פרפור פרוזדורים: הפרעת קצב הלב

מחלת לב הגורמת לכך שקצב פעימות הלב הופך ללא סדיר מכונה בספרות המקצועית פרפור פרוזדורים Atrial Fibrillation. מדובר בהפרעת הקצב השכיחה ביותר מכל הפרעות הדופק הקיימות, אשר מקורה בעליות הלב, והסיכון לפתחה עולה עם הגיל.

בישראל סובלים מהתופעה כ-45 אלף בני אדם, בדרך כלל בגילאי 45 ומעלה, והיא מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לשבץ מוחי.

הפרעת הדופק משתנה מאדם לאדם, וכך גם תסמיניה", אומר ד"ר אילן קיציס, יו"ר האיגוד לקרדיולוגיה קלינית. אצל חלק מהחולים יש דופק לא סדיר שמופיע ונעלם לפרקים ולפרקי זמן קצרים (פרפור פרוקסיסמלי). אצל אחרים מדובר במצב שנמשך זמן רב (פרפור פרסיסטנטי), בעוד שיש חולים שבאופן קבוע דופק הלב שלהם איננו סדיר, וכך יישאר משך כל חייהם (פרפור פרמננטי). אצל חלק מהחולים מדובר במצב אסימפטומטי, והם אינם חשים תסמינים כלשהם. אחרים מדווחים על תסמינים שונים כדוגמת: תחושת לחץ ואי נוחות בחזה, קשיי נשימה ותחושת מועקה, חרדה ופחד, ירידה ביכולת התפקוד היום יומית, תחושת דופק מואץ וחזק - לעתים באופן פתאומי, קושי רב בביצוע פעילות גופנית, דופק מואץ בעקבות כל מאמץ שהוא באופן לא מידתי לדרגת המאמץ והמשך הדופק המהיר גם עם הפסקת המאמץ, קשיי נשימה, ולעתים במקרים קשים אפשר אף לפתח בצקת ריאות.

הפרפור עצמו אינו מסכן חיים באופן ישיר, אולם "אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני מתמשך עלולים לסבול, בנוסף לפגיעה באיכות החיים ולתגובות דופק לא מידתיות למאמץ, גם ממחלות קשות" מציין ד"ר קיציס. "חולים עם פרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון גבוה לטרומבוזות, ובעיקר לשבץ מוחי. לעתים, כאשר הדופק מהיר מאוד וממושך, שריר הלב עלול להיפגע ולהיחלש ולגרום לאי ספיקת לב".

למרות סיכוני המחלה, אין מודעות ציבורית לסיכונים הטמונים בה. ד"ר קיציס מסביר מי נמצא בקבוצת בסיכון: "אנשים הסובלים ממחלות לב שונות דוגמת מחלות בשריר הלב, אי ספיקת לב וכדומה, אנשים הסובלים משך זמן רב מיתר לחץ דם, אנשים שעברו התקף לב, שסבלו ממחלות שונות שגרמו נזק לשריר הלב כדוגמת מחלות ויראליות זיהומיות, אנשים שעברו ניתוחי לב, ואלה הסובלים מיתר פעילות בלוטת המגן, מחלה ראומטית של מסתמי הלב ועוד. ישנם גם אנשים, בעיקר צעירים, הסובלים מפרפור פרוזדורים ללא כל מחלת לב ומסיבה שאינה ברורה".

"ניתן לאתר פרפור פרוזדורים בבדיקה פיזיקאלית או באק"ג", אומר ד"ר קיציס. "במקרים בהם תלונות החולה מגדילות את האפשרות שמדובר בפרפור בעוד תרשימי האק"ג נמצא תקין, ניתן לאבחן את הפרעת הדופק באמצעות בדיקת הולטר או בדיקות אחרות לקצב הלב".

אבחון המחלה והטיפול בה עשויים למנוע מקרים רבים של שבץ מוחי ותמותה. "יש קשת רחבה של טיפולים בפרפור פרוזדורים ויש להתאים לכל מטופל את הטיפול האופטימלי עבורו בהתחשב במשתנים שונים, כגון גיל, מחלת רקע, הגורם לתופעה, תפקודי הכבד, תפקודי הכליה, תגובת הגוף לנוגדי קרישה ועוד", מפרט ד"ר קיציס ומדגיש כי את הטיפול יש "לתפור" עבור החולה הספציפי. מאידך ההמלצה הגורפת לכל המטופלים היא אימוץ אורח חיים בריא. כך, לדבריו: על המטופלים לשמור על תזונה מאוזנת, משקל תקין, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול, פעילות גופנית וטיפול ומעקב שמרניים לשם איזון הסוכרים, השומנים ולחץ הדם. אורח חיים זה מונע מחלות לב וכלי דם, ובאופן עקיף גם יפחית מאוד את הסבירות לפתח פרפור פרוזדורים.

"לצד שינוי אורח החיים, יותאם לכל מטופל הטיפול היעיל והמתאים ביותר עבורו מתוך ארסנל הטיפולים הקיים ואשר כולל בין היתר: טיפול בנוגדי קרישה, כגון קומדין, פרדקסה, קסרלטו ועוד; טיפול בתרופות שונות להפחתת קצב הלב, דוגמת מולטק; היפוך חשמלי, צריבה והשתלת קוצב לב ופתרונות כירורגיים מגוונים".

בואו לדבר על זה עם ד"ר אילן קיציס בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.