פרקינסון: אשכנזים בסיכון גבוה

שיעור גבוה של מרכיב גנטי נמצא אצל יהודים החולים בפרקינסון, פי שש מאוכלוסיית החולים בעולם, כך לפי מאמר מדעי שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי JAMA Neurology, שמסכם את המחלות מסוג הפרעות תנועה ממקור גנטי בקרב היהודים. המאמר נכתב על ידי פרופ' רבקה אינזלברג, ד"ר שרון חסין מאוניברסיטת תל אביב ומרכז רפואי שיבא יחד עם פרופ' גיו ינקוביק מאוניברסיטת יוסטון טקסס, ארצות הברית. המאמר מסכם מידע של כ-90 מאמרים מדעיים ומטרתו למשוך את תשומת ליבם של הקהילה המדעית למחלות מסוימות שמופיעות בקרב יהודים, ובכך להקל על אבחונם וטיפולם.

הנתון שמספקים צוות החוקרים הנוירולוגים מעורר עניין רב בקהילה המדעית, בשל ההשוואה לאוכלוסיית העולם, החולה במחלה, שבקרבם רק כ 5% נושאים גנים עם אותן מוטציות.

מהי מחלת הפרקינסון?

מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירולוגית (עצבית) וחשוכת מרפא, הנכללת במשפחת המחלות המאופיינות בהפרעות תנועה. מחלה מתחילה לרוב, בעשור השישי לחיים, וביטוייה: רעד, נוקשות בשרירי הגפיים או איטיות בתנועה. לעיתים סימנים כמו אבדן חוש ריח או דיכאון, עלולים להקדים את ההפרעות המוטוריות.

מסיבה לא ידועה, המחלה קשורה גם באובדן תאי המוח, המייצרים דופאמין (מוליך עצבי שחשוב לתפקוד המוח, אולם בעיקר אך לא רק לאזורים האחראים על התנועה).
הטיפול במחלה מבוסס בעיקר על תרופות שמעלות את רמת הדופמין במוח.

פרופ' אינזלברג מסבירה : "ישנן שתי מוטציות שכיחות שאחראיות להתפתחות המחלה, האחת בגן המכונה GBA , שנמצאה אצל חולי פרקינסון ממוצא אשכנזי. גן זה מקודד לאנזים מסוים שתפקידו לפרק חומרים מסויימים באופן נורמלי. נשאים של המוטציות בגן GBA נמצאים בסיכון של כפי 5 לחלות במחלת פרקינסון יחסית לאנשים שלא נשאים. אך רק שליש מהנשאים יפתחו מחלת פרקינסון".

האם יש דוגמאות ליהודים אשכנזים מפורסמים שיש להם סיכוי גבוה לחלות בפרקינסון?

לפני כשש שנים, זכה הגן השני ( LRRK2 ) לעניין רב במדיה העולמית, כאשר סרגיי ברין, מייסד גוגל אז בן 35, פתח בלוג וכתב: יש לי סיכוי גבוה לחלות בפרקינסון".
את העובדה על היותו נשא את הגן השני, גילה ברין באמצעות הסטארט-אפ 23andMe שהקימה אשתו, שניתן באמצעותו לעבור בדיקות גנטיות.

עוד כתב ברין: "עכשיו יש לי את ההזדמנות להתאים את אורח החיים שלי על מנת להקטין את הסיכויים הללו. אני מרגיש בר מזל להיות בעמדה הזו, ועשורים רבים עוד לפני על מנת להכין את עצמי לאפשרויות השונות".

מה גורם למוטציה הגנטית? עד כמה קשורה בכך נישואין בין קרובים?

הסיבה למחלה אינה ידועה, אולם ההערכה שקיים גם גורם גנטי.

לפני מספר חודשים פורסם בכתב העת- Nature Communications מאמר מדעי של צוות חוקרים בינלאומיים, שבראשם פרופ' איציק פאר וד"ר שי כרמי מאוניברסיטת קולמוביה, שקבע כי מקורם של היהודים האשכנזים של ימנו הוא בדור ההמשך של 350 איש. המחקר התבסס על בדיקת רצפים גנטיים מלאים של 128 יהודים אשכנזים בריאים.

פרופ' רבקה אינזלברג: "למרות שנישואי קרובים היו נפוצים גם בקרב יהודים ספרדים, המוטציות המדוברות לגבי מחלת פרקינסון, הן נדירות בקרב ספרדים ותימניים. מה שידוע עד כה שכ 25-30% מחולי פרקינסון האשכנזים נשאים של מוטציות לעומת רק 5-10% באוכלוסיות לא יהודיות.

מה משמעות של הנשאות למוטציות?

"אדם שנושא את הגן 2LRRK, לא בהכרח יחלה במחלה, אולם הסיכוי שלו לחלות בפרקינסון הינו גבוה יותר (בין 30-75 אחוז) בהשוואה לאנשים שאינם נשאים. במקרה של נשאות של GBA כ-30 אחוז מהנשאים יחלו במחלת פרקינסון.

יש לציין כי הסיכוי לחלות במחלת פרקינסון באוכלוסייה הכללית מעל גיל 65, הינו 1 % בלבד.

במשפחה שלי יש חולה פרקינסון, האם עלי לעבור בדיקה גנטית?

"מאחר שהמדע טרם הגיע לנקודה בה אפשר למנוע את הופעת המחלה אצל נשאים, אין כעת צורך לעבור בדיקות גנטיות. המידע על קיום הגן איננו עוזר במניעה.

על פי נתונים סטטיסטים, פעילות גופנית ענפה ושתיית קפה עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה.
כשיש חשד קליני להופעת המחלה, יש צורך בבדיקה נוירולוגית.

מה ניתן לעשות במקרה של נשאות?

חשוב להקפיד על אורח חיים בריא ופעיל. להיות מודע לסימנים ולזכור שאבחון מוקדם וטיפול מתאים, מאפשר לשפר את מהלך המחלה".

העתיד והתקווה

התקווה של העולם המדעי מושקעת במחקר שעשוי להביא לטיפולים ספציפיים המיועדים לתקן את תפקוד החלבונים הקשורים לגן המוטנטי הפגום, דהיינו "רפואה אישית" המכוונת טיפול לכל מטופל בהתאם למפת הגנים שלו.

מחקרים רבים מנסים לפתור את התעלומה: מדוע רק חלק מנשאים של המוטציות יחלו במחלת פרקינסון ואחרים יישארו בריאים ורק נשאים כל חייהם. מחקר מכוון לרפואה אישית הופיעה במאמר שפורסם און ליין לפני כמה שבועות בכתב עת המדעי Cell Reports. חוקרים מארגון תאי הגזע של נוי יורק, לקחו תאים מהעור של זוג תאומים זהים יהודים אשכנזים, אשר נשאים של המוטציה בגן GBA, אך רק אחד התאומים חולה פרקינסון והשני נשא אך בריא. בתאים שנלקחו מהעור של התאומים עברו תהליך מעבדתי כדי להפוך את התאים לתאי גזע שמסוגלים לצייר דופאמין, אותו חומר שחסר במוח של חולי פרקינסון. החוקרים ראו של התאים שנלקחו מהתאום החולה מייצרים פחות דופאמין יחסית לתאום הבריא. לאחר מכן הם הצליחו לשנות את תפקוד הגן GBA בשיטות של הנדסה גנטית ובעזרת תרופות וראו שחל שיפור: התאים החלו לייצר יותר דופאמין. המחקר בוצע בתאים הגדלים המעבדה, טרם עברו לשלב של ניסוי אנושי.

נקווה כי בקרוב, גילוי תרופות יעילות יובילו לריפוי של מחלות של "עם הנבחר".

בעולם חיים מעל 7 מיליון חולי פרקינסון. בישראל מאובחנים כ-20,000 איש במחלה.

בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה תפקודית - הפרעות תנועה, פרקינסון, רעד וכאב.