מה אתה יודע על הסוכרת שלך?

מחלת הסוכרת בעלייה מתמדת, זוחלת, התנאים הסביבתיים, המזון המתועש, זיהום האוויר, כל אלו פוגעים באופן בלתי הפיך בגופנו ומאיימים להפוך את הסוכרת מסוג 2 למגיפה של המאה החדשה.
במפתיע (או שלא במפתיע?) קיימת גם עלייה מסויימת בחולי הסוכרת מס' 1 (סוכרת נעורים) למרות שבמחהל זו נולד החולה עם חוסר מוחלט בתאים המייצרים אינסולין, ולכאורה מצב זה אינו קשור בתנאים סביבתיים.

עוד על ההבדלים בין הסוגים ועל סוכרת בכלל - בכתבה הבאה

מחלת הסוכרת הוכרזה בשנת 2000 כמגיפה עולמית, על ידי ארגון הבריאות העולמי. מספר החולים בעולם עומד כיום על 177 מיליון מתוכם כ-400 אלף חולים בישראל. על פי הערכות מומחי ארגון הבריאות העולמי צפוי מספר החולים להכפיל את עצמו בתוך כשני עשורים וזאת כחלק מבעיית ההשמנה העולמית. עוד צופים המומחים כי המחלה תתחיל להופיע גם בקרב ילדים ובני נוער בעלי בעיית השמנה. בנוסף לשכיחותה הגבוהה נחשבת מחלת הסוכרת לאחת המחלות היקרות, בשל הסיבוכים להם היא גורמת כגון התקפי לב, שבץ מוחי, עיוורון, בעיות כליה, קטיעת איברים ועוד. לפי נתוני ארגון הסוכרת האמריקאי עומדת ההוצאה על סוכרת וסיבוכיה על כ-132 מיליארד דולר לשנה בארצות הברית. כמו כן היא מדורגת במקום השישי מבחינת מספר החולים המתים ממנה מדי שנה.
בישראל טרם נבדקה עלות הסוכרת, אבל אין ספק שככל שהמודעות תעלה, והגילוי המוקדם יתרחש מוקדם יותר, הרי שהעלות תרד, היות והטיפול במחלה אינו יקר, אבל עלות הסיבוכים: אסטרונומית.

57% מחולי הסוכרת בישראל לוקים ביתר לחץ דם, 36% סובלים מיתר שומנים, 26% סובלים מבעיות בכפות הרגליים, 22% לוקים במחלות לב, 18% סובלים מבעיות עיניים ו-12% סובלים מבעיות כליה

אם תסיירו במחלקת טיפול נמרץ, סיור שגרתי בעליל, תגלה שיותר ממחצית מקרי השבץ, התקפי הלב והבעיות החמורות המגיעים למצבים קריטיים מקורם בסוכרת בלתי מטולת או אפילו בלתי ידועה, מסתבר שהסכנה הזוחלת גדולה הרבה יותר מהחשש ה"נפוץ והמתוקשר" של סיבוכי סוכרת (קטיעות, עיוורון וכו')
על מנת לטפל במגפת הסוכרת מדגיש ארגון הבריאות העולמי את החשיבות הקריטית שבשמירה על רמה מאוזנת של סוכר בדם. איזון רמת סוכר בדם נקבע על ידי מדד ההמוגלובין המסוכר A1C הבודק את רמת הסוכר הממוצעת בשלושת החודשים טרם הבדיקה. על חולי הסוכרת לשאוף להגיע לרמת A1C שמתחת ל-7 , המפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים.
על פי מחקרים עלייה של כל אחוז בבדיקת ההמוגלובין המסוכר מעלה את הסיכון להתקפי לב ב-25% ובאחוזים ניכרים גם את הסיכון למחלות כליה, שבץ מוחי ועיוורון.

רוב חולי הסוכרת נבדקים מדי יום, או בבדיקת סוכר בדם בצום, דבר הגורם למדידות לא מדויקות בעליל, היות והם בודקים את מצב הסוכר בדם באופן נקודתי בלבד, ולא מראים מה המצב בגוף באמת, אלא רק בנקודה הנבדקת.

חרף הנחיות ברורות אלו של ארגון הבריאות העולמי מצא סקר גיאוקרטוגרפיה כי אף לא חולה אחד ידע לציין את ההמוגלובין המסוכר כמדד לבדיקת מידת איזון הסוכר בשיטת מודעות בלתי נעזרת. חמור מזאת, 67% מהחולים החושבים מבססים את המחשבה שהם מאוזנים או לא על סמך בדיקת סוכר ביתית הנותנת מידע רק לגבי רמת הסוכר ברגע הבדיקה, ולא את רמת הסוכר באופן רציף, 30% טוענים כי הם מבססים זאת על בדיקות דם שאינן בדיקות המוגלובין מסוכר, ורק 13% מציינים בדיקת דם כל שלושה חודשים, שהיא בדיקת ההמוגלובין המסוכר.
ממצאי הסקר מציפים בעיה נוספת והיא מספר בדיקות ההמוגלובין המסוכר שנעשות על ידי החולים. רק מחצית מחולי הסוכרת שידעו לציין מהו A1C מבצעים את הבדיקה כל 3 חודשים כנדרש, זאת למרות שבדיקה נכללת בסל הבריאות וניתנת חינם לחולי הסוכרת.
ובכך נגרמת סכנה חדשה: אנשים הבטוחים שהם מאוזנים, ולמעשה אינם קרובים אפילו לאיזון הסוכרת.

מתוך אלו שידעו לציין את תוצאת הבדיקה האחרונה שלהם נמצא כי אצל 33% מחולי הסוכרת רמת ההמוגלובין המסוכר גבוהה מ-8 רמה המעמידה אותם בסף סיכון גבוה ללקות בהתקף לב, עיוורון או שבץ מוחי ; 19% נמצאים ברמה הגבוהה מ-7; ורק 48% מאוזנים כלומר רמה הנמוכה מ-7. עוד נמצא כי ממוצע ה-A1C בקרב חולים המטופלים בזריקות אינסולין הוא 8.6, נתון חמור המצביע על איזון גרוע, אצל חולים שהטיפול בהם הוא לאורך שנים ואף מורכב. זאת בעוד שאצל חולים המטופלים בכדור אחד שאינו אינסולין, שהם בדרך כלל חולים החולים במחלה זמן קצר עמד הממוצע על 6.9, המצביע על איזון טוב של מחלת הסוכרת.

מי מפנה את החולה לבדיקת הA1c ? הסקר בדק לראשונה את זהות הגורם המפנה את החולה לבדיקת הA1C . נמצא כי כ-60 אחוז מהחולים שביצעו בדיקת המוגלובין מסוכר נשלחו אליה על ידי רופא המשפחה, 19 אחוז הופנו על ידי רופא מומחה ו-16% עשו זאת מיוזמתם. למרות הציפייה כי אחות הסוכרת תהווה גורם מרכזי בהפניית החולים לבדיקה רק 3% מהחולים דיווחו כי הופנו על ידי אחות הסוכרת לבדיקה.

בנוסף מעלה הסקר בעיה משמעותית לגבי קבלת מידע שוטף על המחלה - רק כ-50% מהחולים טענו כי הם מקבלים מידע שוטף על המחלה. מתוך אלו שמקבלים מידע שוטף 16% מציינים כי הם מקבלים מידע מהרופא, 15% מקבלים את המידע באמצעות מוספי הבריאות בעיתונים היומיים, 7% מקבלים זאת מעלונים בקופות החולים, 6% מקבלים מידע באמצעות הרצאות שנערכות על ידי קופות החולים ואותו מספר מקבלים זאת באמצעות הרצאות של האגודה הישראלית לסוכרת. בין החולים המקבלים מידע שוטף לאלו שאינם מקבלים מידע שכזה נמצא הבדל מובהק גם במידת ההיחשפות לקבלת הסבר על סיבוכים העלולים להיגרם כתוצאה מחוסר איזון של רמת הסוכר. 89% מאלו המקבלים הסבר שוטף טענו כי קיבלו הסבר על הסיבוכים בעוד שרק 64% מאלה שאינם מקבלים מידע שוטף טענו כי קיבלו הסבר.

רקע - האינסולין הינו ההורמון האחראי על איזון רמות הסוכר בדם והוא פעיל בתהליכים שונים הקשורים לחילוף החומרים בגוף. מחלת הסוכרת, הנחלקת לשני סוגים, פוגעת בייצור ובספיגה של האינסולין בגוף.

מן הסקר עולה כי הטיפול באינסולין בישראל אינו מתחיל באופן מוקדם דיו. 90% מחולי הסוכרת שאינם מטופלים באינסולין טוענים כי מעולם לא הוצע להם לעבור לטיפול באינסולין, חמור מכך - ל-83% מהחולים הבלתי מאוזנים בטיפול הנוכחי לא הוצע אינסולין באפשרות טיפולית.

הסיבה המרכזית בקרב החולים שסירבו להצעה לעבור לאינסולין היתה "אי אהבת" זריקות והפחד להשתעבדות לבדיקות דם וזריקות יומיומיות ואין סופיות - 30%; 20% נוספים חושבים כי זה מזיק, 20% טענו שאינם צריכים ו-10% פוחדים מהאינסולין.
בקרב אלו שלא הוצע להם אינסולין 18% טענו כי יסכימו לקבל אינסולין אם יוצע להם, בעוד ש-60% טענו כי יסרבו לקבל אינסולין. שאר החולים לא ידעו להגיד מה דעתם. התשובות השתנו באופן דרמטי כאשר נשאלו החולים מה יעשו אם יאמר להם כי אינסולין הוא הדרך היחידה לשמור על איזון הסוכרת. אחוז המסכימים לקבל אינסולין עלה מ-18% ל-53%. כמו כן, 67% טענו כי יסכימו לעבור לאינסולין אם היה מוסבר להם שזו הדרך היחידה למנוע נזקי סוכרת.

לסיכום: כמו בכל תחום בחיים גם בתחום הסוכרת, ידע הוא כוח, וחובה על כולנו להיות מודעים יותר (וזה כולל במקרה הזה גם את הממסד, שיכול לחסוך עלויות ואף חיים).

בואו לדבר על כך בפורום סוכרת