אינסולין - הדור החדש

מחקר חדש, שכלל למעלה מ-7,000 חולים ובוצע ביותר מ-1,000 מרכזים רפואיים ב-62 מדינות, כולל ישראל, מצא כי חולי סוכרת מסוגלים לבצע שינוי במינוני האינסולין שלהם באופן עצמאי, ללא צורך במפגשים שוטפים ובהנחיה צמודה של רופא. תוצאות המחקר נחשפו לאחרונה ב"כנס האירופאי למחקר סוכרת" ולדברי המומחים מדובר בפריצת דרך בתחום הטיפול באינסולין. עד היום שינוי במינון האינסולין נחשב לנושא סבוך ומסוכן, שאין החולה יכול להתמודד עמו לבדו. ההשלכות הן לגבי מעמדו של החולה והאוטונומיה שלו והן לגבי חסכון בהוצאות מערכת הבריאות הינן משמעותיות ביותר.

המחקר, שנקרא AT.Lantus , הנו מחקר גלובאלי, בו השתתפו למעלה מ-7,000 חולי סוכרת קשים בעלי מדד A1C (המוגלובין מסוכר) שמעל 7 ומתחת ל-12. המחקר נועד לחקות את תנאי "העולם האמיתי" של חולי הסוכרת ולבחון את שיטת הטיפול, מתוך רצון לבדוק ראייה שונה וחדשה על הטיפול בסוכרת, הן מבחינת הרופא המטפל והן מבחינת החולה. המחקר בוסס על האינסולין לנטוס. לנטוס הוא האינסולין הראשון המאפשר לרופא ולחולה לחקות את המצב הטבעי אצל האדם, בו מופרש במהלך היום אינסולין בסיסי (בזאלי), ברמה קבועה, ובמהלך הארוחות מופרשת כמות נוספת של אינסולין להכנסת הסוכרים הנוספים לתאים.
המחקר כלל חולי סוכרת מטיפוס 1 (סוכרת נעורים) ומטיפוס 2, שהועברו כולם לטיפול באינסולין מסוג לנטוס, וחולקו לקבוצות. חלק מהחולים הגיעו למפגש אישי שבועי עם הרופא במסגרתו קבע הרופא את מינון האינסולין היומי לשבוע הקרוב, ואילו חולים אחרים קיבלו הדרכה ראשונית על האופן בו יש לשנות את מינוני האינסולין לנטוס ועשו זאת באופן עצמאי, עם ביקורת בלבד במרפאה וללא התערבות הרופא בקביעת המינון.

יש להדגיש כי עד היום נחשבה קביעת מינון האינסולין כמיומנות שיש להשאיר בידי הרופא בלבד, זאת בשל הסיכונים הרבים, בעיקר הסיכון לירידת סוכר חדה (היפוגליקמיה) שלעיתים יכולה אף לסכן חיים. חולה הסוכרת מתמודד כיום עם מערכת חיים מורכבת ומסובכת, הדורשת ממנו השקעת אנרגיה רבה בטיפול בעצמו ובמחלתו, זאת לאורך שנים ארוכות. חולה הסוכרת נאלץ לבצע שינוי משמעותי בהרגלי האכילה, בהרגלי הפעילות הגופנית ולהתמודד עם הפיכתו מאדם "בריא" לאדם "חולה", הנאלץ ללכת לרופא פעמים רבות.
יתר על כן, ככל שהמחלה מתקדמת החולה נאלץ להוסיף טיפולים ולהשקיע יותר זמן בביקורים אצל רופאים. היכולת לצמצם את כמות הביקורים מקנה לחולה העצמה והרגשת שליטה במחלה מבלי להיגרר לפחד המתמיד מהיפוגליקמיה.

המעקב אחר החולים נמשך 24 שבועות. הצלחת הטיפול נמדדה על-פי שלושה קריטריונים ראשיים: שיפור במדד האיזון A1C, שיפור במדד רמת הסוכר בצום ומספר אירועי ההיפוגליקמיה.

תוצאות המחקר הראו כי לא היה הבדל בין שתי הקבוצות. החולים שקבעו את מינוני האינסולין בעצמם עשו זאת בשיעורי הצלחה דומים לאלו שהמינון שלהם נוטר על-ידי הרופא. בשתי שיטות הטיפול הושגה בעזרת האינסולין לנטוס ירידה ברמת ה-A1C עד ליעד של ירידה מתחת לרמה-7 ושופר האיזון של החולים, זאת עם מיעוט קטן בלבד של אירועי היפוגליקמיה.

אחת המסקנות החשובות ביותר של המחקר, היא שניתן להפחית באופן משמעותי את הזמן בו "מתרוצץ" חולה הסוכרת במרפאות ואצל הרופא, ובכך לצמצם חלק מהעלויות להן נדרשת מערכת הבריאות. כל זאת, מבלי לפגוע באיכות הטיפול אותו מקבל החולה ותוך העלאת איכות חייו והדימוי העצמי שלו.

המחקר מצא כי שינוי זה בתפיסה של המחלה ושל החולה אפשרי בזכות המעבר לאינסולין לנטוס, שהינו אינסולין בזאלי, המחקה את הפעילות הטבעית של הגוף. הדבר מקטין באופן משמעותי את הסיכון להיפוגליקמיה ולכן מאפשר שינויים במינון על ידי החולה עצמו. כך מתאפשר לחולים אורך חיים הדומה לחיים נורמלים.

בואו לדבר על כך בפורום אינסולין - דרכי טיפול.