השתלת לב: שיפור דרמטי בתוצאות

השתלת הלב הראשונה, בוצעה על ידי מנתח לב דרום אפריקאי, בשם כריסטיאן ברנרד, בדצמבר 1967. היה זה צעד מכונן בעולם כירורגית הלב שהקדים את זמנו. הניתוח הסתיים בהצלחה, אך החולה נפטר מדלקת ריאות 18 יום מאוחר יותר. בשנים שלאחר מכן חולים רבים נפטרו זמן קצר יחסית לאחר הניתוח מזיהומים שנבעו מהצורך בשימוש בתרופות נוגדות דחייה. כבכל השתלה של איבר מתורם זר קיימת בעיה שהגוף לא מכיר באיבר המושתל כחלק ממנו ובעקבות ההשתלה מופיע תהליך של דחייה של האיבר או הרקמה המושתלת.

כיצד ניתן למנוע את דחיית השתל?

ניתן לעכב את תהליך הדחייה על ידי תרופות שמדכאות את מערכת החיסון אולם דיכוי מערכת החיסון נושא בחובו סיכונים רבים שעיקרם חשיפה מוגברת לזיהומים. כניסתה לשימוש בשנת 1983, של תרופה חדשה, ציקלוספורין, אשר ייעודה דיכוי מבוקר של מערכת החיסון, הביאה לשינוי משמעותי בתחום השתלות האיברים מתורם זר.

מהן הסיבות שיכולות להוביל לכשל של הלב ולצורך בהשתלת לב?

גורמים שונים מביאים לכשל של הלב: מחלת לב של כלי הדם המספקים דם ללב, העורקים הכליליים, התקפי לב חוזרים, מחלה של שריר הלב עצמו (הנקראת קרדיומיופתיה), מומים מולדים בלב ומחלות של המסתמים בלב. הלוקים במחלות הללו עוברים טיפולים שונים במהלך השנים. במצב בו הלב הכושל נמצא באי ספיקת לב סופנית ולאחר שכשלו כל האופציות הטיפוליות הקונבנציונאליות, נשקלת האפשרות הדרמטית של השתלת לב מתורם.

מה כולל ניתוח השתלת לב?

ניתוח השתלת לב הינו ניתוח קשה ומורכב. ההליך הניתוחי עצמו נעשה כאשר קיימת תרומה פוטנציאלית. תורמי הלב הינם כאלו אשר מתו מוות מוחי. מוות מוחי מוגדר כהפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח כולו, לרבות תפקוד גזע המוח. אבחנה של מוות מוחי נעשית הן באמצעות מבחנים קליניים והן באמצעות שימוש במכשירים שונים.

בשנת 2008 נחקק חוק המוות המוחי-נשימתי אשר הסדיר את הנהלים בנושא. לדברי ד"ר בנימין מדליון, מנהל יחידת השתלות לב וריאה במערך ניתוחי לב חזה בבית החולים בילינסון, "הרופאים עושים הערכה של התרומה, לקביעת תפקוד הלב, האם מספיק טוב ואם ניתן להשתמש בו. הלב הנתרם צריך להיות בעל תפקוד תקין, יש לוודא שהתורם לא היה חולה במחלות זיהומיות או ממאירות." במקביל נעשה איתור אחר המקבל המתאים, משום שדרושה התאמה בסוג הדם בין התורם לנתרם והתאמה יחסית בגודל הגוף.

ד"ר מדליון מספר שברגע בו אותר המקבל המתאים, מתחיל תהליך ההשתלה המורכב למעשה משני ניתוחים. צוות אחד מבצע הנצלה של הלב מגוף התורם ובמקביל מכינים את המקבל בחדר הניתוח לקראת קבלה של הלב המושתל. "אורזים את הלב בתמיסות מיוחדות, מקררים את הלב על מנת להביא להקטנה בצריכה המטבולית של הלב. לאחר מכן מעבירים אותו בתוך צידנית כשהוא מקורר לבית החולים בו ממתין המושתל ושם מתבצעת ההשתלה. זהו מרוץ נגד הזמן: מהרגע שסגרנו את אספקת הדם ללב בגוף התורם ועד שמתחדשת זרימת הדם במקבל, צריכות לעבור עד כארבע שעות. מובן שלא מדובר בזמן רב, על כן הצוותים עובדים באופן מתואם ומהיר כדי להביא לתוצאות מיטביות של הניתוח".

מהם שיעורי ההצלחה של ניתוח השתלת לב?

תוצאות הניתוח טובות כיום באופן משמעותי מאשר בעבר. מושתלי הלב זוכים בחייהם מחדש ומסוגלים לעבוד ואף לעסוק בפעילות גופנית. התמותה הניתוחית מניתוח השתלת הלב עומדת על כ-5%-10%. עד לפרק זמן של שנה מהניתוח חיים מעל ל-80% מהמנותחים, כאשר לאחר פרק זמן של 20 שנה מהניתוח מעל 20% מהמנותחים ממשיכים לחיות. הסיבות מהן מתים בדרך כלל, לבסוף מושתלי הלב הן זיהומים ודחייה כרונית של הלב המושתל.

מהו לב מלאכותי והאם הוא יכול להוות תחליב ללב אמיתי?

לאורך השנים חולים רבים ברחבי העולם נפטרו בעודם ממתינים ללב מתאים. על כן עלה הצורך בפיתוח של אמצעי עזר זמני, שיסייע לפעילות הלב החולה. לרוב ייעוד אמצעים אלו, הנקראים VAD) Ventricular Assist Device), היה להוות מעין גשר לפרק זמן מוגבל שמטרתו לשמור את החולה בחיים עד שיימצא התורם המתאים. על פי ד"ר מדליון, "הדורות הראשונים של המשאבות הללו היו פחות טובים, אך במהלך השנים האחרונות הן שופרו באופן משמעותי וגודלן קטן. יש כאלה שחיים איתם כבר למעלה מ-7 שנים. אלו הם בהחלט פתרונות טובים ואמינים. עם הזמן אנו למדים על הסיבוכים והבעיות בשימוש בהם".

אמצעי העזר הללו לא היוו תחליף מלא ללב עצמו, אולם איפשרו להאריך את תקופת ההמתנה ללב מתורם. במקרים בהם לא ניתן להשתיל לב, מכשירים אלו מאושרים כיום כתחליף קבוע להשתלת לב. לאחרונה הושתל בבית החולים "בילינסון", לראשונה בארץ, לב מלאכותי מלא. ד"ר מדליון מספר כי ליבו החולה של האדם הורחק מגופו ובמקומו שתלו המנתחים לב מכאני אשר מחקה את פעולת הלב ומהווה תחליף טוב יותר ללב הכושל. מכשיר זה מושתל כאשר שני חדרי הלב כושלים. בהשתלה של לב מלאכותי אין בעיה של דחייה, אבל יש מגע של החומר הסינטטי עם דם, נטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם ותסחיפים, על כן יש צורך בנטילה קבועה של מדללי דם תוך ניטור של קרישיות הדם.

שיעור תרומת האיברים בארץ נמוך באופן יחסי לגודל האוכלוסייה, בהשוואה למדינות המערב. עובדה זו מביאה למצוקה ומחסור בזמינות איברים להתרמה. לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי לב וחזה.