שיקום בעקבות שבץ מוחי

שבץ הוא אירוע חירום רפואי, בו יש לטפל בזריזות וביעילות. אירוע מוחי עלול לגרום לנזק נוירולוגי קבוע, לסיבוכים ואף למוות. שבץ הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי - והסיבה השלישית למוות ברחבי העולם.

מהי שכיחות השבץ בישראל?

בישראל לוקים מדי שנה 13,000 עד 15,000 איש בשבץ מוחי, מתוכם אלפי אנשים נותרים עם פגיעה בתחום הקוגניטיבי, המוטורי, התחושתי וההתנהגותי - בהתאם לכלי הדם הנחסם ובהתאם לאזור המוחי שנפגע.

מה כולל תהליך ההחלמה משבץ?

העבודה העיקרית עם המטופל נעשית לאחר האירוע המוחי - והיא ארוכה ומגוונת ביותר. מיד לאחר התייצבות המצב הרפואי בעקבות השבץ, מתחיל התהליך השיקומי - שנועד לצמצם את רמת הפגיעה הנוירולוגית (לקות) ולשפר את המצב התפקודי, בהתאם לפגיעה.

באשפוז במחלקה שיקומית, מתרכזים הטיפולים בצמצום המוגבלות; כלומר: בשיפור הניידות והעצמאות, בתפקודים בסיסיים ויומיומיים, כגון: רחצה, לבוש, אכילה והיגיינה אישית.

לאחר האשפוז, הטיפול השיקומי ממשיך לרוב במסגרת אשפוז יום (ביתי או קהילתי), כאשר במהלכן הטיפול מתמקד בצמצום התלות באביזרי עזר ומכשירי הליכה - ומחזק את היכולת העצמאית של המטופל, לעשות פעילויות כגון: הכנת אוכל בבית, קניות וסידורים כספיים. במקביל לשיפור המוגבלות, מתחיל ניסיון לשילוב נפגעי שבץ - במסגרת תעסוקתית ופנאי, תוך חזרה לשגרת חיים רגילה.

מדוע חיוני לטפל בתפקוד השרירים של המטופל?

במסגרת ההליך השיקומי, אחד האלמנטים הקריטיים לאיכות החיים, שיש לטפל בהם - הוא תפקוד השרירים של המטופל. לכל השרירים בגוף שלנו יש טונוס: מתח טבעי של השריר (שלא כתוצאה מפקודה) - מה שמוכיח שהגוף שלנו הוא אכן מכונה משומנת היטב.

תחשבו, למשל, על המצב הבא: אתם הולכים על המדרכה, ולפתע, "משום מקום" - חולף לידכם רוכב אופניים. בלי שום מחשבה, אלא מתוך אינסטינקט הגנתי - אתם מיד תזוזו הצידה.

על מנת לאפשר לנו את התנועות הללו, מתוך אינסטינקט, השרירים שלנו צריכים להיות תמיד דרוכים, במידה מסוימת. אם יהיו רפויים מדי - מהירות התגובה לא תהיה מספקת; ואם יהיו מתוחים מדי - השרירים שלנו יהיו נוקשים מדי (וגם אז לא תהיה גמישות ומהירות של התנועה). "מנגנון שליטת הטונוס" מבוסס על פעילות מסונכרנת היטב בין תאי עצב תנועתיים (נוירונים מוטוריים) של מוח וחוט השדרה.

מדוע אחד התסמינים השכיחים, לאחר שבץ מוחי - הוא שיתוק?

כאשר אדם חווה שבץ מוחי, אחד התסמינים השכיחים הוא שיתוק, שלרוב מלווה בשלבים מוקדמים בירידה חדה בטונוס. עם זאת, נזכור שהפגיעה הישירה מתרחשת במוח - והאירוע לא פוגע בנוירונים המוטוריים של חוט השדרה.

לכן, לאחר פרק זמן המשתנה בין אדם לאדם, לרוב חלה שוב עלייה בטונוס; אבל, משום שמנגנון שליטת הטונוס נפגע, הוא עולה באופן מוגזם - וגורם למתח, נוקשות והתכווצות של הגפיים. התופעה הזו נקראת "ספסטיות": היא אינה מתרחשת אצל כולם - ולא תמיד קיצונית ופוגעת בתפקוד, אך היא קיימת אצל רוב נפגעי אירוע מוחי.

כיצד ניתן לטפל בספסטיות, המתפתחת בעקבות שבץ?

תהליך הטיפול בספסטיות, קצת כמו תהליך השיקום כולו, מאופיין באבחון מדויק ובטיפול הוליסטי, המערב את מגוון האפשרויות הקיימות - גם "טבעיות" וגם תרופתיות. חשוב להתחיל בהערכה מדויקת: האם הספסטיות פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל? צוות שיקומי רב תחומי, בניהולו של רופא שיקום, יודע לבצע הערכה באיכות טובה, אודות רמת הספסטיות.

מה כולל הטיפול הטבעי לספסטיות, בעקבות שבץ?

ראשית, הטיפול הטבעי מציע להשתמש בחום או בקור מקומיים (באמצעות קומפרסים חמים, או - לחילופין - מסאז' עם קוביית קרח): החום מרכך את השריר והופך אותו יותר אלסטי; הקור מאט את מהירות העברת הגירוי מחוט השדרה לשרירים - ומשחרר אותם מעט.

בנוסף, ניתן להעלות את הגמישות של השרירים, באמצעות תנועה איטית נגד כיוון הספסטיות: פיזיותרפיסטים או מרפאים בעיסוק מלמדים את החולה ואת משפחתו לבצע באופן קבוע את המתיחות העדינות. כמובן, ניתן גם להשתמש באפשרויות שמציעה הרפואה המשלימה, כגון: טיפול בדיקור, רפלקסולוגיה, שיאצו ועוד.

ומה באשר לטיפולים התרופתיים - לספסטיות?

הטיפולים התרופתיים מחולקים לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא קבוצת הטיפולים הכלליים: באמצעות תרופות פומיות (דרך הפה), אשר נלקחות פעם או פעמיים ביום (לפי המינון) -וגורמות לירידה בטונוס בכל השרירים בגוף.

הבעיה של הטיפול הזה היא כי אחת מתופעות הלוואי הינה החלשה - גם של שרירים בריאים. כך, לפעמים, מגיעים למצב שיש ירידת טונוס בחלק הפגוע, המלווה בחולשה בשאר הגוף. לכן, צריך להיזהר בשימוש בתרופות הללו.

הקבוצה השנייה היא של הטיפולים המקומיים: באמצעות הזרקות אל תוך השריר - של בוטולינום טוקסין (דיספורט או בוטוקס), רעלן המשתק את השריר - ובכך מביא להרפייתו. הרעיון העומד מאחורי הטיפול (והיתרון של הטיפול) - הינו כי הטיפול ממוקד; ולכן, הטיפול איננו פוגע באיברים הבריאים: אם הטונוס בכף היד גבוה - ניתן להזריק אל תוך כף היד, בלי להוריד את מתח השריר באף מקום אחר. הטיפול נעשה באופן נוח ובטוח.

כיצד בונים שגרת חיים חדשה לאחר שבץ?

בניית שגרת חיים חדשה לאחר שבץ מוחי היא תהליך מורכב, שתלוי בגורמים רבים, התלויים באישיות האדם (למשל: יכולת הסתגלות למצב חדש, מוטיבציה, רמת אנרגיה פנימית ויכולת התמודדות עם קשיים, כתוצאה מניסיון קודם שצבר האדם) ובגורמים סביבתיים (כגון: תמיכה של המשפחה, מצב סוציו-אקונומי, גישת החברה והשקעת המדינה בשילוב נכים).

כמו כן, בניית שגרת חיים חדשה תלויה במחלה עצמה: מידת הלקות וסוג הלקות שהשאיר הנזק המוחי בתחומים המוטוריים, התחושתיים, הקוגניטיביים או ההתנהגותיים.

בשל מגוון הגורמים הרחב, קשה מאוד לנבא בשלבים מוקדמים של השבץ המוחי את רמת התפקוד, בתום התהליך ואת משך הזמן של כל אחד מהשלבים.

לסיכום: חשוב מאוד שכל המטופלים לאחר שבץ מוחי יהיו במעקב רפואי ושיקומי צמוד, על מנת למנוע הישנות של האירוע, לשמור את רמת התפקוד (או לשפר אותה) ולעודד את השתלבות המשוקמים בחברה, לשם שיפור משמעותי באיכות חייהם.

ד"ר יולי טרגר הוא מנהל מחלקת שיקום בבית החולים סורוקה, יו"ר ועד איגוד השיקום.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה מבוגרים.