הפרעות שינה: להתעורר ולטפל

מי שאינו ישן מספיק עלול לסבול מעייפות מצטברת, קשיים בריכוז, עצבנות, ירידה ברמת הקוגניציה ועלייה בשכיחות מחלות כרוניות כגון סוכרת, עודף משקל ויתר לחץ דם.

מבוגר זקוק ל-7-8 שעות שינה בלילה בממוצע. אולם לא כולנו ישנים היטב, וחלקנו אף מתעוררים עייפים, דבר המצביע על אפשרות להפרעת שינה.

"ההפרעות בשינה נחלקות לארבע קבוצות עיקריות", מסביר פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת השינה במרכז הרפואי רמב"ם ומנהל מערך מרפאות השינה בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה.

לדבריו, "ההפרעה הראשונה והשכיחה ביותר היא נדודי שינה, שאופיינית בעיקר לנשים ולקשישים. נדודי שינה מתבטאים בקשיים בהירדמות, יקיצות מרובות לאורך הלילה והשכמה מוקדמת.

"הפרעת השינה השנייה היא ישנוניות יתר יומית, במסגרתה ההפרעה השכיחה ביותר הינה תסמונת דום נשימה בשינה שאופיינית לגברים ולבעלי משקל עודף.

"קבוצה שלישית של הפרעות הינם הפאראסומניות, שהן למעשה תופעות בלתי רצוניות המתרחשות או מוחמרות בזמן השינה: הליכה בזמן השינה, חריקת שיניים בשינה, סיוטים, ביעותים, הרטבת לילה, התקפי אפילפסיה בשינה וכו'.

"קבוצת הפרעות השינה הרביעית פוגעת בתזמון השינה, ואופיינית בעיקר לבני נוער ולקשישים. הסובלים ממנה ישנים היטב, אבל לא בזמן הרצוי. בני נוער, למשל, הולכים לישון מאוחר ונאלצים לקום מוקדם על מנת להגיע לבית הספר, ומכיוון שהם לא ישנו את מספר השעות הנחוץ להם הם עייפים, רדומים ולא מתפקדים בשעות היום".

"הדבר הראשון שמומלץ לבדוק לפני שפונים להתייעצות עם רופא הוא האם המתלונן אכן ישן די שעות", אומר פרופ' פילר. אחד הצעדים הראשונים לבירור ישנוניות יומית הוא להקפיד לישון מספיק שעות ולבחון את ההשפעה. "אם אין כל שינוי בתחושות למרות כמות שינה סבירה, צריך לברר מה הבעיה והאם שנתו של המתלונן איכותית ועמוקה דיה".

ההמלצה הראשונה במסגרת בירור הפרעת שינה היא לפנות לבירור והתייעצות עם רופא המשפחה. במקרים חריגים יותר ניתן לפנות לרופא שינה שיכול להרחיב את הבירור ולבצע בדיקות נוספות ובהן בדיקות שינה במעבדה או בדיקות שינה ביתיות בהתאם לאבחון הראשוני.

הטיפול בהפרעות שינה מותאם אישית למטופל ולסוג הבעיה ממנה הוא סובל. "אם מדובר בנדודי שינה, יש כמה רבדים של טיפול", אומר פרופ' פילר. "ניתן להפנות את המטופל לטיפול לשיפור הרגלי השינה או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ישנם גם מצבים הדורשים טיפולים באמצעות תרופות שינה.

בעבר הרופאים נמנעו מלהמליץ למטופלים להשתמש בתרופות אלו מכיוון שהן היו קשורות בפוטנציאל התרגלות ואף התמכרות יחסית גבוהים, אולם בשנים האחרונות נעשה שימוש בתרופות מהדור החדש שנחשבות בטוחות הרבה יותר. גם טיפול בהפרעות בלתי רצוניות בזמן השינה נעשה באמצעות תרופות או טיפול התנהגותי.

"כאשר מדובר בדום נשימה יש לבדוק כל מקרה לגופו. לדוגמה, מי שסובל מעודף משקל חייב להפחית ממשקלו. ישנו גם טיפול באמצעות התקנים מיוחדים לשיניים ומכשירים תומכי נשימה (סיפאפ), ולעיתים בוחר הרופא המטפל לפתור את הבעיה באמצעות ניתוחים כגון כריתת שקדים ואדנו אידים (בעקר בילדים), ניתוח חיך ולוע (הקטנת ענבל וחיך רך), ולעיתים אף ניתוחים גדולים מאוד כגון הקדמת הלסת התחתונה. ניתוחים אלו מבוצעים במחלקות א.א.ג. או פה ולסת.

"בהפרעות בשעון הביולוגי ניתן לטפל באמצעות מלטונין, הורמון המופרש מבלוטת האיצטרובל במוח לאורך כל הלילה. כשיש הפרעה כלשהי בהפרשתו (כשהוא אינו מופרש כלל או שהוא מופרש בזמנים בלתי מתאימים), נוצרות הפרעות בתזמון השינה. פטנט ישראלי חדש מאפשר שחרור מושהה של מלטונין. ההורמון משתחרר לאט במהלך הלילה, דבר שמחקה את הצורה הטבעית ומסייע לפתור את הבעיה.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הפרעות שינה
פורום הפרעות שינה בקרב ילדים