פרקינסון: חשוב לאבחן מוקדם

פרקינסון היא המחלה הנוירולוגית השנייה בשכיחותה לאחר אלצהיימר, אך גורמי המחלה טרם ידועים. ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים (חשיפה לרעלנים) והזדקנות.

מדובר במחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית הגורמת להפרעות בתנועה ומידרדרת בהדרגה ממגבלות מוטוריות קלות לנכות קשה. המחלה מתאפיינת ב-4 תסמינים שכיחים:

נוקשות בשרירים נוקשות שרירים מופיעה לרוב כהתכווצות; התחושה היא נוקשות או כאב.

רעד במנוחה - הרעד מופיע קודם כל בגפה אחת, ועם התקדמות המחלה הוא עלול להתפשט לכל ארבע הגפיים. הרעד האופייני למחלת הפרקינסון מופיע כשהגפה נמצאת במנוחה, נעלם בעת ביצוע תנועה מכוונת, ועלול להחריף עקב מתח או חרדה.

איטיות בתנועה נוצר קושי בהתחלת תנועה ובהשלמתה. אפילו תנועות אוטומטיות ולא מודעות כמו מצמוץ או בליעה עלולות להיפגע.

חוסר יציבות בדרך כלל מופיע בשלב מתקדם של המחלה.

המחלה פוגעת לרוב באנשים מעל גיל 60, עם זאת, ביותר מ-10% מחולי פרקינסון מאובחנת המחלה לפני גיל 50. עם העלייה בתוחלת החיים נרשם גידול במספר החולים ביחס לגודל האוכלוסייה. לפי ההערכות, מספרם כיום בישראל מגיע ל-25,000. מדי שנה מאובחנים כ-1,200 חולים חדשים.

המחלה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים של החולים עקב ירידה מתמשכת בתפקוד העצמאי. חולי פרקינסון נאלצים להתמודד עם קשיים הולכים וגוברים בשליטה בתנועות הגוף. חלק משמעותי מהחולים מפתחים תנועות לא רצוניות (דיסקינזיה) לאחר 5 שנים של טיפול. חלקם גדול מהחולים עלולים לחוות אפיזודות "קיפאון" (זמן "off").

עד לפני מספר שנים רווחה בקרב הרופאים ההסכמה שאבחון מוקדם של פרקינסון אינו קריטי, משום שממילא זו מחלה חשוכת מרפא והטיפולים התרופתיים מטפלים רק בסימפטומים שלה. בגלל העובדה שלחלק מהטיפולים התרופתיים במחלה יש טווח יעילות מוגבל ותופעות לוואי קשות, הרופאים המליצו לחולים חדשים לדחות ככל הניתן את התחלת הטיפול התרופתי עד לשלב שבו לא יוכלו להימנע ממנו.
ואולם, בשנים האחרונות הצטברו עדויות מחקריות לכך שלטיפול תרופתי בשלב מוקדם של המחלה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מהלך המחלה, הן בתחומים המוטוריים והן בתחומים של קוגניציה, נוחות גופנית, נוחות רגשית ותקשורת. בעקבות זאת, השתנתה הגישה הטיפולית במחלה והנוירולוגים גיבשו קונצנזוס בעד אבחונה בשלב מוקדם ככל האפשר. זאת במטרה להתחיל טיפול תרופתי מוקדם, דבר שיאפשר לחולה לזכות בעוד זמן יקר של תפקוד עצמאי בשגרת חייו.

אמנם התסמינים המוטוריים של המחלה מופיעים רק לאחר שנפגעו יותר מ-50% מתאי העצב, אך על פי נתוני איגוד הפרקינסון האירופי (EPDA), כ-90% מחולי הפרקינסון סובלים מתסמינים לא-מוטוריים אשר לעתים קרובות מקדימים בהופעתם את התסמינים המוטוריים ובעזרת זיהויים ניתן לעתים להקדים במספר שנים את אבחנת המחלה. חשוב להדגיש כי תסמינים אלו אינם בהכרח ייחודיים למחלת הפרקינסון: לעיתים הם נגרמים כתוצאה מבעיה רפואית שונה לחלוטין. עם זאת, אם מופיע אחד או יותר מהתסמינים הבאים, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה:

1. אובדן חוש ריח זהו אחד מהתסמינים הפחות ידועים של מחלת הפרקינסון, אף שלפי נתוני איגוד הפרקינסון האירופי למעלה מ-70% מהחולים סובלים ממנו. ידוע כי תסמין זה מופיע בשלב מוקדם מאוד של המחלה. חשוב לשים לב כי אף שרוב החולים במחלת פרקינסון יסבלו מירידה בחוש הריח, רב האנשים שיחושו ירידה בחוש הריח לא יחלו במחלת פרקינסון.

2. הפרעות שינה חולי פרקינסון רבים מדווחים על הפרעות שינה שונות: קושי בהירדמות, התעוררויות מרובות במהלך הלילה וחלומות מוחשיים הגורמים להשמעת קולות וצעקות תוך כדי שינה. שכיחים מאד גם דיווחים על סינדרום הרגליים חסרות המנוח הגורם להם לצורך להזיז את הרגליים.

3. בעיות בשלפוחית השתן והמעיים משלב מוקדם מאד של המחלה מתחילות בעיות של עצירות וגזים.

4. הבעת פנים קפואה לעיתים הסימן הראשון למחלה הוא מיעוט הבעות פנים בתגובה לרגשות ולתחושות. הדבר גורם ל"פני פוקר" או "פני מסיכה".

6. כתב יד קטן וצפוף חולים רבים מדווחים בדיעבד כי הבחינו בשינויי כתב ידם עוד לפני שאובחנו במחלה. הכתיבה נעשית איטית ומאומצת יותר, הכתב נראה קטן וצפוף יותר.

7. שינוי בקול ובדיבור לעתים קרובות הקול נחלש והופך למונוטוני. לחלק מהחולים קשה להניע את שרירי הפה והלשון וכך הדיבור שלהם פחות ברור.

8. הבדלים בתנועת הידיים בזמן הליכה המחלה גורמת לנוקשות ולטווח תנועה מופחת באופן משמעותי, וכבר בשלב מוקדם של המחלה ניתן להבחין כי בעת הליכה יד אחת מתנועעת פחות מהשנייה.

10. שינויים במצבי רוח ובאישיות מחקרים רבים מצביעים על שינויים אישיותיים רבים בקרב חולי פרקינסון. שינויים אלו כוללים חרדה מוגברת במצבים חדשים, הימנעות חברתית ודיכאון. יש חולים החווים שינויים משמעותיים ביכולות החשיבה שלהם, במיוחד ביכולת ריכוז, בתכנון ובביצוע מספר משימות בו-זמנית.

הכותבת היא מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון ברמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם בחיפה

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה - מבוגרים.