טרשת נפוצה: חשוב לטפל בהקדם

לפני כשלוש שנים הגיעה אלינו צעירה כבת 34, שסבלה מנימול בגפיים ומכאבי ראש ומירידה בתפקוד הקוגניטיבי. המשפחה סיפרה כי מספר שנים קודם לכן, היא סבלה מחולשה בגפיים בצד אחד, והרופאים דיברו אז על היתכנות לאירוע מוחי קל. התחלנו בבדיקות שונות, שכללו CT ו-MRI; ועוד לפני שהגיעו הממצאים, החולה החלה להידרדר עוד יותר, גם קוגניטיבית וגם גופנית, ופיתחה הפרעת דיבור קשה וחולשה עד כדי שיתוק בצד אחד של הגוף. בשלב הזה, התחלנו להבין שכל התסמינים השונים הללו העידו על דבר אחד: טרשת נפוצה.

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), שבה גירוי של מערכת החיסון פוגע בתאי העצב באופן אוטואימוני (מנגנון של חיסון עצמי). מערכת העצבים מפעילה למעשה, את כל חלקי הגוף, ולכן המחלה עשויה להשפיע באופן שונה על כל חולה; ובדרגות חומרה שונות, כפי שהיה במקרה זה.

פגיעה בתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית. צילום: שאטרסטוק

מהו גיל האבחון השכיח לטרשת נפוצה?

טרשת נפוצה מתגלה בגיל צעיר יחסית; השכיחות הגבוהה היא בעשורים השלישי והרביעי. אם לא מתערבים במהלך הטבעי של המחלה, היא גורמת למוגבלות קשה מאוד, כמו פגיעה בכושר ההליכה או הראייה, להפרעה בשיווי המשקל, לתחושות של נימול בגפיים, לחוסר שליטה על הסוגרים ועוד.

המחלה מגיעה לפעמים בהתקפים; ולפעמים בהתקדמות רציפה של החמרת הנזק הנוירולוגי של החולה. במקרה של הצעירה שהגיעה אלינו, לאחר שאבחנו כי היא אכן חולה בטרשת נפוצה והחלה לקבל את הטיפול המתאים (סטרואידים במינון גבוה ונוגדנים ממקור הומני). במקרה זה, לאחר טיפול אינטנסיבי, המצב שלה התחיל להשתפר בהדרגה עד שחזרה להכרה מלאה יחד עם שיפור בשיתוק המוטורי שהיה לה.

לאחר תהליך שיקום בין כחודשיים-שלושה, היא חזרה ללכת ולדבר באופן רגיל. היא נמצאת במעקב כבר כמעט שלוש שנים, ומצבה הגיע לשיפור ניכר, ללא התקפים נוספים.

מדוע חשוב לאבחן מוקדם טרשת נפוצה?

חשוב מאוד לאבחן את המחלה בהקדם האפשרי כדי לתת את הטיפול המתאים ביותר למחלה אצל כל אדם. נכון להיום, אין טיפולים המרפאים את המחלה לגמרי, אך ישנם טיפולים המעכבים את התקדמותה. משום שכל התקף של הטרשת עלול להשאיר נזק נוירולוגי קבוע, טיפול מוקדם שיכול למנוע או לעכב את ההתקף הבא, יכול גם למנוע או לעכב את הנזק העתידי.

מהן התרופות לטרשת נפוצה?

בעבר לא היו תרופות רבות למחלה, אך כיום יש לטרשת הנפוצה מגוון רחב של תרופות מסוגים שונים, מה שהופך את הטיפול במחלה טוב יותר ולכן, בעיקר חשוב לאבחן מוקדם - ולהתאים את התרופה המתאימה ביותר.

בין התרופות, ניתן למנות תרופות מסוג קופקסון ואינטרפרון בטא. ובהן: אבונקס, רביף ובטאפרון, הניתנות בזריקה. בנוסף, קיימים טיפולים חדשים יותר, דוגמת טקפידרה ואובג'יו, שנחשבות ליעילות ונוחות לשימוש, שכן הן ניטלות כטבליות. תרופות אלה נחשבות כקו ראשון בטיפול בטרשת נפוצה.

תרופות נוספות, כמו טיסברי (עירוי) וגילניה (טבלית), נחשבות כקו השני בטיפול (קרי: אחרי כישלון טיפול בקו ראשון, או כשמדובר במחלה סוערת במיוחד). לאחרונה, נכנסה תרופה חדשה, בשם למטרדה, כקו שלישי. יש עוד מספר תרופות, בשלבי מחקר שונים (חלקן בשלב של בקשה להיכלל בסל הטיפולים לחולים עם טרשת).

המחלה פוגעת בדרגות פגיעה שונות. צילום: שאטרסטוק

מדוע חשוב לנקוט גישה של "אפס סובלנות" למחלה?

כיום אנחנו מתייחסים ב"אפס סובלנות" למחלת הטרשת הנפוצה. כלומר: כיום אנחנו מנסים להגיע למצב בו אין עדות לקיום המחלה הפעילה אצל החולה; ולכן חשוב להיות במעקב סדיר, גם עבור חולים שנראים יציבים מבחינה קלינית.

לטרשת נפוצה יש המון תופעות לוואי, מעבר לתסמינים הנוירולוגיים: עייפות רבה, כאבי ראש ושרירים, נוקשות של שרירים (מה שמכונה ספסטיות), הפרעות הליכה ועוד. אנו רואים את תפקידנו לא רק במתן טיפול מונע וטיפול בהתקפים עצמם, כי אם גם באיכות החיים הכללית של החולה, בדרכים שונות (שיקום בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק). כמו כן, חשוב לנו להבהיר לחולים שיש קהילות ועמותות חולים רבות, שפועלות לקידום זכויות חולי הטרשת הנפוצה ולמתן תמיכה חברתית ומשפחתית.

ד"ר שאהין ראדי הוא מנהל מחלקת נוירולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי זיו, בצפת.