פרפור פרוזדורים: לא סוף העולם
סובלים מדופק מהיר? ייתכן שמדובר בפרפור פרוזדורים. החדשות הטובות הן שבעזרת תרופות מהדור החדש וטיפולים חדישים, אפשר לחיות בשלום עם התופעה
הלב הוא אבר שרירי ייחודי המתפקד כמשאבה שמזרימה דם לכל הגוף. למעשה, פעילותו הפיזיולוגית-מכנית של הלב היא כמדחס. אפקט זה מושג באמצעות התכווצויות מחזוריות של שריר הלב אשר מופעלות על ידי אות חשמלי של מערכת ההולכה של הלב. האותות החשמליים הללו, שמקורם בתאי קיצוב ייעודיים, מייצרים פעולה מתואמת בין ארבעת מדורי הלב, זאת אומרת, התכווצות של הפרוזדורים הימני והשמאלי ובהמשך התכווצות החדרים הימני והשמאלי. לשם הבנה נתאר את מחזור הדם בגוף כפי שתואר על יד וויליאם הארווי בשנת 1628. בעת התכווצות החדר השמאלי של הלב הדם המחומצן מוזרם דרך העורקים לכל רקמות הגוף ומוחזר לפרוזדור הימני של הלב דרך מערך הוורידים בגוף לאחר שסיפק חמצן וחומרי מזון לכל הגוף. מן הפרוזדור הימני, הדם עובר דרך מסתם אל החדר הימני ובעת התכווצותו מוזרם אל הריאות, היכן שמתרחש תהליך החמצון מחדש (כלומר, קליטת חמצן מן האוויר בעזרת הנשימה). הדם המחומצן חוזר אל הפרוזדור השמאלי, ממנו אל החדר השמאלי אשר בהתכווצותו, דוחס את הדם דרך אבי העורקים אל כל הגוף.
בין פרוזדורי הלב לחדרי הלב יש נקודת מימסר חשמלית שנקראת קשרית פרוזדורית- חדרית , המסננת את האותות החשמליים המפעילים את חדרי הלב וקובעת אילו אותות יעברו ויגרמו להתכווצות של שריר הלב ואילו לא תעבורנה.
מהו פרפור פרוזדורים?
פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב על-חדרית, שמקורה בפרוזדורי הלב. מבחינה פיזיולוגית, הקצב החשמלי של הפרוזדורים מהיר מאוד בעת פרפור פרוזדורים, עד 400 או 500 פעימות לדקה (קצב לב תקין בזמן מנוחה הינו בין 60 ל-90 פעימות לדקה) ואינו סדיר. חדרי לב האדם אינם מסוגלים להתכווץ בקצב זה. כאן נכנסת לפעולה הקשרית הפרוזדורית-חדרית, שתפקידה לסנן את האותות החשמליים המגיעים מן הפרוזדורים. קשרית זו מסננת חלק מן האותות בעת הופעת פרפור פרוזדורים לראשונה ומאפשרת, ברוב המקרים, קצב מהיר עד 140, 160 ואפילו 180 פעימות לדקה.
עם הזמן, השפעתה של הקשרית הפרוזדורית-חדרית גדלה והיא מצליחה להפחית את קצב ההעברה החשמלית, מהקצב המהיר של הפרוזדורים - לקצב תקין וסביר יותר. אך יחד עם זאת, יש לזכור כי במצב שקצב הפרוזדורים אינו סדיר, גם קצב הלב יהיה בלתי סדיר.
בנוסף לכך, במצב של פרפור פרוזדורים ההתכווצות שלהם אינה יעילה מבחינה מכנית. על מנת שתהיה פעילות תקינה של הלב, רצוי שגם הפרוזדורים ישתתפו בתהליך ויתרמו את יכולתם להתכווץ על מנת לאפשר פעילות מכנית מיטבית. בכל מקרה, בעת שמבנה הלב ותיפקודו תקינים אין להופעת פרפור פרוזדורים השפעה משמעותית על תפוקת הלב. במצבים מסוימים של מחלת לב, כגון, לאחר אוטם שריר הלב או במצב של מחלת מסתמי הלב, בעת פרפור פרוזדורים חלה ירידה בתפקוד הלב ואף תיתכן הפחתה של כ-20% ואף יותר בתפוקת הלב.
מהן הסכנות בעקבות פרפור פרוזדורים?
ישנן שתי סכנות עיקריות, שעשויות להיגרם בהופעת פרפור פרוזדורים:
אי ספיקת לב: כאמור, בנוכחות לב תקין, המתכווץ באופן תקין ונורמלי לא נוצרת, לרוב, כל בעיה רפואית משמעותית בזמן הופעת פרפור הפרוזדורים לראשונה, מעבר לתחושות אי נוחות או אי שקט לנוכח הדופק המהיר. עם זאת, במקרים בהם מדובר בלב פגוע או מוחלש, למשל, לאחר התקף לב נרחב או סובל מבעיה מסתמית משמעותית - אזי הופעה של פרפור פרוזדורים עלולה להכניס את האדם למצב של אי ספיקת לב.
תסחיפים: כשקצב הלב תקין והפרוזדורים פועלים כראוי, הפעילות שלהם תורמת לתופעת "ערבוב" הדם. אבל אם קצב הפרוזדורים מאוד מהיר - אזי יש עימדון (העדר זרימה; בלועזית: סטזיס) ותנועת הדם בפרוזדורי הלב איטית. כאשר הדם עומד ואינו מתערבב כראוי, הוא נוטה לקרוש ובעיקר באותו חלק של הפרוזדור שנקרא אוזנית. אם נוצר קריש דם הוא חלקים שונים בגוף; התסחיפים האפשריים גורמים לנזק בהתאם לאתר שבו הם פוגעים. הנזק הנגרם מתסחיף הנע בזרם הדם העורקי עלול להיות ניכר אך החשש הגדול ביותר במקרה זה הוא תסחיף למוח- הגורם לאירוע מוחי.
איך יכול אדם לזהות מצב פרפור פרוזדורים? מהם התסמינים - וכיצד מאבחנים?
התסמינים של פרפור פרוזדורים הם דופק מהיר (בעיקר אם הוא בלתי סדיר), דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, ירידה משמעותית ביכולת התפקודית או הרגשה כללית לא טובה. במצב כזה, יש לפנות לקרדיולוג. אבחון של פרפור פרוזדורים נעשה באמצעות תרשים אק"ג - בדיקה המתעדת את הפעילות החשמלית של הלב ומאפשרת לזהות את הפרעת הקצב, אם ישנה כזאת.
כיצד מטפלים בפרפור פרוזדורים?
הטיפול נעשה בשני מישורים:
א. מניעת היווצרות קרישי דם; ב. טיפול בהפרעת הקצב.
מניעת היווצרות קרישי דם: נעשית על ידי נטילת נוגדי קרישה - תרופות לדילול הדם, שמטפלות בסכנת היווצרות הקרישים. סוג ומינון התרופות נקבעים על פי קריטריונים, כגון: גיל, מגדר, קיום אי ספיקת לב, אירוע מוחי בעבר, מחלת לב כלילית, סוכרת ועוד.
בעבר, תרופה נפוצה מאוד לדילול הדם הייתה קומדין. מדובר בתרופה יעילה למדי אך בעייתית, מכיוון שהצריכה ביצוע בדיקות דם חוזרות ונשנות על מנת להעריך את רמת דילול הדם ולפי זה לשנות את מינון הקומדין. נטילת הקומדין ביחד עם תרופות אחרות או מאכלים מסוימים, כירקות ירוקים הוא בעייתי מכיוון שהשילוב מפר את האיזון הדרוש של דילול הדם. תנודות רבות בדרגת דילול הדם מאפיינות טיפול בקומדין בפלח גדול של המטופלים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בעולם ובארץ נוגדי קרישה חדישים, יתרונם הגדול הוא שאין צורך לבצע בדיקות הדם חוזרות לשם כיוונון המינון הנחוץ ואין אינטראקציה עם סוגי מאכל שונים או תרופות ועל כן משטר הטיפול בהם נוח הרבה יותר.
טיפול בהפרעת הקצב: ייעשה לרוב על ידי תרופות נוגדות הפרעות קצב. אם המקרה דרמטי יותר - והסימפטומים חמורים יותר - ניתן לתת מכת חשמל כאמצעי טיפול חד פעמי או לכל היותר מספר פעמים. לרוב, מכת חשמל מצליחה וגורמת ל"איתחול חשמלי" של הלב, וחזרת הקצב למצב סדיר. ישנם מקרים בהם פרפור הפרוזדורים הופך להיות מצב כרוני - ואז כבר אי אפשר להחזיר את הלב לקצב סדיר (לא על ידי תרופות; ולא על ידי מכת חשמל). במצבים כאלה, ניתן לבצע הליך של צריבה - פרוצדורה שהיא מעין צנתור, בו צורבים מספר מעגלים ומסלולים דרכם ובסיוע שלהם מתקדם האות החשמלי להשראת הפרעת קצב זו.
בחלק גדול מהמקרים, ובתנאי שהחולה מקפיד על הטיפול התרופתי של נוגדי הקרישה ובמקביל הפרעת הקצב מטופלת - ניתן לחיות עם תסמונת זו גם לאורך שנים.
האם גם קוצב לב הוא אחד האמצעים לטיפול בפרפור פרוזדורים?
במצבים בהם פרפור הפרוזדורים הופך להיות כרוני או חוזר לעיתים קרובות, יש צורך בטיפול תרופתי להאטת קצב הלב. כשמערכת ההולכה של הלב נגועה וחולה, מתן התרופות האלה עלול לגרום לדופק איטי מדי. במצבים אלה, יש צורך בהשתלת קוצב לב - על מנת לאזן את פעולת התרופות ולמנוע ירידה של הדופק מתחת לסף הרצוי.
איזה חלקים באוכלוסייה נמצאים בסיכון להופעת פרפור פרוזדורים? האם הגורמים לכך הינם גנטיים?
אין כיום בדיקות גנטיות שיכולות לקבוע מי חשוף או יפתח תסמונת זו ומי לא. באופן כללי, ככל שמזדקנים - כך חשופים יותר לתופעה, בעיקר מגיל 70 ומעלה.
ישנם מצבים קליניים מסוימים, שעלולים גם הם לחשוף את החולה להופעת פרפור פרוזדורים. בין המצבים האלה: תסחיף ריאתי, דלקת של קרום הלב, פעילות יתר של בלוטת התריס, אי ספיקת לב ועוד.
האם אורח חיים מסוים עלול להגביר את הסיכון להופעת פרפור פרוזדורים?
קשה לדעת עד כמה אורח החיים משפיע על הסיכון להיחשף לפרפור פרוזדורים. העדר טיפול או טיפול חלקי ביתר לחץ דם או חוסר פעילות גופנית - תורמים לשיעור מוגבר של הופעת פרפור הפרוזדורים. גם הזדקנות הלב משרה פרפור פרוזדורים ותהליך זה, כידוע, לא ניתן לעצירה. כללית, תוחלת החיים עולה בעולם, ועוד יותר בעולם המתועש; ומכיוון שהסבירות להופעת פרפור פרוזדורים עולה עם ההזדקנות- אנחנו נתקלים ביותר ויותר בתסמונת זו, בקרב האוכלוסייה.
ישנה הפרעת קצב שנקראת רפרוף פרוזדורים - האם היא קשורה לפרפור פרוזדורים?
תופעת רפרוף פרוזדורים היא בעצם "קרובת משפחה" של פרפור פרוזדורים. זוהי הפרעת קצב שמתבטאת בקצב פרוזדורים מהיר אבל סדיר. ניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי או על ידי צריבה, שהיא לרוב הליך פשוט יותר מאשר צריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים. פעמים רבות, הפרעת קצב שמתחילה כרפרוף פרוזדורים הופכת תוך שעות ואפילו דקות - לפרפור פרוזדורים.
לסיכום: פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה. ברוב המקרים, לא מדובר במצב הדורש אבחון וטיפול מיידיים ודחופים, מכיוון שלב תקין בתפקודו לרוב עומד בעומס זה ללא סיכון בולט או מיידי. יחד עם זאת, פרפור פרוזדורים עלול להוות סיכון למטופל, בוודאי אם התופעה נמשכת לאורך זמן, במקרים של קצב מאוד מהיר או המתרחש במצב שהלב פגוע מסיבה כלשהי, כגון, שריר לב מוחלש, לב צלקתי מאוד או הפרעה מסתמית משמעותית. לכן, במקרה של דופק מהיר או לא סדיר - יש לגשת לרופא המשפחה או לקרדיולוג להתייעצות.
פרופ' שמחה מיזל הוא קרדיולוג בכיר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה.
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.