חזרה לפעילות מינית לאחר אירוע לב

גברים ונשים שעברו אירועי לב מדווחים על ירידה בפעילותם המינית. לדברי ד"ר רפי חרותי, רופא מומחה ברפואת שיקום ומטפל מיני מוסמך, "יחסי המין לאחר אירועי לב נפסקים לעתים לחלוטין. גברים מדווחים על ירידה בחשק המיני ובתדירות יחסי המין; ועל פגיעה בתפקוד המיני, המתבטאת, למשל, בקושי בהשגת זקפה. נשים מדווחות על ירידה בחשק וביכולת להשיג שימון נרתיקי ואורגזמה.

לחולי לב אין כל סיבה לחשוש מחזרה לשגרת מין פעילה ומלאה", מדגיש ד"ר מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. ההמלצה הניתנת למטופלים המחלימים מאירועי לב היא חד-משמעית: לחזור לפעילות מינית מלאה ומספקת. יחסי מין מספקים חשובים לכל אדם, בכל גיל, ומשפיעים לטובה מבחינה נפשית וגופנית. סקר של מעל 11,000 נשאלים שפורסם ב-2000 בכתב העת LANCET מצא כי ליחסי מין תפקיד חשוב בשמירה על חיי הנישואין, בשיפור איכות החיים ובהפחתת חרדה ודיכאון, שהינם מצבים המגבירים תחלואת לב וכלי דם. מחקרים נוספים הצביעו כי חיי מין פעילים קשורים להפחתה ארוכת טווח בתחלואה ותמותה ממחלות לב.

מטופלים רבים המחלימים מאירועים לבביים מדווחים על תחושות דכאון וחרדה המלווים את השיקום. רבים מתארים את האירוע כטראומה, שאצל חלקם יוצרת דחק גדול המתבטא כפוסט טראומה. ההשלכות הנפשיות של מחלות לב, לפי ד"ר חרותי, עלולות לפגוע בחיי המין של המטופלים.

לפי תפיסה מוטעית הרווחת בקרב הציבור, מין מסכן חולי לב. ד"ר יונש: באופן עקרוני, קיום יחסי מין שגרתיים אינו כרוך בעומס קיצוני ללב. ניתן להשוות זאת להליכה של כ-20-30 דקות ועלייה במדרגות של שתי קומות. קיימת כמובן עלייה בדופק ועלייה נלווית בלחץ הדם בזמן קיום יחסי מין, אך לרוב אין מדובר בערכים קיצוניים. בספרות הרפואית קיימות עבודות המראות על דופק של עד 120-140, שהוא תקין ומומלץ לחולי לב. הסיכון להתקף לב בזמן יחסי מין נמוך מאוד בכלל האוכלוסייה, ואמנם גבוה יותר באנשים עם מחלת לב, אך עדיין נדיר מאוד. מדובר ביחס של 1 ל-100,000 מיקרים. ניתן לומר כי ככלל, לחולה לב שמצבו יציב, ואשר מקפיד על פעילות גופנית מתונה של הליכה מסודרת לפחות פעמיים שלוש בשבוע, מומלץ לקיים יחסי מין ובוודאי שלא כרוך בהם סיכון עודף.

החזרה של מטופלים המחלימים מאירועי לב לשגרת מין פעילה, כמו לפעילות גופנית, היא הדרגתית ומתונה. השיקום המיני הוא חלק מהתוכנית של שיקום קרדיאלי שחולים עוברים לאחר אירוע לב. ד"ר חרותי: ניתן לחלק את תקופת ההחלמה מן האירוע הלבבי לשני שלבים. השלב הראשון, הנמשך כחודש, במהלכו ניתן ומומלץ לחזור לפעילות מינית הכוללת משחקי אהבה וגירויים הדדיים, אולם יש להימנע מיחסי מין מלאים. בשלב השני, הנמשך כ-6-4 שבועות, ניתן לחזור בהדרגה ליחסי מין מלאים תוך שימת לב למספר דברים. חשוב ליצור תנאים סביבתיים נוחים, כגון סביבה מוכרת, טמפרטורה נוחה, תנוחה מוכרת ומועדפת על המטופל וכדומה; יש להימנע מקיום יחסי מין אחרי מאמץ גופני, ארוחה דשנה, שתיית אלכוהול או מקלחת חמה; חשוב לגלות ערנות ביחס לסימני אזהרה, לרבות כאבים בבית החזה, סחרחורת, דופק לא סדיר או קוצר נשימה הנמשכים 15-10 דקות ויותר לאחר תום הפעילות המינית.

כדי להבטיח חזרה לשגרת מין מלאה ומספקת, חשוב שכל אחד מבני הזוג ייפתח ויכיל את רגשות האחר. ד"ר חרותי: אחד הגורמים לפגיעה ביחסי המין של בני זוג, שאחד מהם הינו חולה לב, הוא הפרעות בתקשורת הזוגית. חשוב לקיים תקשורת גלויה בין בני הזוג בתקופת ההחלמה של המטופל. אם אחד מבני הזוג חסר חשק מיני ואינו מעוניין בקיום יחסי מין, חשוב לדבר על כך ולחשוף זאת בפני בני הזוג, ולא לתרץ זאת בתירוצים שונים. קרבה ואינטימיות רגשית ופיזית יכולות להתבטא בדרכים שונות בתקופת ההחלמה, ואין כל צורך להפעיל לחץ כלשהו על בן זוג נעדר חשק מיני.

בניגוד לתפיסה נפוצה, חולי לב הסובלים מקשיים בתפקוד המיני יכולים להסתייע בתרופות לטיפול באין אונות. ד"ר יונש: תרופות ממשפחת מעכבי אנזים פוספודיאסטראז 5, כגון 'ויאגרה', 'סיאליס' ו'לויטרה', הביאו למהפך משמעותי ביכולת לשפר הפרעות בתפקוד מיני, ויכולות לסייע גם לחולי לב. מדובר בתרופות יעילות, אשר בהחלט תורמות לשיפור איכות החיים. אולם, חשוב לזכור כי חולי לב חייבים להיוועץ ברופא לפני השימוש בהן. על הרופא לוודא כי החולה יציב מבחינה לבבית ומאוזן תרופתית מבחינת לחץ הדם, תפקוד הלב ומצבי תעוקה בטרם יאשר את השימוש. הרופא יבחן השפעות הדדיות בין התרופות השונות שנוטל המטופל, משום שתיתכן אינטראקציה קשה לעיתים עם תרופות מרחיבות עורקים ממשפחת הניטרטים.

לדברי ד"ר חרותי, ההיתר להשתמש בתרופות הללו אינו גורף, ויש להימנע מהן למשך תקופת ההחלמה, בין חודש לשלושה חודשים ראשונים לאחר התקף הלב.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעה בתפקוד מיני אצל גברים.