אק"ג: מה קורה בלב?

הפעילות החשמלית של הלב קובעת את קצב פעימות הלב ומאפשרת את התכווצות שריר הלב והרפייתו - באופן התומך באספקת דם תקינה, לאיברי הגוף השונים. הפרעה בפעילות החשמלית של הלב עלולה להשפיע על קצב הלב ותפקודו.

כיצד מתרחשת הפעילות החשמלית של הלב?

לכל תאי הלב יש יכולת הולכה חשמלית ויכולת להתכווץ באופן עצמוני (כלומר: ללא קבלת פקודה מהמוח). ישנם אזורים בלב עם תאים בעלי תפקיד מיוחד. כך, לדוגמא, האזור המהווה את הקוצב הטבעי של הלב - קשרית הסינוס - SA Node, הממוקמת בעלייה הימנית.

בסינוס Node, נוצר ה"ניצוץ" - הפעילות החשמלית של הלב, המתקדמת ומתפזרת לכל הלב. מאזור הסינוס, עוברת הפעילות החשמלית אל הפרוזדורים - ומהם, דרך מחיצת הלב הבין-חדרית, אל חדרי הלב. הפעילות החשמלית הופכת לפעילות מכאנית, מסונכרנת - כך שהלב פועל באופן סדיר.

כאשר מקורו של קצב הלב בפעילות החשמלית שהחלה בסינוס Node, זהו קצב סינוס - קצב לב שמקורו בקוצב הטבעי של הלב. לעומת זאת, כאשר מקור הפעילות החשמלית איננו בסינוס (לדוגמא, במצב של "פרפור עליות"), קיימות הפרעות בקצב הלב (אריתמיה).

הקוצב הטבעי של הלב - סינוס Node - מגיב לגירויים שונים, כגון: אדרנלין - הורמון המופרש בזמן מאמץ; התרגשות; חום; כאב; וכמובן, טיפול תרופתי.

מצבים אלה משפיעים על קצב פעימות הלב. בזמן מנוחה, הפרשת האדרנלין פוחתת; ולכן, קצב פעימות הלב הטבעי - קצב הסינוס - יכול לרדת במהלך הלילה גם מתחת ל-50 פעימות בדקה, אצל אנשים בריאים.

כיצד ניתן למדוד את הפעילות החשמלית של הלב?

המדידה מבוצעת באמצעות בדיקת אק"ג, המודדת את סך הפעילות החשמלית של העליות ושל החדרים ואת ההולכה החשמלית מאזור לאזור בלב (לא ניתן לראות את הפעילות החשמלית של כל תא בודד, אלא את סך הפעילות החשמלית).

מהי בדיקת אק"ג?

אק"ג (אלקטרו-קרדיו-גרם) היא בדיקה המבצעת רישום הפעילות החשמלית של הלב.

מכשיר האק"ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב - ומתרגם אותם לתרשים. כאשר ישנם שינויים בפעילות החשמלית (לדוגמא, במהלך "התקף לב" חריף - אוטם שריר הלב), ניתן לראות את השינויים הללו בזמן אמת.

באמצעות בדיקת אק"ג, ניתן גם למדוד את משך הזמן של מעגל הפעילות החשמלית, מרגע "הניצוץ" באזור הסינוס Node, דרך כל אזורי הלב. ניתן למדוד את משך הזמן של הגל החשמלי בכל מקטע: מאזור הסינוס - לעליות; ומהעליות - לחדרי הלב. ניתן למדוד את אורך הגל החשמלי המתפשט בחדרי הלב.

בכל פעימה, מתרחש מחדש מעגל ההולכה החשמלית, אשר ניצת בסינוס Node - וגורם להתכווצות שריר הלב. כל מעגל כולל 3 גלים ושני מקטעים. תחילת מעגל הפעילות החשמלית נקרא "דה פולריזציה"; סיומו של התהליך מכונה "רה פולריזציה" - הלב מכין עצמו, מבחינה חשמלית, לפעימה הבאה (ובעקבותיה, להתכווצות).

חשוב לציין כי למרות שמכשיר האק"ג פותח כבר בראשית המאה ה-20, לפני למעלה ממאה שנה, הוא עדיין נחשב לכלי האבחנתי החשוב ביותר לזיהוי בעיות בקצב הלב, פגיעות בהולכה החשמלית, שינויים בשריר הלב שנוצרו בעקבות אוטם שריר הלב ומצבים קרדיולוגיים נוספים (כגון: דלקת בשריר הלב או בקרום הלב).

כיצד מתבצעת בדיקת אק"ג?

בדיקת אק"ג סטנדרטית כוללת חיבור 6 אלקטרודות לבית החזה; ו-4 אלקטרודות לגפיים, אחת לכל גפה. משך הבדיקה קצר - והיא נמשכת כ-5 דקות.

הבדיקה איננה דורשת הכנה מראש, מלבד גילוח העור בבית החזה (אצל גברים). הסיבה לכך היא שהמדבקות המחוברות לאלקטרודות - צריכות להיצמד היטב לעור (ושיער עלול להפריע לכך). הבדיקה חיצונית - ואיננה כרוכה בכאב.

בדיקת אק"ג מבוצעת במרפאה על ידי אחות; ובבית החולים - על ידי אחות, טכנאים או מתנדבים שהוכשרו לכך.

פענוח הבדיקה מבוצע על ידי רופא. במקרים מורכבים, כאשר עולה חשד לשינויים באק"ג, הממצאים יועברו לפענוח שיבוצע על ידי רופא קרדיולוג.

מה ניתן לבדוק בעזרת בדיקת אק"ג?

האם קצב הלב במנוחה תקין - בין 60 ל-100 פעימות בדקה.
האם הגלים החשמליים תקינים - מהו משכם וגובהם.
הפרעות בקצב הלב.
הפרעות בהולכה החשמלית.
עדות לאוטם שריר הלב בעבר. יצוין כי אוטם בהיקף נרחב, מותיר צלקת משמעותית בשריר הלב, הבאה לידי ביטוי באק"ג גם בחלוף זמן ניכר.
עדות לחוסר באספקת דם ללב בזמן הבדיקה - מצב של איסכמיה.
לעיתים ניתן לזהות מצב של עיבוי שריר הלב.

מהם החסרונות של בדיקת אק"ג?

ניתן לזהות שינויים קבועים בפעילות החשמלית או שינויים בלתי קבועים, המתרחשים רק בזמן הבדיקה. כך, לדוגמא: כאשר הבדיקה מבוצעת לאחר תלונה על תעוקת חזה. כלומר: אם בדיקת האק"ג תבוצע בזמן הכאב בחזה - יש סיכוי גבוה יותר שהשינויים יתגלו.

עם זאת, במקרה שהבדיקה תבוצע לאחר שהתסמינים חולפים - ייתכן שהבדיקה לא תאתר את השינויים. לכן, כאשר אדם מגיע למיון עם תלונות על תסמינים האופייניים לתעוקת חזה או להתקף לב חריף, חשוב לבצע בדיקת אק"ג - מיד עם הגעתו למיון. בהתאם לממצאי הבדיקה, יוחלט על המשך הבדיקה והטיפול.

במקרים בהם מטופלים מתלוננים על תסמינים אופייניים להפרעות בקצב הלב ובהולכה החשמלית (כגון: דופק מואץ, סחרחורות ותחושה של טרום עילפון) - קיים סיכוי נמוך לאיתור הבעיה באמצעות בדיקת אק"ג שאינה נעשית בזמן הופעת התסמינים, וזאת היות שהפרעת הקצב איננה קבועה. אם למרות התלונות, בדיקת האק"ג הסטנדרטית נמצאה תקינה - נמליץ על בדיקת אק"ג רציפה ל-24 שעות, המבוצעת באמצעות "הולטר לב".

במקרים בהם בדיקת אק"ג תקינה (אק"ג סטנדרטי או רציף באמצעות הולטר), למרות הופעת תסמינים היכולים להעיד על בעיה בלב - ימליץ הרופא המטפל על בדיקות נוספות (כגון: אקו לב, מבחן מאמץ ומיפוי לב) - בהתאם לתסמינים ולמצבו של המתלונן.

מתי יומלץ על אק"ג במאמץ?

כאשר קיים חשד לאיסכמיה לבבית - ירידה באספקת הדם ללב עקב הצרות באחד או יותר מעורקי הלב - תבוצע בדיקת אק"ג במאמץ (בדיקת ארגומטריה), המאפשרת להעריך תלונות של הנבדק בזמן מאמץ והופעת שינויים באק"ג האופייניים לאיסכמיה.

לסיכום: אק"ג היא בדיקה ראשונית מצוינת לאבחון הפרעות בקצב הלב ובהולכה החשמלית. בדיקת אק"ג נחשבת עדיין לאמצעי האבחנתי הטוב ביותר לאבחון של אוטם חריף, תעוקת חזה והפרעות קבועות בקצב הלב - למרות מגבלותיה באיתור שינויים בלתי קבועים, כגון: הפרעות קצב לב בלתי סדירות. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך לבצע בדיקות נוספות כדי לשלול או לאשר אבחנה מסוימת. המשך הבירור והטיפול יקבעו בהתאם למצבו הרפואי של הנבדק והתסמינים מהם הוא סובל. בדיקת אק"ג מומלצת כבדיקה שגרתית - רק כאשר יש חשד לבעיה לבבית; עבור אלו הסובלים ממחלות רקע (כדוגמת יתר לחץ דם), המשפיעות על תפקוד הלב; וכן לעוסקים בפעילות גופנית מאומצת, כבדיקה תקופתית.

פרופ' שמואל פוקס הוא מומחה בקרדיולוגיה וצנתורי לב; מנהל המערך הקרדיולוגי של בית החולים "אסף הרופא".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.