בריאות לב האישה בגיל המעבר

מחלות לב וכלי דם מהוות גורם מוביל לתחלואה ותמותה בקרב נשים ובקרב גברים. המודעות לתחלואה זו אמנם השתפרה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין המודעות שונה באופן מובהק בין המגדרים: מחלות לב וכלי דם עדיין נתפסות כמחלה גברית.

בדומה לעולם המערבי, בממוצע נשים מפתחות מחלה לבבית עשור מאוחר יותר מהגברים. קיימת ירידה בשכיחות ובתמותה ממחלות לב בקרב נשים, בדומה לגברים, בעשורים האחרונים בעולם, לרבות בישראל, אך על אף הישגים משמעותיים אלה, התמותה נותרה גבוהה בקרב נשים צעירות (גילאי 35-54). נראה כי הפער במודעות תורם לחוסר ידיעה של נשים מהם תסמיני התקף לב או אירוע מוחי - ולכן נשים מגיעות מאוחר לקבלת טיפול.

מהו שיעור התמותה כתוצאה ממחלות לב?

התמותה בעת התקף לב גבוהה בקרב נשים, יחסית לגברים. עובדה זו מוסברת בכך שהנשים מבוגרות יותר וחולות יותר בעת ההתקף (משמע: יותר גורמי סיכון) וגם בהיעדר מודעות לתסמינים. שיעור התמותה לאחר אוטם לבבי חריף וכן שיעור אוטמים חוזרים גבוה יותר בנשים מאשר בגברים. לנשים יש פחות מחלת לב חסימתית. יחד עם זאת, העובדה שאצל נשים מחלה כלילית חסימתית פחות בולטת, איננה שוללת חוסר אספקת דם (איסכמיה) לשריר הלב. ההסבר לכך הוא למעשה די פשוט: לנשים כלי דם קטנים יותר, יש הבדל בתגובה הדלקתית והיכולת לתקן כלי שניזוק מקומית היא לרעת נשים בכל הקשור לתגובתיות לא תקינה של העורקים הכליליים הראשיים ופעילות לא תקינה של כלי הדם הקטנים.

ממה נובעת מחלת לב?

מחלת לב כלילית נובעת מהצטברות של רובד טרשתי בעורקים הגדולים והקטנים של הלב, מה שמוביל לירידה באספקת דם לשריר. התקף לב מתרחש כאשר עורק נחסם ומונע מהדם להגיע לשריר הלב. התהליך מוביל לנזק לתאים והיווצרות צלקת.

מדוע קיים סיכון מוגבר לחלות במחלת לב אצל נשים בגיל המעבר?

עם הפסקת המחזור החודשי, חל שינוי מהותי בפרופיל הבריאות הנשי. לא רק שההגנה ההורמונלית נעלמת, אלא קיימת עלייה בערכי לחץ דם, סוכר וכולסטרול - ויחד עמה עליה ברורה בסיכון ובשכיחות של התקפי לב ושבץ מוחי. הכניסה לגיל ה"מעבר", עם הפסקת המחזור החודשי והשינויים ההורמונליים המלווים תקופה זו, מהווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחות התחלואה הלבבית בקרב נשים.

גיל המעבר מתאפיין לא רק בעליה בהיארעות גורמי סיכון למחלות לב, אלא בפגיעה משמעותית בתוחלת החיים ואיכותם. מעל גיל 45, לאחת מכל 14 נשים, תהיה התבטאות קלינית אחת, לפחות, של מחלות לב וכלי דם: התקף לב, תעוקת חזה, צורך בצנתור כלילי או ניתוח לבבי, אי ספיקת לב ושבץ מוחי.

מהם גורמי הסיכון?

עם הפסקת המחזור והירידה ברמות האסטרוגן, ישנה עלייה בשיעור גורמי הסיכון למחלת לב:

א. עלייה במשקל: פיזור השומן נוטה להידמות להשמנה גברית קלאסית.
ב. עליה בערכי לחץ הדם.
ג. עלייה בערכי כולסטרול כלליים ו-LDL וכן טריגליצרידים.
ד. עליה בשכיחות סוכרת.
ה. התפתחות של תהליכים דלקתיים בכלי דם.
בקבוצת גיל זו, חשוב להזכיר שבץ מוחי ששיעורו גבוה בנשים יחסית לגברים, ובהקשר זה חשיבות מרבית גם למודעות, אבחון מהיר וטיפול בפרפור עלייתי המעלה פי 4-5 את הסיכון לשבץ מוחי. בנוסף, בשנים האחרונות ניתן דגש מיוחד לקשר בין גורמים פסיכו סוציאליים (בעיקר דיכאון וחרדה) בקרב נשים בגילאים האלה, לבין היארעות והתקדמות של מחלת לב.

מהם הסימפטומים המעידים על מחלת לב אצל אישה?

מחלת לב כלילית אצל נשים מציבה אתגר מיוחד לרופא, היות שלנשים סימפטומים רבים וייחודיים שאינם ברורים, מוגבלויות תפקודיות גדולות יותר וצורך רב יותר בטיפול רפואי. למחלת לב השפעה רבה על מצבה הנפשי של האישה ותחזית פחות טובה בהשוואה לגברים. הסימפטומים של מחלות לב בנשים: נשים מדווחות בשיעור נמוך יותר על כאבים טיפוסיים בחזה. תלונות בלתי ספציפיות (עייפות, קוצר נשימה, אי נוחות בפלג גוף עליון) שכיחות יותר.

האם נשים מעשנות נמצאות בסיכון מוגבר לחלות?

נשים מעשנות נמצאות בסיכון כפול לעבור התקף לב ביחס לנשים לא מעשנות. לאישה מעשנת סיכוי גבוה ב-25% לפתח מחלת לב ביחס לגבר מעשן (גם הסכנה לסרטן ריאות גבוהה פי 2 מגברים). הסיכון למוות לבבי פתאומי עולה בשיעור של 8% לכל חמש שנות עישון אצל אישה. נשים המעשנות וגם משתמשות בגלולות למניעת הריון סובלות מסיכון מוגבר פי 40 להתקף לב, יחסית לנשים ללא עישון או נטילת גלולות.

האם גם נשים צעירות עלולות לחלות במחלת לב?

קבוצת הנשים הצעירות, עם הריון בסיכון מוגבר, נמצאות אף הן בסיכון רב. יתר לחץ דם בהריון, על חומרותיו השונות, המסבך עד כ-10% מההריונות נמצא כקשור בעליה בתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית בטווח ארוך, במחקרים ממדינות שונות. שליש עד מחצית מהנשים עם סוכרת הריונית, המופיעה ב-14% מההריונות, יפתחו סוכרת מסוג 2 תוך 3 עד 5 שנים ו-70% תוך 10 שנים. לכן לא מפתיע כי לנשים עם סוכרת הריונית בעבר שכיחות תחלואה קרדיווסקולרית גבוהה יותר בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של סוכרת הריונית. סוכרת הריונית נמצאה כקשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית בעתיד, גם ללא תלות בפיתוח סוכרת מסוג 2 .

האם גברים חולים במחלות לב יותר מאשר נשים?

טענה זו אולי נכונה עד לגיל המעבר, אך כיום, בעקבות הארכת תוחלת החיים, מהווים התקפי לב ושבץ מוחי את גורם המוות העיקרי בקרב נשים. יותר נשים מתות מהם מאשר מכל מחלות הסרטן גם יחד. בעוד שמחלת לב נתפסת, הן בעיני הרופאים והן בעיני כלל הציבור, כ"מחלה גברית" הרי שהעובדות מדברות אחרת. בעולם המערבי זוהי סיבת המוות הראשונה בקרב נשים מעל גיל 50 (בארץ סיבת המוות השנייה, לאחר מחלות ממאירות). נתונים מאירופה מצביעים על כך ש-55% מהנשים מתות עקב מחלות לב וכלי הדם, בעוד שרק 35% מהגברים מתים מסיבה זו. כמו כן, לא רק ששיעור שבץ מוחי עולה בקרב נשים עם הגיל, אלא שתוצאותיו (שיתוק משמעותי) חמורות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

במה שונים תסמיני התקף הלב אצל האישה לעומת הגבר?

בזמן התקף לב, עצבוב הלב עלול לגרום לכאב המשתרע באזור נרחב שבין מרכז הבטן (מעל הטבור) ועד לכתפיים, לשתי הידיים, ללסת התחתונה ועוד, ולא רק לכאב במרכז החזה שמקרין ליד שמאל - כאב הנחשב ל"טיפוסי" בעת התקף לב. נשים פחות מדווחות על כאב במרכז החזה שמקרין ליד שמאל ויותר על כאב חזה דוקר, המקרין ליד ימין ולכתף. תלונות נלוות נוספות אצל נשים: כאבי גב וצוואר, עייפות, קוצר נשימה, סחרחורת, אי נוחות בפלג הגוף העליון ובבטן בעליונה, הזעה ובחילה. ככל שחולף זמן רב יותר עד לקבלת טיפול רפואי, לשחרור העורקים החסומים, הפגיעה בשריר הלב תהיה גדולה יותר - ועולה הסיכון למוות.

האם יש עוד קבוצות נשים שנמצאות בסיכון?

נשים צעירות שפחות מודעות לאפשרות של מחלת לב כלילית בגילן וכן אינן מודעות לגורמי סיכון ייחודיים לנשים בשל גורמי סיכון כגון השמנה וסיבוכי הריון (בעיקר: סוכרת הריונית, יתר לחץ דם בהריון ורעלת הריון) . היעדר מודעות בקרב נשים צעירות גורם לחוסר תשומת לב לתסמינים ואיחור בפניה לטיפול - ולכן נשים צעירות מקבלות טיפול מאוחר יחסית והתמותה אצלן גבוהה יחסית.

כיום תפקידה של הקרדיולוגיה המגדרית הוא להגביר את המודעות למחלות לב וכלי דם בקרב נשים, גם בגיל צעיר, לספק מידע על גורמי הסיכון ועל מניעה ראשונית, כגון בדיקות לפרופיל מטבולי והמלצות תזונה למניעת מחלות לב. בנוסף, עידוד נשים להכיר את התסמינים השונים והעלאת המודעות לחומרת התסמינים כדי לשפר את היכולת לקבל טיפול מציל חיים בזמן קצר. העלאת המודעות לתחלואה לבבית אצל נשים עשויה להוריד משמעותית את אחוזי התחלואה והתמותה.

כיצד מטפלים?

ישנה חשיבות מכרעת לשמירת אורח חיים בריא - ובפרט: משקל גוף מיטבי, דיאטה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית קבועה, כמו גם איזון הדוק של כל גורמי הסיכון. בנוסף, ישנם טיפולים תרופתיים - ובהם:

1. אספירין - ישנה תמיכה רבה למתן אספירין, כגון קרטייה או טבעפירין, כטיפול למניעה שניונית (לנשים שחוו אירוע לבבי בעבר). באשר למניעה ראשונית, בניגוד לגברים, אין למעשה הוכחה כי מתן אספירין מוריד תמותה מהתקף לב או תורם להורדת היארעות התקפי לב. מאידך, דווח על ירידה בהיארעות אירוע מוחי תרומבוטי (CVA) ובמקביל עליה באירועי דמם משמעותי. לפיכך הקווים המנחים שוללים נטילת אספירין כמניעה ראשונית, באופן גורף בנשים צעירות מגיל 65. מעל גיל זה, מומלץ לתת אספירין רק לאחר שיקול פרטני, שיחה עם האישה והערכת הסיכון ל-CVA מחד והסיכון לתופעות דמם מאידך.

2. טיפול הורמונלי - אין עוררין כי הטיפול ההורמונלי (HRT) מסייע בהקטנת התסמינים סביב הפסקת המחזור - ובכך תורם רבות לשיפור איכות החיים. כמו כן ישנה תמיכה מוצקה להשפעת הטיפול הנ"ל בהקטנת אוסטיאופורוזיס. בהיבט הקרדיווסקולרי, לא מקובל לתת את הטיפול כהגנה בפני מחלות לב, אלא כתלות בתסמינים אחרים (גלי חום, הפרעות שינה מצב רוח ירוד וכ"ו), ובכפוף לפרופיל המסוכנות האישית להתפתחות מחלות לב וכלי הדם.
בחלק מהנשים עלול הנזק לעלות על התועלת - וזאת עקב עליה בהיארעות פקקת ורידים - DVT - וכישלון הורדת תמותה או הקטנת היארעות אירועים מוחיים או התקפי לב. כיום, על פי הקווים המנחים, אין מקום לטיפול באסטרוגן, למניעת תחלואת לב וכלי דם - ובעיקר יש להתנגד לשימוש בנשים עם מחלה לבבית ידועה. בנשים ללא מחלת לב ועם פרופיל מסוכנות נמוך לתחלואה לבבית אין מניעה (אם קיימת התוויה) לטיפול זה, ל-5-10 שנים מזמן הפסקת המחזור.

3. סטטינים - קיימים מחקרים רבים העוסקים במניעה ראשונית ושניונית של CVD באמצעות טיפול בסטטינים. כלל העבודות הראו באופן חד משמעי כי טיפול בסטטינים משפר את פרופיל שומני הדם ומוריד בצורה מובהקת היארעות התקפי לב ותמותה. בניתוח נתונים מגדרי, נמצא כי אצל נשים עם מחלה כלילית ידועה, סטטינים הורידו תמותה מסיבה לבבית ב-26%, התקפי לב ב-36% ואירועים קרדיווסקולאריים משמעותיים ב-21%. לאור מחקרים חדשים, נראה כי לסטטינים תפקיד מהותי בהורדת תחלואה לבבית אצל נשים, שאינה תלויה בערכי כולסטרול בלבד. המלצת הקווים המנחים הבינלאומיים באשר לטיפול תרופתי קבוע בסטטינים זהות בנשים וגברים.

חשוב לבצע הערכה וסקירה (screening) ולהתייחס להיבטים הבאים:

* דגש על היבטים נשיים, בהתאם למחזור החיים: שימוש בגלולות, הריון וסיבוכיו, מחלה שחלתית רב כיסתית (PCO- שחלות פוליציסטיות), הפסקת המחזור החודשי וטיפול הורמונלי תחליפי.

* שילוב ההערכה הגניקולוגית בהערכת הסיכון הקרדיווסקולארי העתידי.

* הקפדה על הערכה תקופתית, מתוך הבנה שהסיכון לתחלואה קרדיו-ואסקולרית CVD לכל החיים גבוה. על ההערכה לכלול מדידת ערכי לחץ דם, משקל, היקפי מותן, סוכר וכולסטרול.

* הערכת סיכון בהרגלי החיים: עישון, הרגלי תזונה ופעילות גופנית.

* איתור דיכאון או בעיות פסיכוסוציאליות אחרות.

ד"ר אביטל פורטר היא מנהלת יחידת אשפוז קרדיולוגי (ביניים לב) ומרפאת לב האישה בבית חולים בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום לב האישה.