התקף לב: למנוע שידור חוזר

כ-17 אלף האנשים הלוקים בהתקף לב בכל שנה בישראל נמצאים בסיכון מוגבר להתקף לב נוסף ולמוות. עד כה, למרות ההתקדמות הרפואית הגדולה בטיפול באירועים לבביים, שיעור התקפי הלב חוזרים והתמותה מהם עדיין גבוהים. מספר אירועי הלב החוזרים בתוך שנה עומד על כ-1,800 בחודש הראשון לאחר התקף הלב, ובסך הכל כ-3,500 מטופלים לוקים בהתקף לב חוזר בתוך שנה; כ-45% מהם אינם שורדים את ההתקפים החוזרים.

מהו התקף

בשפה הרפואית התקף לב נקרא אוטם שריר הלב. הדבר קורה בגלל קריש דם, שהתהווה על גבי מצע של רובד (פלאק) טרשתי לא יציב באחד מהעורקים הכליליים, שהם העורקים המספקים דם ללב. הרובד נוצר כתוצאה ממחלת טרשת העורקים הידועה, אשר בגללה אנו מצווים להתרחק משומן רווי, להימנע מעישון, לעסוק בפעילות גופנית ולשמור על משקל תקין. כאשר הרובד הטרשתי נבקע, התוכן השומני הבא במגע עם זרם הדם מניע מספר מנגנוני קרישה בגוף, המעודדים יצירת קרישי דם. קריש הדם עלול לחסום באופן חלקי או מלא את העורק המוביל דם ללב ולאטום אותו. כתוצאה מכך נמנעת אספקת דם ללב (איסכמיה), מצב בו גדל הסיכון להפרעות קצב מסכנות חיים. בהמשך ניזוקים תאי שריר הלב, רקמת השריר עלולה להצטלק ותפקוד הלב נפגע. עוצמת הפגיעה תלויה במשך זמן החסימה ובגודל העורק. ככל שהזמן ארוך יותר, הנזק לשריר הלב גדול יותר עד כדי אי ספיקת לב, הגורמת להפרעה קשה בתפקוד ואף למוות.

תסמיני התקף

כאבים או לחץ בחזה.

הקרנה של הכאבים ליד או לכתף שמאל.

הכאבים מתגברים במאמץ.

כאבים או לחץ בצוואר, בלסת, בשיניים ואפילו בגב, המתגברים גם ללא מאמץ.

תחושת חנק.

הרגשה כללית רעה עם או ללא בחילה, דפיקות לב וזיעה קרה.

אצל נשים התסמינים יופיעו גם בזמן מנוחה, התרגשות או רוגז.

תגובה וטיפול

עם קרות האירוע יש להזעיק אמבולנס. הצוות הרפואי יבצע בדיקת א.ק.ג במקום, ואם יתברר שמדובר בהתקף לב, המטופל יובהל לחדר מיון. במקרים רבים יהיה זה ישירות למחלקת טיפול נמרץ לב. אם הגעתם בכוחות עצמכם לחדר המיון, יש לדווח לצוות אודות הכאבים בחזה.

הטיפול הסטנדרטי בהתקף לב הוא ניסיון לסילוק קריש הדם החוסם את העורק. הטיפול השכיח הוא צינתור אותו עוברים כ-80% מתוך הלוקים בהתקפי לב, היה והטיפול התרופתי לא הניב תוצאות.

בכנס האחרון של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה הוצגו הנחיות חדשות לטיפול באוטם שריר הלב שאובחן כחסימה חלקית. ההנחיות מדגישות את חשיבות הצינתור המוקדם. מרבית החולים יזקקו לצינתור בתוך 24 שעות מעת הגעתם. במהלך הצינתור ייתכן שתידרש השתלת תומכן (סטנט) בעורק, מעין קפיץ מתכתי המשמש לשמירת העורק פתוח. יש סוגים שונים של סטנטים והבחירה ביניהם תיעשה על פי שיקולים רפואיים. ההנחיות החדשות מדגישות את הצורך בטיפול מהיר ככל שניתן בתכשירים נוגדי קרישה. הטיפול המקובל הוא על ידי תכשיר בשם פלוויקס, אך לאחרונה אושרו תכשירים חדשים שפעולתם מהירה ויעילה יותר - ברילינטה ואפיינט. יתרונם של שני התכשירים האלה הוכח במחקרים מקיפים שהתפרסמו לאחרונה. הברילינטה נמצאה כבעלת יתרון בהפחתת שיעורי התמותה לאחר האירוע. את התרופות יש להמשיך וליטול עד שנה לאחר האירוע, על פי הנחיות הקרדיולוג, למניעת קרישת דם בסטנט ואפשרות של אירוע חוזר.

טיפול אפשרי אחר הוא ניתוח מעקפים, הידוע כניתוח לב פתוח. בניתוח זה משתילים עורקים או ורידים של החולה במטרה לעקוף את הסתימות בעורקים הכליליים. הניתוח עלול להיות מלווה בסיבוכים לחלק מהחולים ולכן הוא מבוצע רק במקרים מעטים, בהם מדובר בחסימה מסוכנת, שלא ניתן או לא רצוי לפתוח אותה באמצעות צינתור.

מונעים את ההתקף הבא

רבים מהלוקים באירוע לבבי מנסים לשנות את אורח חייהם לאחר האירוע; בין היתר על ידי שינוי בתזונה, הימנעות מעישון, עיסוק בפעילות גופנית, ניהול שגרת חיים רגועה יותר ועוד. כ-80% מהמטופלים מקיימים את ההמלצות להמשך טיפול שיקומי ותרופתי. אבל על פי ההערכות רק כ-15% מקיימים את כל הנחיות והמלצות הרופאים. בשל כך גדל הסיכון לשאר כ-80% מהחולים לחוות התקף לב נוסף ואף למות.

כיצד יש לפעול לאחר התקף הלב?

שיקום הלב מתחיל מספר שבועות לאחר השחרור מבית החולים. במסגרת השיקום מתבצעות בדיקות והערכת יכולת המאמץ של האדם, לצד התאמת תוכנית אימונים תזונתית אישית, שמטרתה לשקם את הלב ולבלום ככל האפשר את המשך התפתחות טרשת העורקים.

להימנע מעישון בכל מחיר.

לקיים את הנחיות הרופא המטפל והקרדיולוג בכל הנוגע לטיפול התרופתי.

לעסוק בפעילות גופנית מתונה, כגון שחייה והליכה מספר פעמים בשבוע.

להקפיד על תזונה נכונה, כולל הפחתה משמעותית בצריכת שומנים רוויים.

ככל האפשר להפחית את המתח והלחץ בחיי היומיום, פיזי ונפשי כאחד.

לציית להוראות הטיפול ולקיים מעקב רפואי.

פרופ' צבי ורד הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי "אסף הרופא"

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה וצנתורים.