פעילות גופנית: תשומת לב ללב

אחד מגורמי הסיכון לאירוע לב הוא חוסר בפעילות גופנית. הוכח כי פעילות גופנית לאחר אירוע לב, מורידה את הסיכון לאירוע לב נוסף בעשרות אחוזים. פעילות גופנית מסייעת בהורדת גורמי סיכון כגון: ירידה במשקל, ירידה בשומנים בדם, ירידה בכולסטרול הרע (LDL), עלייה בכולסטרול הטוב (HDL), ירידה בסוכר בדם (גלוקוז) וירידה במתח הנפשי.

לאחר אירוע לב (אוטם שריר הלב או התקף לב), צנתור, ניתוח מעקפים, ניתוח להשתלת קוצב או ניתוח מסתמים, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית קלה מאוד כבר בבית החולים החל מהיום השני (באישור הרופא). פעילות זו כוללת הליכות קצרות ואיטיות במסדרונות בית החולים ואף תרגילים במיטה, על מנת למנוע התנוונות של השרירים והמפרקים בגוף. לאחר השחרור מבית החולים יש להמשיך לבצע הליכות בין 1-3 ביום ולהעלות בהדרגה את משך וקצב ההליכה. לאחר כשלושה שבועות מומלץ לנסות ללכת מידי יום בין 30-45 דקות בקצב איטי.

לאחר כשלושה שבועות מומלץ להצטרף לאחד ממכוני שיקום הלב. במסגרת מכון שיקום הלב, המטופל יתבקש לבצע מספר בדיקות, כדי לקבוע את מצבו הבריאותי ואת תוכנית הפעילות הגופנית. בדיקות אלה לרוב כוללות: בדיקת רופא/קרדיולוג, א.ק.ג במנוחה, לחץ דם ובדיקת מאמץ. על סמך בדיקות אלה הפיזיולוג יתווה את תוכנית הפעילות הגופנית האישית. בכל מכוני השיקום ישנו פיקוח רפואי בזמן הפעילות הגופנית ומאמני כושר אשר עברו הכשרה בתחום שיקום הלב. צוות מכון שיקום הלב כולל לרוב דיאטנית, פסיכולוג ועובד סוציאלי על מנת לסייע למטופל בתחומים השונים.

הפעילות הגופנית במכון לשיקום הלב היא בעיקרה פעילות אירובית, כלומר לשיפור סיבולת לב-ריאה, אך גם כוללת לרוב תרגילים לחיזוק השרירים, שיפור הגמישות, הקוארדינציה, שיווי המשקל והעלאת יכולת התפקוד הגופני היומיומי. הפעילות הגופנית האירובית לרוב מבוצעת בחדר כושר שבו נמצאים מכשירי כושר אירוביים כגון: הליכון, אופניים, אליפטיקל, חתירה וכד'. המטופלים יעקבו אחר התוכנית שהותוותה על ידי הפיזיולוג, הכוללת את סוג הפעילות המומלצת, משך הפעילות (לרוב מינימום 20 דקות) ועצימותה אשר בדרך כלל נמדדת לפי דופק.

אחד היעדים של תוכנית פעילות הגופנית היא להביא את כל המטופלים באופן אינדיוידואלי ובאופן הדרגתי לבצע את הפעילות הגופנית המומלצת על ידי ארגוני הבריאות הגדולים בעולם. המלצות אלה הן: ביצוע פעילות גופנית אירובית (כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה וכד') מינימום 5 פעמים בשבוע למשך מינימום 30 דקות בקצב בינוני. הפיזיולוג והמאמן יתחשבו בכל המגבלות (הן הרפואיות והן הנפשיות) של המטופל בחתירתם ליעד זה.

במהלך תוכנית שיקום הלב המטופל נמצא תחת מעקב של הפיזיולוג, על מנת שיוכל לשפר את כושרו הגופני ולהגיע לתוצאות המיטביות. התוצאות כוללות בין השאר: שיפור באספקת הדם ללב ולגוף, שיפור בתסמיני תעוקת לב, שיפור בערכי לחץ דם, שיפור בחילוף החומרים, איזון הסוכר בדם, ירידה במשקל, שיפור בערכי השומנים והכולסטרול בדם ושיפור הרווחה הנפשית. בנוסף, כל מטופל מקבל הנחיות לגבי ביצוע פעילות גופנית באופן עצמאי בביתו בימים בהם אינו נוכח במכון השיקום.

משך תוכנית שיקום הלב משתנה בהתאם לקופת החולים אליה שייך המטופל ולמכון שיקום הלב. מומלץ כי מטופל ישתתף בתוכנית לשיקום לב מינימום שלושה חודשים על מנת לאפשר מעקב התחלתי אחר מצבו הבריאותי ועל מנת שיוכל לקבל את הכלים הנכונים לביצוע פעילות גופנית במסגרת עצמאית; שינויים פיזיולוגיים (כגון אלה שהוזכרו לעיל) יבואו לידי ביטוי לרוב לאחר תקופה של שישה חודשים לפחות. לאלה שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה מומלץ להתמיד במסגרת זו לפחות בשנה הראשונה שלאחר האירוע.

ישנם אנשים אשר בוחרים לבצע פעילות גופנית באופן עצמאי לאחר אירוע לב. מחקרים הראו כי ניתן להגיע להישגים דומים לאלה המושגים במסגרת מכון לשיקום לב, אך ישנו קושי רב בהתמדה בפעילות גופנית עצמאית והמטופל אינו נמצא במעקב רפואי ומקצועי באופן שוטף. במידה והמטופל בוחר לבצע פעילות גופנית שאינה במסגרת מכון לשיקום לב, יש לבצע את הבדיקות המומלצות על ידי רופא המשפחה ו/או הקרדיולוג המטפל.

^^דגשים לביצוע פעילות גופנית לאחר אירוע לב, ניתוח או צנתור:^^

מילת המפתח היא הדרגתיות. יש להתחיל ממספר פעמים ביום למשך דקות ספורות ובקצב איטי. יש להעלות את משך הפעילות ועצימותה אחת לשבוע-שבועיים ולהעלות כל אחד מהם בנפרד.

יש להתחיל כל אימון בחימום ארוך של כ-10-15 דקות. חימום ארוך חשוב במיוחד לחולי לב אשר סובלים מתעוקת חזה או איסכמיה שקטה (חוסר אספקת חמצן), על מנת לא להחמיר את התסמינים ו/או להעלות את הסיכון למצוקה של אספקת חמצן ללב. חימום כולל: הליכה איטית, הנעת המפרקים השונים ומתיחות לשרירים.

יש לסיים את האימון בתרגילי שחרור ו/או הרפייה. תרגילים אלה ימנעו ירידות חדות בדופק ובלחץ הדם ויאפשרו לשריר הלב לחזור למצב מנוחה בהדרגה.

בעת בחירת הפעילות הגופנית ובעת ביצוע תרגילים שונים יש להתחשב בכל הגורמים הרפואיים. לדוגמא: כאבים ותפרים בחזה ובגפיים כתוצאה מהניתוח, כאבי רגליים כתוצאה מהיצרויות עורקים בגפיים התחתונות, מגבלה בכתף ובזרוע כתוצאה מהשתלת קוצב ומגבלות אורטופדיות שונות (כגון: כאבי גב, ברכיים וכד').

חולי לב ככלל וחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם בפרט צריכים להימנע מפעילות גופנית מאומצת ובעיקר מתרגילי כוח כנגד משקלים גבוהים ו/או מאמצים איזומטריים (סטטיים - ללא תנועה).

מומלץ ליטול את התרופות של הלב באופן רגיל ביום בו מתבצעת פעילות גופנית.

חולי סוכרת צריכים לשמור על רמות סוכר תקינות על מנת למנוע מצבים של היפרגליקמיה (יתר סוכר בדם) לפני הפעילות והיפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם) בזמן הפעילות הגופנית ואחריה.

יש להימנע ו/או לעצור כל פעילות גופנית במצבים בהם ישנה תעוקת חזה או תחושה של הפרעות קצב (דופק מהיר מידי או אינו סדיר). כמו-כן, גם במצבים שלפחות אחד מערכי לחץ הדם גבוה מ-200/110 מ"מ כספית או כאשר ישנו אחד או יותר מהסימנים הבאים - קוצר נשימה, חולשה, סחרחורת, חיוורון או בחילה. אם תסמינים אלה אינם חולפים, יש לפנות לרופא.

לפעילות גופנית עקבית ישנה חשיבות עליונה בהפחתת הסיכון למחלת לב ולמניעת אירוע לב חוזר. יש להתייעץ עם רופא ופיזיולוג לפני תחילת פעילות גופנית ולהתאים את תוכנית הפעילות הגופנית למצבו הבריאותי של כל אחד ואחד.

בואו לדבר עם יעל פרניק בפורום פעילות גופנית לשיקום ומניעת מחלות לב.