינזק. הפרעה שכזו עשויה להיגרם מחסימת כלי דם בגלל קריש דם או תסחיף (ואז מדובר בשבץ איסכמי) או בגלל דימום תוך מוחי (שבץ המורגי).

סוג האירוע הנפוץ ביותר הוא אירוע מוחי איסכמי (92%), שבו נחסם כלי דם מוחי. סוג האירוע החמור יותר בפגיעתו הוא דימום תוך מוחי: 81% נפטרו ממנו או נשארו עם נכות קשה.

קבוצות הסיכון לשבץ

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בגיל הלוקים בשבץ מוחי, וכ-8% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 50. כ-25% נפגעים מתחת לגיל 60. המחלה עלולה לתקוף כל אדם, בכל גיל, ובמקרים נדירים אפילו ילדים. עם זאת, ככל שהגיל עולה, כך גם גובר הסיכון לשבץ מוחי: התמותה משבץ מוחי בקרב בני 65 ומעלה היא פי 7 בהשוואה לציבור הרחב.

השבץ המוחי אינו מבדיל גם בין גברים לנשים: כמחצית הנפגעים הן נשים (47%) אך הפגיעה בהן, מבחינת אחוזי התמותה וחומרת הנכות, קשה יותר מאשר בגברים.

חמשת גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לשבץ הם לחץ דם גבוה (מופיע ב-80% מהמקרים), רמת שומנים גבוהה בדם, סוכרת, עישון ופרפור חדרים. בעוד שניתן להבין מדוע רמת שומנים גבוהה או לחץ דם גבוה תורמים לסיכון לשבץ המוחי, תרומתן של הפרעות בקצב הלב לסיכון קצת פחות ברורה. הסיכון לשבץ עולה, מאחר שעוצמת כיווץ פרוזדורי הלב נפגעת, דם מצטבר בפרוזדורים, ונוצרים קרישי דם (בעיקר בעלייה השמאלית) אשר נשלחים למחזור הדם, וממנו למוח. לפיכך, לאנשים הסובלים משני גורמי סיכון או יותר מומלץ להיבדק אצל קרדיולוג על מנת לשלול פרפור חדרים.
גם אנשים שעברו השתלת מסתמים בלב או סובלים מבעיות לב שונות נמצאים בסיכון גבוה לשבץ מוחי. גורמי סיכון נוספים הם צריכה גבוהה של אלכוהול ושימוש בסמים, עודף משקל רב, חוסר בפעילות גופנית, צריכת בשר אדום והרגלי תזונה בלתי בריאים.

תהליך הטיפול באנשים הנמצאים בקבוצת סיכון כולל הערכה רפואית המכונה CHADS2, המסייעת לאבחן את רמת הסיכון של המטופל ללקות בשבץ מוחי ואת הטיפול שיינתן לו. ההערכה הזאת משקללת גורמי סיכון שונים (גיל, יתר לחץ דם, קיומה של סוכרת, הפרעות קצב, קיומו של אירוע מוחי קודם ועוד) ומעניקה ניקוד לכל נבדק. הערכה שכזאת ניתן לבצע באמצעות מחשבון מיוחד למדידת סיכון לשבץ בקרב אנשים הסובלים מפרפור חדרים.

הניקוד שיתקבל יקבע את רמת הסיכון ואת הטיפול שיוענק למטופל. ברמת סיכון נמוכה מאוד ניתן לתת למטופל אספירין כדי לדלל את הדם. ברמת סיכון גבוהה יש צורך לתת טיפול באמצעות תרופות לדילול הדם המונעות קרישי דם באמצעות נטרולם של פקטורי קרישה.

חיים מאוזנים הם חיים מוגנים

מה קורה אם אתם מוצאים את עצמכם בקבוצות הסיכון? ובכן, ראשית כל מומלץ להפחית במשקל ולעשות פעילות גופנית קבועה. פעולות אלו יסייעו באיזון רמות הסוכר והלחץ דם ובכך יפחיתו גם את הסיכון לשבץ המוחי. אם אתם כבר מטופלים במדללי דם, כדאי שתקפידו על איזון רמת קרישיות הדם, באמצעות עריכת בדיק;ות תקופתיות אצל הרופא המטפל והקפדה על המשטר הטיפולי שנרשם לכם. ניתן לבצע את הבדיקות בבית, באמצעות מכשיר לבדיקה ביתית, בדומה למכשיר הבודק את רמת הסוכר אצל חולי סוכרת. מחקרים שנערכו גילו כי בדיקה ביתית סייעה להפחית את הסיכונים לקרישי דם ולדימומים.

במקביל, עבור אנשים הנוטלים נוגדי קרישה מסוג קומדין חשוב לשמור על דיאטה קבועה ומאוזנת של מוצרים המכילים ויטמין K כגון: ירקות ירוקים עלי תרד, עלי סלק, ברוקולי, כרוב ניצנים ועלי חסה ולשמור על אורח חיים בריא. אין צורך לוותר לחלוטין על ירקות המכילים ויטמין K,שחלקם מכילים אשלגן, המסייע להפחית את רמת הסיכון לשבץ מוחי אלא להקפיד על דיאטה מאוזנת של מוצרים אלו. ניתן תמיד לבצע המרה בין הירקות השונים על פי רמת הויטמין K שהם מכילים. לדוגמא: מי שאוכל בכל יום ברוקולי, וחשקה נפשו בעלי תרד, יוכל להמיר אחד בשני על פי מדד המרה קבוע שניתן לקבל מהדיאטנית. בנוסף, צריך להקפיד על צריכה של מוצרי מזון המכילים אשלגן ולהקטין את רמת המלח, כדי להפחית את לחץ הדם, ובכך להפחית את הסיכון לשבץ מוחי.

סימני האזהרה המוקדמים

הסימנים לשבץ הם חולשה או חוסר תחושה פתאומי בפנים, ביד או ברגל; בלבול או קושי פתאומי בדיבור או בהבנתו; טשטוש ראייה פתאומי באחת מהעיניים או בשתיהן; סחרחורות; קושי פתאומי בהליכה; איבוד שיווי משקל או קואורדינציה; כאב ראש חמור ללא סיבה ידועה; הפרעות פתאומיות בתחושה בפנים, ביד או ברגל. הסימנים הללו עשויים להגיע ימים ושבועות אך גם דקות ושניות לפני הופעת השבץ המוחי.

אם הבחנתם באחד או יותר מהסימנים המוזכרים לעיל, עליכם לפנות מיד לבית החולים. לזמן שעובר מרגע הופעת הסימנים ועד לקבלת טיפול יש חשיבות מכרעת ביעילות הטיפול והצלחתו במזעור נזקי הנכות.

הכותבת היא יו"ר עמותת נאמן לנפגעי שבץ מוחי

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה ושבץ מוח.