כיצד הספורט מגן מאפילפסיה?
לפי מחקר חדש, מי שלא נמצא בכושר טוב בגיל 18 מעלה את הסיכון לפתח אפילפסיה בהמשך חייו. ייתכן שהפעילות הגופנית מעלה את רף הגירוי הדרוש לפרכוסים
כושר גופני נמוך בצעירים בני 18 מלווה בסיכון מוגבר לאפילפסיה בשלב מאוחר יותר במהלך החיים. כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו החודש בכתב העת Neurology. ממצא זה עשוי להשפיע על גישות למניעה ודחיית התקדמות ההפרעה.
החוקרים ערכו מחקר מבוסס אוכלוסייה, שכלל כ-1.7 מיליון גברים משוודיה, שנולדו בין השנים 1950-1987, והיו במעקב במשך עד 40 שנים. הם אספו נתונים אודות הכושר הגופני של המשתתפים ובחנו אותם אל מול נתונים מבתי חולים במטרה להעריך את הסיכון לאפילפסיה בשלב מאוחר יותר במהלך חייהם.
מהתוצאות עולה כי אפילפסיה אובחנה ב-6,800 משתתפים במהלך תקופת המעקב. ניתוח הממצאים גילה קשר בין כושר נמוך ובינוני לסיכון מוגבר לאפילפסיה בעתיד, בהשוואה למי שהיו בעלי כושר גבוה. הקשר השתנה באופן שולי בלבד לאחר שנלקחו בחשבון משתנים נוספים, דוגמת השפעות משפחתיות, חבלה חמורה באזור הראש, מחלה של כלי הדם של המוח או סוכרת.
לדברי החוקרים, מנתוני המחקר עולה כי כושר גופני עשוי להביא לתפקוד מוחי טוב יותר, או שייתכן כי באופן כלשהו הוא מביא לעלייה בסף שבו הגוף מגיב בפרכוסים (כלומר, דרוש גירוי משמעותי יותר להופעת פרכוס). יש לציין כי ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים בבעלי חיים. לפיכך מציעים החוקרים מציעים כי התנהגויות המעלות את הכושר הגופני עשויות להפחית את הסיכון להתפתחות אפילפסיה.
בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה (ילדים ומבוגרים) והתפתחות הילד.