נחירות? זהירות: דום נשימה

אנשים נוחרים נבוכים מה"סימפוניה" שהם מנגנים בלילה, אך רובם אינם יודעים שהם גם צריכים לפחד מהתופעה, ולא רק להיות נבוכים ממנה: נחירות אינן רק משהו מביך, הגורם לבן הזוג לנטוש את המיטה המשותפת, אלא גם משהו שמפריע את שנתם, פוגע בבריאותם ועלול להעיד על קיומו דום נשימה בשינה: מצב מסוכן ולא רצוי.

אז מי נוחר? למה אנחנו נוחרים? מהן ההשלכות של נחירות? וכיצד נחירות קשורות לדום נשימה בשינה? 

חלק מהאנשים נוחרים בשל המבנה האנטומי שלהם. צילום: שאטרסטוק

מהן נחירות? מדוע אנשים נוחרים?

"דרכי האוויר מהאף ומהפה נפגשות באזור הלוע לדרך אוויר אחת. כאשר הלוע מרווח ויש זרימת אוויר חופשית, אין צלילים בזמן הנשימה. בשינה עמוקה, השרירים שלנו הופכים רפויים. גם שרירי הלוע נרפים ובקרב חלק מהאנשים הלשון, החך הרך, הענבל ולעתים השקדים מאבדים את יציבותם בשעת שינה עמוקה.

זהו מצב בו הם לא מצליחים לשמור על עצמם יציבים והם קורסים פנימה לתוך הלוע וחוסמים חלקית או באופן מלא את דרך האוויר. כאשר החסימה היא חלקית, האוויר היוצא או הנכנס לריאות עובר במהירות ובלחץ וגורם לרעידות של הרקמות, מה שיוצר קול חזק של נחירה. ישנם מצלולים ועוצמות שונים של נחירות, כאשר בחלק מהמקרים רעש הנחירות מגיע לעוצמה גבוהה: 50-60 דציבלים".

מדוע תהליך זה מתרחש? מה גורם לנחירות?

"חלק מהאנשים נוחרים בשל המבנה האנטומי שלהם. מבנה החך, הלוע והגרון הוא שיוצר את הקריסה. למשל, חך רפוי, שקדים מוגדלים, לשון גדולה, ענבל רפוי וכדומה. גורם נוסף: השמנה אשר מצרה את דרך מעבר האוויר בגרון. גורם נוסף הוא עישון וצריכת אלכוהול. נחירות נגרמות גם כתוצאה מהצטננות ואלרגיות (גודש באף) ולעתים בשל נטילת תרופות הרגעה".

מי נוחר יותר?

"המיתוסים לפיהם גברים נוחרים יותר מנשים, מבוגרים נוחרים יותר מילדים ושמנים נוחרים יותר מרזים הם מיתוסים נכונים בהחלט. העובדה לפיה השמנה היא גורם מרכזי לנחירות מסבירה לבדה את נטייתם של בעלי עודף משקל לנחור. לגבי השפעת הגיל על הנחירה השפעה זו מתקשרת הן לעניין ההבדל בין ילדים למבוגרים בהקשר לנחירות וגם בין גברים לנשים. גם ילדים נוחרים, אולם השכיחות בהחלט עולה עם הגיל, כך שאנשים מבוגרים נוחרים יותר מצעירים. גם גברים נוחרים יותר מנשים, אולם עם הזמן והגיל, מספר הנשים הסובלות מהתופעה הולך ועולה: מעל גיל 50, מתקרב אחוז הנשים הנוחרות לאחוז הגברים. יש הסוברים שזה קשור להפסקת המחזור החודשי גיל המעבר בעקבותיו רמת ההורמון הנשי השומר על הרקמות של הגרון יציבות ומונע אותן מלקרוס פנימה ולצופף את דרך האוויר יורדת, ואז הנחירה שנמנעה בעבר מתחילה להתקיים. אולם מדובר בינתיים בתיאוריה בלבד".

מה הקשר בין נחירות לדום נשימה בשינה?

"נחירות הן לעתים תסמין המעיד על קיומו של דום נשימה בשינה. כל מי שנוחר חייב לוודא שאינו סובל מתופעה מסוכנת זו. כאמור, כשהחסימה של דרכי האוויר חלקית בלבד, נשמעות נחירות, אבל נחירות נשמעות גם כאשר החסימה היא מלאה ולא רק חלקית. מקרים של חסימה מלאה של דרכי האוויר הם, למעשה, מקרים של הפסקת נשימה. בשעת השינה הלשון צונחת ונצמדת לענבל ויחד הם חוסמים את הגרון כליל. במקרה כזה, האדם מפסיק לחלוטין לנשום למשך כמה שניות, ואפילו למשך עד 60 שניות. במהלך הפסקת הנשימה, בשלב מסוים, המוח מזהה את הפסקת הנשימה ומעיר את האדם משינה - כדי שינשום. תהליך זה מתרחש פעמים רבות במהלך שנת לילה וחלק מהאנשים חווים יקיצה כזו אפילו מאות פעמים בלילה אחד, מבלי להיות מודעים לה ולהשלכותיה".

מהן ההשלכות של דום נשימה בשינה?

"השלכות מסוכנות מאוד. אנשים שמתעוררים פעמים רבות במהלך הלילה לא נהנים משינה איכותית ומספקת, הם לא משלימים שנת לילה עמוקה נדרשת - ולמעשה גופם חסר צורך מרכזי וחיוני לתפקוד. מצב זה גורם לפגיעה במצב רוח, פגיעה בתפקוד הפיזי והמנטלי, מצבי רוח מתחלפים, נטייה לעצבנות, פגיעה בזיכרון, פגיעה בזוגיות וכן סכנות, למשל בעת נהיגה. מחקר שבוצע בארצות הברית חשף כי אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה נוטים לעבור תאונות דרכים פי תשעה מאנשים ללא דום נשימה. למרבה הצער, זוהי לא הסכנה היחידה המרחפת מעל ראשם של הסובלים מדום נשימה בשינה. מחקרים מראים כי קיים סיכון לפתח תחלואה: סיכון מוגבר פי חמישה ללקות בשבץ ובהתקפי לב - ואף סיכון מוגבר למוות (לרבות מוות פתאומי בשינה). לאור זאת, ברור מדוע כל אדם נוחר חייב לשלול תופעה של דום נשימה בשינה".

איך בודקים האם אדם סובל מדום נשימה בשינה?

"כאשר מתעורר החשד לדום נשימה בשינה: נחירות, משקל עודף ועייפות מוגברת הם התסמינים מעוררי החשד, יש לפנות לרופא מומחה בתחום רפואת השינה. לאחר שאלון מקיף ובחינת התנהלותו של הנבדק במהלך היום נבחנת השינה שלו. בדיקת השינה נעשית במעבדה או בבית (מעבדת שינה ניידת), כשהבדיקה כוללת בדיקת אחוזי חמצן בדם בזמן השינה, למידת עומק השינה, א.ק.ג וכדומה. מי שמאובחן כסובל מהתופעה מופנה להמשך טיפול".

מהו הטיפול בדום נשימה בשינה?

"הפתרונות מתחלקים לשמרניים וחודרניים. טיפול שמרני כולל שינוי אורח חיים, הפחתה במשקל באמצעות הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית, הפסקה בצריכת אלכוהול וסיגריות, שמירה על היגיינת שינה בריאה, כלומר: הכנת הגוף לשינה על ידי מקלחת, צחצוח שיניים, כניסה למיטה בשעה נורמלית והימנעות מהרדמות מול הטלוויזיה.

לצד אלה קיימים טיפולים רפואיים שמרניים: התקן דנטלי ומכשיר להזרמת אוויר בלחץ.

ההתקן הדנטלי הוא סד לילה מיוחד המיוצר בלעדית על ידי רופא שיניים המתמחה בטיפולים מסוג זה. הסד הוא ייחודי לכל אדם ומתאים ללסת שלו בלבד. תפקידו לקדם מעט את הלסת התחתונה קדימה בזמן השינה וכך למנוע את צניחת הלשון ואת תופעת הנחירות ואיתה את דום הנשימה.

מכשיר להזרמת אוויר בלחץ מוכר יותר בשם מסכת אוויר. זוהי מסיכה CPAP המורכבת על הפנים בעודה מחוברת לצינור ומפוח המזרים אוויר בלחץ חיובי כל הלילה שמונע את קריסת הרקמות.

לצד אלה ישנם טיפולים רפואיים חודרניים: ניתוחים המבוצעים על ידי רופאים מומחים בתחום האף, אוזן גרון בבתי חולים וכוללים כריתת רקמות הנוטות לצנוח בשעת השינה. פתרונות כירורגיים אלה מוצעים במקרים קיצוניים של דום נשימה חמור במיוחד".

מאת ד"ר עופר אלטברגר ממרפאת חיוך ראשון המרכז הרב תחומי לטיפולי שיניים.