עורק התרדמה: מניעת אירוע מוחי

מדי שנה לוקים בישראל כ-15 אלף גברים ונשים באירוע מוחי. במרבית המקרים מדובר באירוע מוחי, שנגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק בתוך המוח קריש זה עלול להיווצר באזור החסימה או להגיע לאזור ממקום אחר בגוף, כלומר: תסחיף. רבים מהתסחיפים מקורם בעורק התרדמה שהוצר על ידי רובד טרשתי. בדיקה פשוטה של עורקי התרדמה - בדיקת דופלקס של עורקי הצוואר - היא דרך יעילה ומומלצת למנוע אירוע מוחי איסכמי שנוצר מעורקים אלו. מהי הבדיקה? למי ומתי רצוי לבצעה? ומה עושים עם התוצאות?

דם מובל מהלב אל המוח באמצעות ארבעה עורקים: שניים קדמיים ושניים אחוריים. העורקים הקדמיים הם עורקי התרדמה, ויש להם תפקיד חשוב ומרכזי בהובלת כמויות גדולות מאד של דם למוח. באזור הצוואר, עורקים אלה מתפצלים לשניים: עורק פנימי שממשיך אל המוח, לתוך מעגל עורקי על שם ויליס, ועורק חיצוני המזין את אזור הפנים. באזור ההתפצלות, נוצרות מערבולות וכתוצאה מכך שוקעים משקעים טרשתיים המצרים את חלל העורק ותסחיפים ממשקעים אלו גורמים לאירועים מוחיים איסכמיים רבים. הדבר נוטה להתרחש בדרך כלל אצל אנשים המשתייכים לאוכלוסיות בסיכון: בעלי נטייה גנטית,(למחלות כלי דם) מעשנים, סובלים ממחלות כלי דם אחרות, אלו הסובלים מכולסטרול גבוה, עודף שומנים בדם ויתר לחץ דם.

הרובד הטרשתי בעורק נוצר מחומרים הנמצאים בדם כולסטרול, שומן, סידן ועוד והרובד הטרשתי (מה שאני מכנה "חלודה של הגוף"), הצטבר בו במהלך השנים, כאשר הרובד הולך וגודל במסגרת תהליך טרשתי עשויים חלקים ממנו להתפרק ומשכבת משקעים זו ייסחפו בזרם הדם, יגיעו אל כלי הדם במוח ויעצרו שם את זרימת ואספקת הדם לאזור מסוים. זהו אירוע מוחי שתוצאותיו הנוירולוגיות תלויות באזור במוח שנחסם(שיתוק פלג הגוף הנגדי הפרעה בדיבור וכו.) מעבר לכך עלולים ה"פירורים" לסתום עורק המוביל דם אל העיניים, מה שיגרום לעיוורון זמני או קבוע, במידה והתסחיף לא יתפנה מזרם הדם.

האם ניתן למנוע מצב דברים זה?

בהחלט. אם מאותרת ומטופלת ההיצרות בעורקי התרדמה, ניתן לצמצם משמעותית את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי כתוצאה מתסחיף שמקורו בעורק התרדמה.

איך מאבחנים חסימה בעורקי התרדמה?

על ידי בדיקה קלה ופשוטה, אשר ממומנת על ידי קופות החולים והביטוחים הפרטיים. בדיקה שאיננה מסוכנת, לא כוללת הרדמה או אשפוז, איננה כרוכה באי נוחות ולא מצריכה הכנה מיוחדת. זוהי בדיקת הדופלקס.

מהי בדיקת הדופלקס של עורקי הצוואר?

זוהי בדיקה המשלבת בין טכנולוגיית אולטרסאונד וטכנולוגיית דופלר. בבדיקה, מדמים את עורקי התרדמה וניתן ללמוד האם מבנה העורקים תקין והאם זרימת הדם בהם תקינה. הבדיקה מתבצעת באמצעות המתמר (ממיר אותות) המוכר בתנוחה של שכיבה. טכנולוגיה זו מאפשרת איתור של ההיצרויות בעורקים בשלב מוקדם מאד ועל ידי כך מצילה חיים. אדם שיטופל - ויימנע ממנו לעבור אירוע מוחי - הוא אדם שניצל מנכות קשה ואפילו ממוות.

למי מומלץ לעבור את הבדיקה?

לכל מי שמצוי בקבוצת סיכון לעבור אירוע מוחי. קבוצות הסיכון הן: אנשים עם מחלות כלי דם; אנשים לאחר ניתוח מעקפים; מעשנים; אנשים עם סיפור משפחתי של מחלות כלי דם ו/או מחלות לב; מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם, פרופיל שומנים בדם גבוה וכולסטרול גבוה.

מה מלמדות התוצאות?

התוצאות ילמדו האם עורקי התרדמה תקינים או שמא הם בעיצומו של תהליך טרשתי. במקרה זה, יותאם למטופל טיפול אישי בהתאם למצבו. אם תאותר חסימה של 50% לרוב יוזמן המטופל למעקב ויוצע לו לעתים טיפול תרופתי והתנהגותי (שינוי אורח חיים). כאשר מאותרת חסימה של למעלה מ-70% באחד מעורקי התרדמה, יש המלצה ברורה לעבור טיפול כירורגי. בקרב מטופלים אלה קיים סיכון של 11% לפתח אירוע מוחי תוך חמש שנים. בקרב חולים שכבר חוו אירוע לבבי או מוחי הסיכון לפתח אירוע מוחי גדול יותר כ-30% ועל כן הניתוח מומלץ גם אם מאותרת היצרות קטנה יותר (50%-70%).

מהו הטיפול הכירורגי?

ישנם שני טיפולים ניתוחיים אפשריים. האחד: הכנסת סטנט לעורק התרדמה; והשני, ניתוח של העורק הקרוטידי - "אנדארטרקטומיה של עורקי התרדמה". הניתוח הראשון כולל צינתור והכנסת סטנט באזור ההיצרות. הניתוח השני מתמקד בניקוי של העורק. במהלך הניתוח העורק הצר מבודד, החסימה מופרדת לאורך קירותיו ולאחר ניקויו מכל ה"חלודה", הוא נסגר מחדש.

איזה ניתוח מומלץ לבצע?

אני ממליץ לבצע את ניתוח האנדארטרקטומיה ורק כאשר אין ברירה (למשל, מטופלים שלא יכולים לעבור אותו בשל רקע בריאותי) להעדיף את ניתוח הסטנט. זאת, משום שאחוז הסיבוכים בניתוח אנדארטרקטומיה הוא סביב 1% בלבד. הסיבוך המרכזי העשוי להתרחש הוא תסחיף של חלקיק - "פירור" מהחומר המנוקה - שינדוד לעבר המוח לאחר סגירת העורק ויצור אירוע מוחי. הסיכון לכך קטן מאד, בטח כשהמנתח מיומן ובעל ניסיון בניתוחים מסוג זה. לעומת זאת, הסיכון למקרה זה בניתוח האלטרנטיבי של מיקום סטנט הוא 5%.

לסיכום, המשתייכים לקבוצות סיכון לאירוע מוחי שיעברו בדיקת דופלקס של עורקי התרדמה יצמצמו משמעותית את הסיכון שלהם ללקות באירוע מוחי. מטופלים שהבדיקה העידה על קיומו של תהליך טרשתי יהיו במעקב ובטיפול תרופתי. במקרה של מצב טרשתי מתקדם המתגלה בבדיקה, הם יעברו ניתוח לניקוי העורק החסום - וכך יצילו את חייהם.

פרופ' אביגדור זליקובסקי הוא מומחה בכירורגיית כלי דם, מרכז רפואי נארא

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיית כלי דם.