ביופידבק - להקשיב לגוף ולנפש

למרות ששיעורי התמותה ממחלות כלי הדם והלב (מחלות קרדיו-וסקולאריות) נמצאים בעשור האחרון בישראל בירידה, מחלות אלה עדיין מהוות גורם תמותה ראשי מבין כל המחלות. שיעורי התמותה ממחלות מושפעים משורה ארוכה של נתונים, כגון נתונים גיאוגרפיים (ארצות מתפתחות לעומת ארצות מפותחות), מין החולה, נתונים כלכליים ורמת ההשכלה, מצב משפחתי, נתונים אישיותיים ועוד.

המחקר הרפואי המודרני מתמקד באיתור הגורמים המשפיעים על שיעורי התמותה, בעיקר כדי להדגיש את הצורך במניעת המחלות. לפי בדיקת נתוני התמותה בארה"ב, נמצא כי 36.3 אחוז מכלל מקרי התמותה לשנת 2004 היו קשורים למחלות כלי הדם והלב, דהיינו כל אדם שלישי בארה"ב מת מסיבה הקשורה לאחת המחלות של כלי הדם והלב. בישראל הנתונים דומים למדי לאלה שבארה"ב. מדובר בשיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית מאשר שיעורי התמותה מסרטן וממחלות קשות אחרות. אי לכך, סוגיית המניעה של מחלות כלי הדם והלב מהווה אתגר עבור המחקר הרפואי המודרני.

כיום כבר ידוע שקיימים גורמי סיכון אחדים הקשורים למחלות כלי הדם והלב, והמחקרים השונים עוסקים בניסיון מתמיד לאפיין ולהגדיר באופן מדויק יותר את מידת התרומה של כל אחד מגורמי הסיכון. חלק מגורמי הסיכון מוכרים וברורים: הנתונים התורשתיים של כל אחד מאתנו, רמת השומנים בדם, לחץ דם, עישון, גיל ומסת הגוף (משקל ביחס לגובה). אולם, קיימים גורמי סיכון נוספים שלא ניתנים להגדרה מדויקת ואובייקטיבית, כמו מבנה אישיותו של האדם, כמות הדחק (סטרס, לחץ) ועוצמתו שאדם מסוים חשוף להן, ומשתנים פסיכולוגיים נוספים כמו חרדה, דיכאון ועוצמות של כעס ו/או תוקפנות שהאדם אוגר בתוכו.

האם המשפט "למות מפחד" או "למות מכעס" הוא אמרה סתמית או שיש מאחוריו מציאות? התשובה היא בהחלט כן: חרדה, פחד או סטרס יכולים לגרום למוות פתאומי, אולם גם התקף זעם, אגירה מתמשכת של כעס או עוינות כלפי אדם מסוים או קבוצת אנשים יכולים להיות סיבה להתקף לב ולמוות פתאומי. חקירת גורמי הסיכון הפסיכולוגיים לתחלואה ממחלות כלי הדם והלב זוכה לתאוצה בשנים האחרונות, בעיקר בזכות המידע והמחקרים העדכניים המצטברים בנדון.

בראשית השנה הנוכחית התפרסמה בארה"ב, בכתב עת רפואי מדעי, עבודת מחקר מהפכנית. המחקר מגיע למסקנה נחרצת כי קיים קשר הדוק בין חרדה לבין אירוע של אוטם שריר הלב (התקף לב) בקרב גברים. ממצא זה לא היה מהווה חידוש מסעיר אילמלא הגיע המחקר למסקנה כי חרדה קשורה להתקף לב באופן בלתי תלוי בגיל, השכלה, מצב משפחתי, מסת גוף, לחץ דם ושומנים בדם. משמעות הממצא היא, שמצב חרדה כשלעצמו, ללא תלות בנתונים נוספים, מהווה גורם סיכון לאירוע של אוטם שריר הלב. המחקר נערך במשך 12.4 שנים על 735 גברים בני 60, ללא עבר של מחלת לב. בדומה, בשנת 2005 התפרסם מחקר שנערך בקרב 72,359 נשים ללא עבר של מחלות לב. המחקר בדק את השפעת החרדה על מחלות כלי הדם והלב במשך 12 שנה, ובמיוחד על התרחשות של מוות פתאומי מאחת המחלות בתחום הקרדיולוגי. גם ממצאי מחקר זה מאשרים כי בקרב נשים חרדתיות קיים סיכון משמעותי מוגבר להתרחשות מוות פתאומי בהשוואה לנשים חרדתיות פחות.

בנוגע למנגנון הביולוגי שבאמצעותו גורמת החרדה לנזקים לכלי הדם והלב (ולעיתים אף למוות פתאומי) קיימים הסברים רפואיים בדוקים. חשוב לציין, כי ברוב המכריע של המקרים קיים נתון מוקדם שלא תמיד ידוע לחולה היצרות של כלי הדם כתוצאה מהצטברות שומנים על הדפנות (טרשת עורקים). במצב של פחד פתאומי מתרחשת בגוף שרשרת תגובות פיזיולוגיות של מערכת העצבים הסימפתטית, שכל אחת מהן תורמת את חלקה לאירוע אוטם שריר הלב (התקף לב). בנוסף להתכווצות כלי הדם, וגם כתוצאה ממנה, חל צמצום ניכר בכמות הדם המגיעה אל הלב. במקביל מתרחשת גם הפרשה מוגברת של הורמונים, בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין, שמאיצה את קצב פעילות הלב. כשכל הפעולות הנ"ל מתרחשות בבת אחת תוך פרק זמן קצר, הלב לא עומד בעומס וקורס.

החרדה היא ביטוי פסיכולוגי הקשור למצוקה. במקביל לחרדה או באופן בלתי תלוי בה, יכולים להתקיים מצבים פסיכולוגיים נוספים, כגון דחק, דיכאון, תחושות כעס ו/או תוקפנות וכו'. בדרך כלל מצב של דחק קודם למצב של חרדה, דהיינו החרדה או הפחד הינם תוצאה של דחק. בדומה לחרדה, גם מצבים של דחק, דיכאון, תחושות של כעס ו/או תוקפנות קשורים להתרחשות של מחלות כלי הדם והלב, וכיום כבר ידוע שרמת הסיכון שבמשתנים הפסיכולוגיים הנ"ל אינה פחותה מרמת הסיכון שבמשתנים ידועים כמו לחץ דם גבוה, עישון, עודף משקל או שומנים בדם. בנוסף לכך, כבר ידוע כי קיימים הבדלים בין נשים וגברים על אופן ההשפעה של המשתנים הפסיכולוגיים על התרחשות של מחלות כלי הדם והלב. קבוצת חוקרים ישראלים פרסמה לפני שנה מחקר שבו שוב הוכח כי כעס (התרגזות) קשורים להתקף לב.

שאלת ה"ביצה והתרנגולת" או "מה גרם למה" היא שאלה מרכזית בעיסוק בנושא הקשר בין פסיכולוגיה לבין מחלות כלי הדם והלב. חלק מהחולים סבלו לפחות מאחת התופעות הפסיכולוגיות הנ"ל לפני התרחשות המחלה, ואצל חלק אחר מהחולים התופעות הנ"ל מופיעות בעקבות המחלה. הבנה טובה יותר של הקשר בין התופעות הפסיכולוגיות שצוינו, לבין התרחשות של אחת ממחלות כלי הדם והלב, נחוצה למניעת המחלה. בנוסף, הבנה טובה יותר של מצבו הפסיכולוגי של האדם שכבר לקה באחת המחלות של כלי הדם והלב מהווה נתון חשוב ביותר בתהליך השיקום לאחר התרחשות המחלה.

בין אם תופעות הדחק, החרדה, הדיכאון או הכעס הינן הגורם למחלות כלי הדם והלב או שהינן התוצאה שלהן, מדובר במצב הדורש התייחסות טיפולית. קיימות אפשרויות שונות להתמודד עם המצבים הללו, כשהאפשרות השכיחה והמוכרת היא הטיפול התרופתי. טיפול כזה משיג ברוב המקרים תוצאות מהירות באופן יחסי, אבל יש לו גם מחיר - תופעות לוואי והתמכרות. רב האנשים פונים בדרך כלל לרופא המשפחה כדי להשיג הקלה בתחושת החרדה או הדיכאון, ולא כדי למנוע אירוע של התקף לב. המודעות לצורך לנקוט באמצעים מעשיים על מנת למנוע מחלות כלי דם ולב עדיין אינה מפותחת דיה - לא בישראל ולא בעולם המערבי. הרבה אנשים מסתפקים בנטילת כדורי אספירין כאמצעי לדילול הדם, מעטים מדי עוסקים בפעילות גופנית סדירה ומעטים מדי עושים צעדים מעשיים כדי להשפיע על המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים לסכנת אירוע של מחלה בתחום הקרדיולוגי.

בנוסף לטיפול התרופתי, ידוע שפעילות גופנית הוכיחה את עצמה כיעילה במניעת מחלות קרדיולוגיות, וכך גם תהליך של טיפול פסיכולוגי שיחתי. החל משנות השישים של המאה הקודמת נכנס בהדרגה לשימוש אמצעי נוסף מתחום הפסיכופיסיולוגיה, שהוכיח את עצמו כיעיל בהפחתה של חרדה, דחק, דיכאון, כעס ו/או תוקפנות - הביופידבק (משוב ביולוגי).

השיטה נחשבת על ידי רבים כ-"הטיפול" של המאה ה-21. מדובר בקבוצה של אמצעים המשלבים מרכיבים מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה והמחשבים, כשהמשותף להם הוא מתן משוב על תהליכים גופניים. המטופל מחובר אל המחשב באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו ועוקב אחר תצוגה גרפית ושמיעתית שוטפת בזמן אמת של תגובותיו הגופניות אשר מוצגות על מסך המחשב. תגובות אלה משקפות תהליכי נשימה, פעימות לב, טמפרטורה, גלי מוח, מתח שרירים, הזעה וכו'. כל המדדים האלה משקפים גם מצבים פסיכולוגיים כמו חרדה, מתח, תסכול, כעס וכו'. בעזרת המשוב שהמטופל מקבל על מסך המחשב והתהליך הטיפולי המתקיים בין המטפל )פסיכולוג) והמטופל, מתרחש תהליך שמטרתו רכישה של שליטה על התגובות (התנהגות) וכתוצאה מכך גם שינוי שלהן בכיוון הרצוי. הטיפול בביופידבק מתייחס לגוף ולנפש כקשורים הדדית ופועלים בתיאום הדוק ולא תמיד מבדיל ביניהם, כך ששינוי באחד מהם בהכרח גורר גם שינוי בשני. מדובר בכלי טיפולי שניתן לעשות בו שימושים שונים ומגוונים, כשהתהליך הטיפולי שואף להיות קצר מועד. כיום כבר ידוע שהתהליך הטיפולי הנכון בביופידבק הוא שילוב בין תהליך של טיפול פסיכולוגי במקביל לשימוש בטכניקות שונות באמצעות המחשב, דהיינו הביופידבק.

במחקרים המדעיים העדכניים החוקרים את יעילות הטיפול בביופידבק בתחום מחלות כלי הדם והלב ניתנת תשומת לב מיוחדת למדד השתנות פעימות הלב (HRV). נמצא כי אירוע של אוטם שריר הלב קשור לירידה במדד הזה, ולהפך. מטרת התהליך הטיפולי באמצעות ביופידבק להשיג שינוי (עלייה) בהשתנות-גמישות פעימות הלב וכך לצמצם את הסיכון לאירוע ההתקף. התהליך הטיפולי באמצעות ביופידבק אינו מהווה רק טיפול (תיקון) לבעיה רפואית קיימת, אלא מהווה גם אמצעי לשינוי התנהגות ולשינוי הדפוסים הפסיכולוגיים וההרגלים השליליים שגרמו-תרמו לאירוע המחלה.

ד"ר צבי לייכנר הוא פסיכולוג, מנהל תחום ביופידבק במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר

לאתר של המרכז הרפואי שיבא - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום ביופידבק - טיפול בבעיות רפואיות ופסיכולוגיות.