מדוע טייסים בסיכון לפגיעה מוחית?

יש רופא במטוס? חוקרים שפענחו תוצאות הדמיה שעברו טייסי חיל האוויר האמריקאי, הופתעו לגלות כמות רבה של נגעים בחומר הלבן של המוח. ייתכן שמדובר בנזק תעסוקתי הנובע מהחשיפה ללחץ אוויר נמוך.

החוקרים בחנו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) של 102 טייסי לוקהיד U-2 בחיל האוויר האמריקאי ושל 91 תוצאות של נבדקים דומים ברמת ההשכלה, מאפיינים רפואיים וגיל. כל המשתתפים היו בגילאי 26-50. מהנתונים עלה כי בקרב הטייסים נפח האות המוגבר בחומר הלבן היה גבוה כמעט פי ארבעה ומספר הנגעים היה גבוה פי שלושה, בהשוואה למי שאינם טייסים.

התוצאות היו דומות בלי קשר לנוכחות היתסמיני תסמונת דה-קומפרסיה, סיכון תעסוקתי ידוע בעקבות חשיפה ללחץ אוויר נמוך בטייסים הטסים בגובה רב. הסיכון למחלת דה-קומפרסיה בקרב טייסים אעלו עלה משנת 2006, ככל הנראה בעקבות טיסות תדירות וממושכות יותר, על רקע הוספת משימות מודיעין, מעקב וסיורים בשטח האויב משנת 2001. למרבה המזל, החוקרים לא הצליחו לזהות חסרים קוגניטיביים, וכל הטייסים שהשתתפו במחקר עדיין תפקדו בהצלחה במשימות מורכבות הקשורות בהטסת המטוסים.

להשערת החוקרים, הנגעים בחומר הלבן נובעים מאינטראקציה בין מיקרו-תסחיפים ורקמת המוח, המובילה לתרומבוזיס, קרישה, דלקת ו/או הפעלה של תגובת מערכת החיסון הטבעית. החוקרים מצאו עוד כי הנגעים המוחיים בנבדקים שאינם טייסים התמקדו בעיקר בחומר הלבן הקדמי, בעוד שבקרב טייסי U-2, הם היו מפוזרים באופן אחיד יותר ברחבי המוח, ללא עלייה עם הגיל. מכאן עולה כי חשיפה ללחץ אוויר נמוך במהלך טיסות בגובה רבה מביאה לנזק לחומר הלבן, השונה מהנזק המופיע עם הזדקנות תקינה. שני הממצאים הללו מרמזים לנזק הנובע ממיקרו-תסחיפים הנכנסים באופן אקראי למחזור הדם.

כיום מקובל כי נגעים אלו סמנים הם לתהליכי מחלה ברקע. בצעירים בריאים אין נגעים מוחיים רבים, אם בכלל. במקרה של טייסי U-2 או צוללנים, הנגעים הללו נובעים ככל הנראה מחשיפה תעסוקתית שלא הייתה מוכרת קודם לכן.