שיעור אבחוני האוטיזם בעלייה

שכיחות האוטיזם עולה בהדרגה ועומדת היום על 1 מתוך 68 ילדים בארה"ב, ועל פי ההערכות בישראל השיעור דומה. לפי דיווחים שפורסמו ב-2009, עמד שיעור הילדים המאובחנים באוטיזם בישראל על 1 מתוך 200.

במאי 2013 התעדכן ספר האבחונים הפסיכיאטרי (DSM5) וחל שינוי בהגדרות האוטיזם. הקריטריונים לאבחון הוקשחו והשם שניתן עתה לכל ההפרעות המערבות קשיים בתקשורת החברתית והתנהגויות חזרתיות ומצומצמות הוא "הפרעות הספקטרום האוטיסטי". בסקירה עכשווית נמצא כי 50-75 אחוז מהילדים במדגם שאובחנו על פי ההגדרות הישנות כלוקים באוטיזם ממשיכים לעמוד גם בקריטריונים החדשים.

הילדים שלא ענו על הגדרות האוטיזם החדשות היו ילדים עם מנת משכל מעל 70 נקודות IQ ו/או אבחון קודם של הפרעה התפתחותית בלתי ספציפית ו/או תסמונת אספרגר.

קשיים בתגובה לגירויים חושיים לא רק באוטיזם!

אף שתגובות חריגות לגירויים חושיים מופיעות בספר האבחון החדש כאחד הקריטריונים הנחוצים לאבחון אוטיזם, מאמר שהתפרסם החודש בכתב העת של אוניברסיטת ייל מוכיח כי הפרמטר של היעדר תגובה או תגובת יתר לגירויים חושיים נמצא גם בקרב ילדים עם קשיי קשב וריכוז, לקויות שפה, לקויות למידה שאינם מוגדרים כלוקים באוטיזם.

במחקר חדש שהתפרסם בתחילת השנה ושבדק 101 ילדים בגילאי 4.5 -10 שאובחנו כנמצאים בספקטרום האוטיסטי, נמצא כי 66% מהילדים לוקים גם בהפרעת חרדה כללית, 52% מדגימים פוביות ספציפיות ו-59% לוקים בהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.

שינוי ביחס בין בנים לבנות

באשר להבדלים בין המינים, ידוע כיום כי בניגוד לדעה הרווחת עד כה שטענה כי היחס בין בנים עם אוטיזם לבנות עם אוטיזם הוא 4: 1, (פי ארבעה יותר בנים), כיום מתחיל להתברר כי בנות עם אוטיזם בתפקוד גבוה מאובחנות מאוחר יותר מאשר בנים, וזאת משום שמציגות תסמינים שונים מאלה של הבנים המקשים על איתורן. המשמעות היא כי היחס בין בנים לבנות עם אוטיזם יכול להשתנות: יש יותר בנות עם אוטיזם בתפקוד גבוה מכפי שחשבנו בעבר, אך אנו רק עתה לומדים כיצד להתמודד עם שאלת האבחון שלהן. מחקר הבודק את הפנוטיפ הנשי של הפרעות הספקטרום האוטיסטי, שנעשה במרכז ''מראות'' ובמכון להתפתחות הילד, יוצג במאי בכנס בינלאומי בנושא בארה"ב.

המודעות הגוברת לקשיים בתחום התקשורת החברתית מובילה מצד אחד לאבחון בגיל מוקדם (גיל שנה וחצי שנתיים) של פעוטות המדגימים תסמינים ברורים של קשיים בתקשורת, ומצד שני- לאבחון גם בגיל מאוחר (מעל גיל 6 ואף בגיל ההתבגרות) של ילדים ומתבגרים הנמצאים בתפקוד גבוה ומדגימים קשיים קלים בתקשורת.

מהי שיטת האבחון העדכנית?

מבחן האדוס 2 הוא המבחן המקובל כיום בעולם לאבחון הפרעות בספקטרום האוטיסטי. המבחן כולל 14 מטלות הבודקות תקשורת חברתית ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים. המבחן כולל גרסאות שונות המותאמות לגיל הילד ולרמתו השפתית. במסגרת המבדק הקלינאי מעביר לילד סדרת משימות הבודקות הבנה חברתית, הבנת רגשות, הבנת יחסים בין אישיים, התייחסות לאדם אחר בחדר, שימוש בשפת גוף לתקשורת בלתי מילולית, שימוש בתקשורת מילולית, יכולת משחק ,שימוש בדמיון ועוד.
טיפול תרופתי

לאחרונה דובר על מתן אוקסיטוצין, חלבון טבעי המיוצר בהיפותלמוס, כטיפול אפשרי לחוסרים החברתיים המשתקפים בהפרעות הספקטרום האוטיסטי. נמצא כי מתן אוקסיטוצין דרך האף מחזק באופן זמני הבנה חברתית, אמפתיה והדדיות באנשים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי. יחד עם זאת, מחקרים קליניים אחרונים דיווחו על תוצאות סותרות באשר להשפעת ההורמון ויש להמשיך ולחקור את תרומתו לטיפול באוטיזם.

כיצד מקדמים תקשורת חברתית?

הטיפול היעיל בהפרעות הספקטרום האוטיסטי משלב טיפול פסיכולוגי פרטני המותאם לאוטיזם, הדרכת הורים, טיפול קבוצתי הממוקד בכישורי חברה ותקשורת, הדרכת הצוות החינוכי, שילוב של סייעת לצורך תווך חברתי, טיפול קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. בנוסף יש לקיים מעקב רפואי רצוף לטיפול בתסמינים הלווים לאוטיזם כגון חרדה, קשיי קשב וריכוז, הפרעות בוויסות ההתנהגות ועוד.

ד"ר חגית נגר שמעוני, מנהלת מרכז "מראות" לאבחון וטיפול בילדים ונוער עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי וקשיים חברתיים תקשורתיים, היחידה להתפתחות הילד, בית חולים דנה לילדים, המרכז הרפואי איכילוב.

בואו לדבר על זה עם ד"ר חגית נגר שמעוני בפורום חי אוטיזם שמתקיים בתאריך (2.4.2015).