מחלות לב - לא לגברים בלבד

שיעורי התמותה ממחלות לב בקרב הנשים הישראליות גבוהים משל נשים במדינות מערביות אחרות. שכיחות התמותה ממחלות לב בנשים היא פי 10 מאשר מסרטן השד, אם כי מחלת סרטן השד גובה חיים בגיל צעיר יותר. נשים נבדלות מגברים בשכיחות גורמי הסיכון להתפתחות המחלה, גיל הופעת המחלה, התסמינים, מהימנות הבדיקות הלא חודרניות לאיבחונה, וההישרדות בעקבות אוטם בשריר הלב.

מחלות לב ואירועים מוחיים הינם גורם התמותה מספר אחד הן בנשים והן בגברים בעולם המערבי ובארץ, ושיעורי התמותה בשני המינים ממחלות אילו דומה. במשך שנים רבות מחלות לב נחשבו לבעיה "גברית", הן על ידי כלל הציבור והן על ידי הקהילה הרפואית; הסיבה לכך נעוצה קרוב לוודאי בעובדה שלנשים רבות עם מחלת לב התסמינים אינם אופיניים, ובשל כך פחות נשים הופנו לאבחון וטיפול.

מחלת הלב הכלילית מתפתחת בנשים כ-10 שנים מאוחר יותר מאשר בגברים, ובדרך כלל כ-10 שנים לאחר הפסקת המחזור, ושכיחותה עולה באופן הדרגתי עם הגיל. התפתחות טרשת העורקים מואצת על-ידי סוכרת, יתר-לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה בדם, עישון והעדר פעילות גופנית. המחלה גורמת לחסימות כלי דם המספקים דם לשריר הלב (עורקים כליליים), לשרירי השלד והמוח. התפתחות מחלת הלב הכלילית וטרשת העורקים אינן כורח טבעי של תהליך ההזדקנות, וניתן למנוע אותן או לדחות את הופעתן.

מחלת הלב הכלילית מתבטאת בתעוקת חזה (מיחושים בחזה - לחץ, כובד וכאב המופיעים במאמץ וחולפים במנוחה, ולעיתים מקרינים לזרוע שמאל, לגב עליון או לצוואר); תסמינים "קלאסיים" אלו שכיחים בגברים, ופחות שכיחים בנשים. מבין הנשים עם מחלת לב כלילית מוכחת, קיימת שכיחות גבוהה של תסמינים לא אופיניים, כגון: הופעת מיחושים בחזה, בבטן עליונה או בגב העליון בזמן מתח נפשי, במנוחה או בשינה ולאו דווקא במאמץ, כמו כן עייפות, קוצר נשימה, בחילה או הרגשה כללית לא טובה. התבטאות בלתי אופיינית זו מקשה על היכולת לאבחן אותן ולטפל בהן, הן כאשר מדובר בתסמינים מתמשכים, והן כאשר מדובר באוטם חד בשריר הלב.

הבדיקה השגרתית הראשונית שנעשית לאבחון מחלת לב כלילית הינה מבחן מאמץ. היכולת האבחנתית של מבחן המאמץ מוגבלת בנשים, עקב רגישות (sensitivity) וסגוליות
(specificity) נמוכים יותר מאשר בגברים. בשל מוגבלות זו, לעיתים קרובות יש צורך להשתמש בבדיקות אבחנתיות נוספות על ידי מבחן מאמץ משולב עם מיפוי לב טומוגרפי (SPECT), או מבחן מאמץ משולב עם בדיקה אקוקרדיוגרפית של הלב. מספר מחקרים הצביעו על כך, שגם בעקבות ממצא של מבחן מאמץ לא תקין, פחות נשים נשלחות להמשך ברור על ידי צינתור לב בהשוואה לגברים, ממצא המעלה חשד לאפליה על מגדרית (gender bias).

על פי נתונים בינלאומיים וארציים, שיעור תמותת הנשים בעקבות אוטם חד בשריר הלב גבוה משל גברים. בסקר "תסמונת כלילית חדה בישראל 2006" נמצא שנשים עם אוטם חד בשריר הלב פונות לעזרה ולחדר המיון מאוחר יותר בהשוואה לגברים, ובשל כך אובד זמן יקר עד לתחילת הטיפול הרפואי שנועד לפתוח את החסימה בעורק הכלילי הגורם להתקף, ועל ידי כך להקטין את הנזק הנגרם לשריר הלב. בסקר זה נמצא שתמותת נשים עם אוטם בשריר הלב בארץ הינו 4.3%, לעומת 2.4% בגברים, בתוך 7 ימים. התופעה אינה מוסברת רק על ידי גילן המבוגר יותר של נשים עם אוטם, ונובעת משילוב עם גורמים נוספים, כגון: הגעה מאוחרת למיון. סיבה נוספת היא מחלות רקע ששכיחותן גבוהה יותר בקרב נשים, כגון: סוכרת ויתר לחץ דם. שיעור גבוה של תמותת נשים בהשוואה לגברים נצפה גם בעקבות הרחבת עורקים כליליים, על ידי בלון והשתלת תומכים עורקיים (stents), והן בעקבות ניתוחי מעקפים.

יש לטפל מוקדם ככל האפשר, ובאופן אגרסיבי, בגורמי הסיכון למחלת הלב, כגון: השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה בדם, עישון והעדר פעילות גופנית. כאמור, יש להיות ערים לעובדה ששכיחות תסמינים לא אופיניים גבוהה בקרב נשים עם מחלת לב כלילית, וכי היכולת האבחנתית של מבחן מאמץ מוגבלת בקרב נשים. מודעות נשים לעובדה שמחלת הלב אינה "מחלה גברית", הכרת תסמיניה ופניה מוקדמת לעזרה רפואית תפחית את שיעורי התחלואה במחלה, ותפחית את תמותת הנשים עם אוטם חד בשריר הלב.

ד"ר מדי מוריאל היא רופאה בכירה במחלקה הקרדיולוגית, ביה"ח שערי-צדק בירושלים.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.