הפרעות שינה - עוררות יתר
מה באמת מטריד את מנוחתנו? מחלות, תרופות, דאגות, חרדות - זוהי רק רשימה חלקית של גורמים להפרעות שינה. כל ההמלצות לשינה עמוקה
שינה היא צורך קיומי. לצד המנוחה המתבקשת לגוף בסוף יום עבודה או לימודים, השינה מאפשרת לגוף לתחזק את המערכות ההכרחיות לתפקוד התקין שלו. הפרעת שינה תורמת להשמנה, סוכרת ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם.
כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה המכונות 'אינסומניה'. הסיבות להפרעה זו הן: הרגלי שינה לא טובים, היגיינת שינה לקויה ורמת עוררות גבוהה המתפתחת כאשר אנשים לוקחים איתם את טרדות היום למיטה, ובמקום לישון מתחילים לעסוק בדאגות. מחלות יכולות לתרום אף הן לנדודי שינה, כמו גם שימוש בתרופות.
אצל אחרים הפחד מאי שינה טורד את מנוחתם. מדובר באנשים שלא סבלו בעבר מהפרעות שינה אבל התרחשות כלשהי גררה הפרעת שינה זמנית, ובעקבותיה הם התחילו לפתח פחד שמא לא יירדמו, פחד שהופך לנבואה המגשימה את עצמה ולא מאפשרת להם להירדם. 
יש קבוצה, בעיקר אצל הקשישים, שחסר להם הורמון השינה. בלוטת האצטרובל המפרישה את הורמון השינה 'מלטונין', לפעמים מסתיידת עם הגיל, ולא מפרישה את ההורמון. יש כאלה שנדודי השינה שלהם מולדים משום שמרכז השינה שלהם חלש.
קיימת עוד תת-קבוצה מעניינת, הנקראת 'פסוודו נדודי שינה'. מדובר באנשים שבעצם ישנים טוב, אבל הם רק חושבים שהם לא ישנים טוב. הם מתעוררים בתום כל מחזור שינה (כל שעה וחצי) ומביטים בשעון. בבוקר הם זוכרים שראו את השעון כל הלילה ומעריכים כי כלל לא ישנו, למרות ששנתם למעשה הינה תקינה. זו בעיה של תפיסה לא נכונה של השינה, ולא של השינה עצמה.
אבל הקבוצה השכיחה ביותר מקרב האנשים הלוקים בנדודי שינה הם אלו שרמת הערנות שלהם גבוהה. זה לא שיש להם פגם ביכולת לישון או פגם במרכז השינה; הפגם שלהם הוא דווקא במרכז העירות. כשאנו הולכים לישון מרכז השינה פעיל ומרכז העירות מדוכא. האנשים הללו כשהם מוטרדים ולחוצים, מרכז השינה שלהם עובד כשורה, אך בו זמנית גם מרכז העירות שלהם פעיל ולא מאפשר להם להירדם. זה מצב המכונה רמת עוררות גבוהה.
נדודי שינה מאבחנים במרפאת שינה. לרוב מספיקה שיחה עם הרופא וניתוח של ההיסטוריה הרפואית כדי להגיע לאבחנה ולהבנת הסיבה לנדודי השינה. במקרים בהם השיחה לא מספיקה לקביעת האבחנה, מבצעים בדיקות שינה במעבדה, וכיום אף ניתן לעשות זאת בבית.
הטיפול בנדודי שינה מורכב מבניית הרגלי שינה נכונים הכוללים הימנעות משינה במשך היום, מקפאין וממשקאות מעוררים אחר הצהריים, ביצוע פעילות גופנית לפני השינה, הקצבת "זמן דאגות" המוקדש במשך היום להתמודדות עם מחשבות טורדניות, הימנעות מבדיקת השעה בזמן התעוררויות בלילה וכמובן נוחות המיטה והתנאים הפיזיים בחדר השינה.
הרפיה על שלל תחומיה עשויה אף היא לעזור בטיפול, החל מדמיון מודרך, ביו-פידבק, יוגה, מדיטציה, היפנוזה, שיאצו, רפלקסולוגיה ועד להרפיה במוסיקה ובאומנות. יש מגוון עצום של שיטות והרבה מהן זוכות לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
במקרים אחרים ניתן להיעזר גם בתרופות שינה. בעבר הרפואה נמנעה מהמלצה על שימוש גורף בתרופות אלו עקב תופעות של התרגלות ותלות, אך בהמשך פותחו תרופות מדור חדש, כמו אמביאן CR וסטילנוקס, עם זמן פעולה קצר יותר ותופעות לוואי מופחתות.
פרופ' גיורא פילר הוא מנהל המרפאה להפרעות שינה, הקריה הרפואית רמב"ם ושרותי בריאות כללית מחוז חיפה.
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה.
