מחלות לב: "צאו מהלחץ!"
במסגרת היום הבינלאומי לבריאות הלב, מצביע ד"ר שמחה מייזל על הקשר בין דחק קיצוני ואוטם שריר הלב
המצב הבטחוני, לחץ גדול בעבודה, מתח נפשי מתמשך ודומיהם - כל אלו עלולים לגרום להתקף לב. מחקר תצפיתי אותו ערך בעבר ד"ר שמחה מיזל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי הלל יפה, הראה לראשונה קשר בעל מובהקות סטטיסטית בין דחק נפשי קיצוני ובין שיעור מוגבר של חולים הלוקים באוטם שריר הלב. המחקר, שבוצע בשלהי מלחמת המפרץ הראשונה, הצביע על שכיחות גואה של מטופלים שלקו בהתקפי לב במהלך מלחמת המפרץ. אותה מלחמה התאפיינה בכך שמספר הנפגעים בנפש עקב פציעות פיזיות היה מועט ביותר, אך מצבי החרדה והדחק היו קיצוניים ומרובים והביאו, כך קבע המחקר, לעלייה במספר הלוקים בהתקפי לב.
"בהתאם לממצאים אלו", מציין ד"ר מיזל, "אין זה מן הנמנע כי אנשים יפתחו התקפי לב גם במצבים שאינן כרוכים במצב סכנה מן ההיבט הבטחוני, אך עלולים ליצור לחץ ותעוקה פיזית ממשית עד לכדי התקף לב כמו לחץ בעבודה, במסגרת המשפחתית ומתח נפשי ניכר". 
אוטם שריר הלב, או "התקף לב" בשפת העם, נגרם על ידי חסימה או היצרות קריטית של אחד מן העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. חסימה כזו נגרמת לרוב על ידי קריש דם הנוצר באופן פתאומי באיזור של רובד טרשתי שהוא הצטברות מקומית של רקמת שומן, רקמת חיבור (בדומה לצלקת) ומוקדים מסויידים. אירוע זה מלווה, לרוב, בתסמינים כגון כאבים ולחץ בחזה, זיעה קרה, בחילה קשה והקאה, חיוורון ועוד עד כדי סכנת חיים בשל הפרעות קצב קטלניות.
^^מה גורם להופעה פתאומית של התקף לב?^^
ד"ר מייזל: "ככל הנראה, בחלק או אולי אפילו ברוב המקרים, מדובר באירוע אקראי על רקע של מחלה קיימת של העורקים הכליליים". "עם זאת, בחלק מהמקרים נגרם האירוע על ידי גורם מזרז כהתרגזות עזה, התרגשות קיצונית, מאמץ יוצא דופן או חרדה עמוקה".
בכל הנסיבות הללו, שריר הלב מתכווץ בעוצמה רבה, וכתוצאה מכך חושף את העורקים הכליליים המחוברים לשריר הלב למאמצים מיכניים ניכרים. בנוכחות נגע טרשתי נוקשה מאמצים אלו עלולים להשרות קרע בתוכו ולגרום על ידי זה ליצירת קריש דם לאוטם שריר הלב כפי שתואר קודם.
מנגנון אחר הגורם לחסימה של העורק הכלילי הוא עווית (ספזם) חזקה הגורמת להתכווצותו של העורק עד כדי היצרות ואף חסימה מלאה. דופן העורק מכיל תאי שריר חלק הממוקמים היקפית בדופנו והמגיבים לגירוי עצבי מתאים או לחשיפה להורמונים בדם כאדרנלין או דומים לו, בהתכווצות עזה וחסימת חללו הפנימי של העורק. מצב רפואי כזה של גירוי עצבי חזק מתרחש במצב של חרדה ומצוקה, ועירור רגשי עז.
בעצם, כל מצב פיזיולוגי שגורם ללב לפעום בצורה קיצונית - שמחה, התרגשות, התרגזות, מאמץ גופני ניכר, לחץ וכו', יכול להביא לתוצאה דומה - התקף לב. כל שכן אצל אדם שקיימת אצלו אי יציבות בעורקים, גם אם לא היה מודע לה קודם לכן. מיקרי קיצון כמו לחץ ממצב בטחוני קיים, או עומס רב בעבודה שיוצר תעוקה רבה יכולים להיות בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל".
^^האם ניתן לעשות משהו על מנת למנוע התקפי לב בזמני משבר?^^
חשוב להדגיש כי אצל אלו המודעים לבעיה לב קיימת, או אצל אלו שיש נטייה במשפחה למחלות לב, הפתרונות הם ברורים לעין יותר מאשר אצל מי שטרם נחשפה אצלו בעיה כלשהי.
עם זאת, בשני המיקרים ניתן להיעזר במספר אמצעים ודגשים עיקריים:
חולי לב - ייתכן ורצוי לשקול צריכה של תרופות הרגעה בעת תקופת לחץ. כמובן שזהו מהלך שיש להיוועץ בו עם הרופא המטפל בלבד.
"ריפוד" בסביבה תומכת - בני משפחה, חברים וכיו"ב.
אמצעים מפוגגי חרדה על סוגיהם יתקבלו בברכה, ובמידת הצורך יש לשקול הרחקה של חולה הלב מאיזור "הלחץ" - יציאה לחופשה, מנוחה למספר ימים ועוד.
פעילות גופנית - פעילות אירובית, כגון הליכה נמרצת, שחייה, רכיבת אופניים, אימון על פני הליכון או מכשיר מצעד סקי, וכו' חשובה לשימור הבריאות ארוכת הטווח אך מהווה גם אמצעי יעיל להפגת מתחים פנימיים השכיחים כל כך בשל אורח החיים המודרני.
בכל מקרה, אם אדם חש באחד מהתסמינים שהוזכרו לעיל, רצוי שיפנה לבדיקה רפואית על מנת ל"הקדים תרופה למכה". באם עוצמת התסמינים עזה, יש לפנות לחדר מיון בבית חולים. באם יימצא שאכן מדובר בהתקף לב, יש לנקוט באמצעים טיפוליים מיידיים ביחידה לטיפול נמרץ לב על מנת להקטין את הנזק לשריר הלב ואולי להציל את החיים.
בואו לדבר על זה על זה בפורום המיוחד באתר דוקטורס שעוסק בגורמי סיכון למחלות לב.
