יום המודעות לטרשת נפוצה

קוראים לי אנה שפיגל - ואני מתנזרת מלקטוז, גלוטן, כימיקלים, צבעי מאכל וחומרים משמרים כבר יותר מ-3 שנים. אם תהיתם: אז לא - אני לא רגישה לחלב, לא חולה בצליאק ואני גם לא טבעונית או צמחונית, או נגררת אחרי איזושהי אופנה של דיאטה חדשה.

אני חולה במחלה אוטואימונית (בה הגוף תוקף את עצמו) שנקראת טרשת נפוצה, ובגלל המחלה בחרתי להפסיק לאכול מאכלים מסוימים שעלולים להזיק לגוף שלי.

אבל אולי כדאי שאתחיל מההתחלה. נולדתי לפני 39 שנים, בחצי האי קרים שבדרום אוקראינה. בת יחידה להוריי. אני ספורטאית מאז שאני מכירה את עצמי. בגיל 4 התחלתי ללמוד בלט ובגיל 12 התחלתי להתאמן בחדר כושר. בגיל 15.5 עליתי עם הוריי לארץ, וגם בארץ המשכתי בלימודי הבלט ובאימונים בחדר הכושר.

בגיל 19 התחתנתי - ואנחנו הורים ל-3 בנים (בגיל 8 וחצי, 13 ו-19). בגיל 20 נאלצתי להפסיק את אימוני הבלט והשקעתי יותר באימוני הכושר. זה הפך למקצוע שלי ושל בן זוגי. השתתפתי בתחרויות שונות וזכיתי בפרסים מכובדים (ובהם: אליפות ישראל בהורדת ידיים 3 פעמים; ומיס פיטנס ישראל). כשנולד בני האמצעי הפסקתי להתחרות ובמקביל השקעתי בלימודי תזונה. כיום, לצד עיסוקי כמאמנת כושר, אני גם דיאטנית קלינית טבעית.

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית, המתחילה לרוב בגיל צעיר. היא נקראת "טרשת נפוצה", לא בגלל שכיחותה באוכלוסייה (בישראל חולים בה כ-5,000 אנשים), אלא מכיוון שהיא נפוצה במספר טרשות (נגעים) לאורך המוח ועמוד השדרה. במחלה זו, המערכת החיסונית תוקפת את המיאלין בגוף - החומר שמבודד את סיבי העצב ומגן עליהם.

המשמעות היא פגיעה במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה - וביכולתם של העצבים להעביר מידע. הפגיעה העצבית מתבטאת בתסמינים כגון: חולשה עד כדי שיתוק שרירים, המביאים לקושי בביצוע פעילויות יומיומיות פשוטות, כמו נשיאת חפצים והליכה, עייפות, תחושות כאב, צריבה, נימול, עקצוץ, זרמים שמקורם בפגיעה במערכת החישה של הגוף. פגיעה בזיכרון, ביכולת השיפוט ובחשיבה, כתוצאה מפגיעה קוגניטיבית. דיכאון, פגיעה בראייה, בתפקוד המיני ובשליטה על צרכים.

המחלה לא היכתה בי ביום בהיר אחד. הסימנים התחילו בהריון עם בני האמצעי, אבל תמיד היו לי תירוצים. גרירת רגל? זרמים בגב? חשבתי שזה בגלל הלחץ של העובר על הגב. לאחר מכן, חשבתי שזה בגלל הניתוח הקיסרי שעברתי. לאחר הלידה התופעות המשיכו - וכך גם התירוצים שסיפקתי לעצמי ולסביבה: אני מטפלת בתינוק קטן, חסרות לי שעות שינה, התאמנתי יותר מדי. לבדיקות מקיפות פניתי לאחר התקף חריף של המחלה, אותו חוויתי לאחר לידת בני השלישי.

בעקבות תאונת דרכים שעברנו, התחלתי לסבול מכאבים בגב, קושי בהליכה, רעידות בידיים, עייפות והתכווצויות. הנחנו שהכול קשור לתאונה. במהלך בדיקות שערכנו, אחד האורתופדים הבהיר לי שהגעתי לרופא הלא נכון, וכי עלי לפנות לנוירולוג ולבצע MRI מוח.

בשלב זה, פניתי לד"ר גוגל. הקשתי: "באילו מחלות מומלץ לערוך MRI מוח"? - והתשובה הראשונה שעלתה היתה טרשת נפוצה. רשימת התסמינים של המחלה הפתיעה אותי מאוד בדיוק שלה: הופיעו ברשימה תסמינים שלא העזתי להודות, אפילו בפני עצמי, כי אני סובלת מהם - ואני סבלתי מלמעלה מ-90% מהם.

לאחר שקיבלנו את תוצאות ה-MRI מוח, התחלתי טיפול בסטרואידים ובתרופה למניעת התקפים. מהר מאוד, בשל השימוש בסטרואידים, הרגשתי מצוין, אפילו עשיתי שני אימונים ביום. אולם לאחר שפגה השפעת הסטרואידים, עליתי במשקל 20 ק"ג, על אף תזונה מוקפדת, ואז גם חלה הדרדרות משמעותית במצבי: עייפות טוטאלית, שכיבה מוחלטת למשך מספר חודשים - ותחושות של דיכאון וחוסר תקווה. בנוסף לכך, התחלתי לסבול מחוסר תיאבון, הקאות, בחילות וסחרחורות.

כל אלה הובילו לסבב בדיקות חדש, ממנו התברר כי בעקבות הטיפול חל שיבוש בתפקודי הכבד ובבלוטת התריס שלי. הרופאים כמובן המליצו להפסיק מיד את התרופה - ונבחן עבורי טיפול מונע להתקפים. היו שתי אופציות: האחת לא התאימה בשל נוגדנים שיש לי בדם; ואת השנייה לא אישרו לי בגלל שהיא לא בסל הבריאות.

מי שהוציאה אותי מהמצב הזה הייתה הפייה הטובה - חמותי - שהפנתה אותי ליועצת התזונה שלה, שבנתה לי תוכנית ל-8 חודשים, שאותה אני ממשיכה גם היום. חזרתי למשקלי התקין, לאחר שנה וחצי, ואני ממשיכה לשמור עליו גם היום - אחרי 3.5 שנים. הדיאטה שלי כוללת מזונות ללא כימיקלים, צבעי מאכל או חומרים משמרים. לאדם בריא, כל אלה לא מזיקים, כשהם במנות קטנות, אולם לאנשים עם מערכת חיסון של "היכון - צא", כל מזון אלרגני עלול לעודד התפרצות של מחלות אוטואימוניות. משום כך, החלטתי להימנע גם מגלוטן ומחלב.

בנוסף לדיאטה המוקפדת שאני עושה למניעת ההתקפים, אני נוטלת תרופה המיועדת למנוע התקפים של הטרשת הנפוצה - ולהפחית את התקדמות הנכות.

אני ממשיכה לעבוד כמאמנת חדר כושר וכתזונאית וממשיכה באימוני חדר כושר ואף מתרגלת טאי צ'י.

לא איבדתי תקווה להיפטר לחלוטין מתסמיני הטרשת הנפוצה. אני לומדת ריפוי עצמי - ונותנת לעצמי הזדמנות להיפטר מסימני המחלה, שעדיין לא מרפים ממני. אני פשוט רוצה להרגיש רגיל - ואני לא יושבת ומחכה להתקף הבא.

אנה שפיגל היא דיאטנית, מאמנת כושר וחולה בטרשת נפוצה.

בואו לדבר על זה בפורום טרשת נפוצה - רמב"ם.