דרמה ביורו 2020: כוכב נבחרת דנמרק כריסטיאן אריקסן התמוטט במהלך המשחק נגד פינלנד

רוב מקרי דום הלב במבוגרים נגרמים כתוצאה מבעיה לבבית. לדוגמא: אוטם בשריר הלב (בשפת העם: התקף לב), מצב שבו ישנה חסימה בעורק המספק דם לשריר הלב וכתוצאה מכך ישנה ירידה באספקת הדם והחמצן לאותו איזור. במצב זה, אחת הסכנות היא שיבוש פעילות מערכת ההולכה החשמלית של הלב. באופן תקין, מערכת ההולכה של הלב מופעלת על ידי מוקד אחד שגורם לפעילות סדירה של הלב. לאחר כל מעבר של זרם חשמלי, מתרחש כיווץ של הלב וכתוצאה מכך, דם מוזרם לכל חלקי הגוף. במקרה של אוטם, בגלל ירידה בהזרמת הדם והחמצן ללב, מתעוררים מוקדים רבים במקומות שונים בלב ושולחים המון שדרים חשמליים מנוגדים בו זמנית. מצב זה נקרא פרפור חדרים והוא מצב מסכן חיים. פרפור החדרים מוביל למצב בו הלב לא מסוגל להתכווץ כראוי ולא מזרים דם לאברי הגוף השונים, וזהו דום לב.
דום לב (אילוסטרציה)

דום לב: אז מה עושים?

במקרה של דום לב, הטיפול הנדרש לחולה הוא ביצוע פעולות החייאה ומתן שוק חשמלי מוקדם, במטרה לאפס את כל המוקדים ה"סוררים" בלב ולאתחל את פעילותו התקינה של הלב מחדש (סדר הפעולות יפורט בהמשך הכתבה).

הוכח מחקרית שככל שהשוק החשמלי ניתן בזמן קצר יותר וסמוך יותר למועד ההתמוטטות של החולה, כך סיכויי ההישרדות שלו גבוהים יותר. חשוב לציין כי על כל דקה שעוברת מרגע ההתמוטטות, ללא התערבות טיפולית, סיכויי ההישרדות של האדם יורדים בכעשרה אחוזים. כלומר, במידה ונחכה עד להגעת ניידת טיפול נמרץ, ללא כל טיפול בחולה (זמן ממוצע של כעשר דקות), סיכויי ההישרדות של אותו אדם ישאפו לאפס!

מהו אומר החוק לגבי הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים?

בשנת 2008 התקבל חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים. המכשיר, דפיברילטור, מכשיר החייאה חשמלי, הינו מכשיר פשוט, קל להפעלה ובחלק מהמקרים אפילו דובר עברית. מטרתו המכשיר היא להסדיר פעילות חשמלית של הלב באמצעות העברת זרם חשמלי.

לפי החוק, המכשיר צריך להיות מוצב בכל מקום ציבורי המונה מעל 500 אנשים במהלך היום, במקום מרכזי ונגיש. לדוגמא: קניונים, שדות תעופה, נמלים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות המקבלות מעל 500 אנשים ביום, אוניות מעל 100 נוסעים, תחנות מרכזיות, תחנות רכבת, מקומות עבודה עם מעל 500 עובדים, איצטדיונים, מכוני כושר עם מעל 500 מנויים, בתי אבות, בתי סוהר ומעצר, בתי מלון עם למעלה מ-250 חדרים, מקומות רחצה מוסדרים, מוסדות להשכלה על תיכונית ואולמות שמחות המיועדים לאירוח של מעל 500 אנשים.

דפיברילטור: מתי ואיך משתמשים במכשיר?

חשוב להדגיש שמשתמשים במכשיר רק במצבי דום לב. ויש לעבוד לפי סדר פעולות ההחייאה:

1. זיהוי מצב מסכן חיים: בדיקת הכרה מילולית ופיזית (קריאה בשם וצביטה של שריר הטרפז, הנמצא בין הצוואר לכתף). במידה ואדם לא מגיב: האדם מחוסר הכרה. במקרה זה, יש לבצע התרשמות מהירה מנשימה, במידה ואין או שהנשימה לא יעילה (נשימה שאינה דומה לנשימה רגילה של אדם במצב רגיל), האדם בדום לב.

2. קריאה לעזרה: להתקשר במהירות אפשרית למוקד החירום. במקום ציבורי, לבקש ממונה על הביטחון (כגון: קב"ט, מנהל המוסד וכיו"ב) דפיברילטור. עם הגעת המכשיר לזירה, יש להשתמש בו מיידית!

חשוב: לא להפסיק עיסויים בלב, לצורך חיבור המכשיר.

סדר הפעולות לשימוש בדפיברילטור:

הדלקת המכשיר

המכשיר יתחיל לתת הוראות קוליות. יש לעקוב אחר הנחיות המכשיר.

יש להדביק את שתי המדבקות הנמצאות בתוך המכשיר על בית החזה של החולה. על המדבקות יש ציור המראה איפה בדיוק יש להניח אותן.

לאחר ההדבקה, המכשיר ינחה את המפעיל מתי יש להתרחק מהחולה, כדי שהמכשיר יוכל לאבחן את קצב הלב של האדם. ברגע שהמכשיר מזהה מצב הדורש שוק חשמלי, הוא ייטען בעצמו.

לאחר סיום הטעינה, המכשיר ישמיע קול צפצוף ויודיע שיש ללחוץ על הכפתור המהבהב, על מנת לתת שוק חשמלי.

יש ללחוץ על כפתור לצורך מתן שוק חשמלי. חשוב: לפני לחיצה על כפתור השוק, יש להתרחק מהחולה ולהרחיק את כל הסובבים.

חזרה מיידית לעיסויים: מיד לאחר מתן השוק החשמלי, יש לחזור מיידית לעיסויי חזה.

3. במידה ואין דפיברילטור, או שהוא עדיין לא הגיע לזירה, יש לבצע עיסויים במרכז בית החזה, ללחוץ חזק ומהר! ולדאוג להחליף מעסה כל שתי דקות. ביצוע עיסויים רציפים עד הגעת ניידת טיפול נמרץ.

4. פתיחת נתיב אוויר והנשמה: יבוצע רק במידה ומדובר באדם מיומן. במידה ולא, יש לבצע עיסויים רצופים בלבד.

חשוב להדגיש כי אין בהוראות אלו משום מתן הכשרה רפואית והן אינן מהוות תחליף לטיפול רפואי או לקורס החייאה ועזרה ראשונה מקצועי. תמיד מומלץ לעבור קורס החייאה, לצורך למידת הכללים ותרגול מעשי.

עדן גוטוין היא פרמדיקית בעלת תואר ראשון ברפואת חירום, העובדת בחברת המרכז להדרכה ולציוד עזרה ראשונה.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה (מיון).