אפילפסיה בהריון: למנוע את הנפילה

נשים רבות עם אפילפסיה מתלבטות לגבי השפעת המחלה על ההריון והעובר. כשלעצמה, האפילפסיה אינה פוגעת בפוריות, אך ישנן השלכות לתרופות הנלקחות. במקרה שהאפילפסיה איננה מאוזנת, עלולות להיות לכך גם השלכות על ההריון עצמו.

כיצד ניתן להשיג איזון של האפילפסיה לפני ההריון?

השאיפה היא שהמטופלת תיכנס להריון, כשהיא במצב המאוזן הטוב ביותר שניתן להגיע אליו, על מנת שבמהלך ההריון לא יהיו התקפים אפילפטיים (בעיקר התקפים גדולים המלווים בפרכוסים) - שעלולים לגרום לנפילה ולחבלה של הרחם.
למטופלות שאינן מאוזנות כלל, הנוטות לקבל התקפים תדירים או התקפים גדולים, מומלץ להיוועץ במומחה לאפילפסיה טרם ההריון, שינחה אותן לגבי האפשרויות הקיימות לאיזון המחלה, או להקטנת מספר ההתקפים, ככל הניתן.

האם ניתן ליטול תרופות אנטי אפילפטיות במהלך ההריון?

כיום ידוע כי חלק מהתרופות האנטי-אפילפטיות מעלות את הסיכון למומים מולדים אצל העובר - וחלקן אף עלולות לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי של העובר (דבר שלא ניתן לאבחן במהלך ההריון).

נשים אפילפטיות רבות אינן יודעות שלתרופות מסויימות יש השפעה מסוכנת על התפתחות העובר - ונכנסות להריון באופן ספונטני. חשוב לזכור כי רוב התפתחות המוח (וחלק גדול מיצירת האיברים) של העובר - מתרחשת בשליש הראשון של ההריון. ולכן, נטילת תרופות בלתי מתאימות תחשוף אליהן את העובר - ותגרום נזק שלעיתים הוא בלתי הפיך.

לכן, על כל אישה עם אפילפסיה בגיל הפוריות ששוקלת להרות, מומלץ להיוועץ מבעוד מועד עם מומחה לאפילפסיה, על מנת לבדוק האם התרופות (או משלב התרופות) שהיא נוטלת - עלולות להוות סיכון לעובר.

כיצד ניתן לעקוב אחר מינון התרופות בהריון?

גם לאחר התאמת התרופות ונטילת תרופות שאינן מסוכנות לעובר, חשוב לעקוב באופן חודשי אחרי רמת התרופות בדם - ולשנות אותן בהתאם. בזמן ההריון, יש שינויים הורמונליים משמעותיים, המשפיעים על המטבוליזם של התרופות ולא פעם גורמים לכך שנשים ייטלו בהריון את אותו מינון, כפי שנטלו לפני ההריון - אבל רמת התרופה בדם תהיה נמוכה יותר.

מה בנוגע לנטילת חומצה פולית?

כמעט כל אישה שנכנסת להריון נוטלת תוספי ברזל וחומצה פולית, המסייעים להתפתחות תקינה של העובר - ולמניעת מומים מולדים. עבור נשים עם אפילפסיה, המאוזנות על ידי תרופות, יש חשיבות רבה אף יותר - לנטילת חומצה פולית בכמות גדולה, עוד לפני הכניסה להריון.

ההמלצה לנשים אלה הינה להרות, כשמאגרי החומצה הפולית מלאים - ולשם כך מומלץ לכל אישה בגיל הפוריות, הסובלת מאפילפסיה, ליטול 5 מ"ג חומצה פולית, על בסיס יומי.

מהו מעקב ההריון הנחוץ, במקרה של אפילפסיה?

הריון של אישה עם אפילפסיה נחשב הריון בסיכון, בעיקר בשל החשיפה הממושכת לתרופות אנטי-אפילפטיות והסיכון האפשרי של התקפים בהריון.

לכן, במהלך ההריון, מבצעים למטופלת מעקב חודשי של מומחה לאפילפסיה - ובו מוודאים כי אין התקפים אפילפטיים, מודדים את רמת התרופות בדם ומבצעים בדיקות מורחבות (שלא בהכרח מבצעים, במעקב הריון רגיל), כגון סקירות מערכות מורחבות, בדיקות אקו לב, בדיקות גנטיות וכו'.

מה יש לעשות, במקרה של התרחשות התקפים אפילפטיים במהלך ההריון?

במקרה שמתרחש התקף אפילפטי במהלך ההריון, חשוב לוודא כי האם לא נפגעה או נפצעה - ולגשת לרופא נשים, שיבדוק את הרחם ויוודא שההריון תקין וכי אין פגיעה בעובר, חלילה.

התקפים גדולים או ממושכים (התקף אחד ארוך או רצף של התקפים), הם מצב חרום, כשלעצמו - ועלולים באופן תיאורטי להפריע לאספקת החמצן למוח העובר המתפתח. במצב כזה יש לפנות לעזרה רפואית דחופה.

האם לאישה עם אפילפסיה מומלץ ללדת בניתוח קיסרי או בלידה טבעית?

בכל הנוגע ללידה, יש פעמים רבות התלבטות האם ללדת בלידה טבעית או בניתוח קיסרי? ברוב במקרים ניתן ללדת בלידה טבעית, אך במצבים מסויימים אנו נמליץ על לידה בניתוח קיסרי מתוכנן אשר מתנהל באופן צפוי יותר מלידה טבעית.

מהי ההתנהלות המומלצת לאחר הלידה?

בדומה לזמן ההריון, גם לאחר הלידה ישנם שינויים הורמונליים רבים בגוף, העלולים לגרום לכך שרמות התרופות בדם יהיו גבוהות, על אף שהמינון נותר זהה. ולכן, לאחר הלידה, ממשיכים לנטר את רמת התרופות בדם על בסיס חודשי.

בנוסף, חשוב לזכור שלאחר הלידה רוב הנשים מתמודדות עם לחץ וחסך שינה, שמהווים טריגר להתקף אפילפטי, גם אצל נשים מאוזנות לחלוטין. מסיבה זו, חשוב לעקוב אחר מינון התרופות - ולגייס את עזרת המשפחה.

האם לאישה אפילפטית מומלץ להניק?

למרות החשש שיש להרבה נשים לגבי ההשפעה של התרופות על היילוד, ההמלצה ברוב המקרים היא עדיין לעודד הנקה, מכיוון שהיתרונות בהנקה עולים על הסכנות.

לסיכום: אפילפסיה מחייבת תשומת לב מיוחדת בזמן תכנון ההריון, במהלך ההריון ולאחר הלידה, על מנת למנוע סיכונים לאם ולעובר. עם זאת, לווי התהליך עם מומחה לאפילפסיה תוך כדי הקפדה על כללי הזהירות תאפשר הריון בטוח ולידה תקינה.

ד"ר פיראס פאהום הוא מנהל השרות לאפילפסיה ו-EEG, המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.