מנינגיומה במוח: כיצד מאבחנים ומסירים?

מנינגיומות במוח (Brain Tumor Meningioma) הן סוג של גידולי מוח שכיחים ביותר - ישנם כ-100 מקרים לכל 100,000 איש. גידול זה שכיח יותר בנשים לעומת גברים, ביחס של 2:1. בישראל מתגלים מדי שנה מאות מקרי מנינגיומה חדשים. ברוב המקרים, ניתוח להסרת מנינגיומה מצליח להפסיק את התסמינים שהתפתחו בעקבות הגידול.

מהם המאפיינים של גידול מסוג מנינגיומה?

גידול מסוג מנינגיומה מתפתח מתאי קרום המוח, באזורים שונים - ולכן, בדרך כלל, הגידול צומח מהחוץ - פנימה. בהתאם למיקומו וללחץ שהוא מפעיל על רקמת המוח, הגידול עלול לגרום פגיעה נוירולוגית, מוטורית או קוגניטיבית.

מנינגיומות הן גידולים הנחשבים שפירים - ואינם שולחים גרורות. יחד עם זאת, לאחר הסרתן - הן מדורגות לפי דרגת ממאירות, בהתאם למיקום בו הן מתפתחות; ובהתאם לשאלה האם הן גדלות שוב - לאחר הסרתן (במקרה של הסרה עם "שארית" גידול, נוכח קירבה לכלי דם במוח).

מנינגיומה במוח צומחת לאט, לאורך שנים - ומאחר שהמוח יכול להסתגל ולהכיל את הגידול המתפתח, עלולה מנינגיומה להגיע לממדים גדולים. ברוב המקרים, תתגלה מנינגיומה רק לאחר הופעת תסמינים, הקשורים בלחץ שהיא מפעילה - על אזורים שונים במוח.

מהם גורמי הסיכון, להתפתחות גידולי מוח מסוג מנינגיומה?

טיפול בקרינה: בישראל התגלו מקרים רבים של גידולים במוח, בקרב חולים בגזזת - מחלת עור מדבקת (סוג של פטרייה בקרקפת), שהיתה נפוצה בארץ בשנות ה-50. חולים רבים, בדרך כלל ילדים קטנים אשר טופלו בשנות ה-50 וה-60, באמצעות קרינה ממוקדת לראש - סובלים מגידולים במוח. הגידולים הנפוצים ביותר, הם גידולים מסוג מנינגיומה.
כמו כן, טיפול בקרינה למוח - הניתן במסגרת טיפול אונקולוגי במחלת הסרטן - מעלה את הסיכון להתפתחות מנינגיומה.

מין: מנינגיומה הינה סוג גידול שכיח יותר, בקרב נשים - בהשוואה לגברים, כתוצאה מהפרשה של הורמון אסטרוגן. ההסבר לכך הוא שלחלק מהמנינגיומות יש קולטנים להורמון האסטרוגן.

הריון: יכול לגרום לגדילה מואצת של מנינגיומה, כתוצאה מהשינויים ההורמונליים. כך, ראינו מקרה שהמחיש זאת היטב - כאשר הגיעה לבית החולים אישה בהריון מתקדם, עם הפרעה בראייה. הסתבר כי הפרעת הראייה נובעת ממנינגיומה. מאחר שחשבנו כי צמיחת הגידול הואצה כתוצאה מההריון - וניתוח בהרדמה מלאה להסרת הגידול היה עלול לסכן את האישה והעובר - דחינו את הניתוח. לאחר הלידה, כאשר רמות ההורמונים ירדו, גם השתפרה הראייה - וניתן היה לבצע ניתוח להסרת הגידול, ללא סיכון ליולדת ולעובר.

גנטיקה: התסמונת הגנטית נוירופיברומטוזיס מסוג 2 - מעלה את הסיכון להתפתחות מנינגיומה וגידולי מוח אחרים. המוטציה הגנטית שאחראית למחלה היא בכרומוזום מספר 22.

מהם הסימפטומים השכיחים, כתוצאה מהתפתחות מנינגיומה?

כאמור, התסמינים יופיעו בהדרגה והם תלויים במיקום הגידול ובלחץ שהוא מפעיל על אזורים שונים במוח. בין התסמינים:

כאבי ראש שאינם חולפים.

פרכוסים והתקפים אפילפטיים במבוגרים - עלולים אף הם להוות סימן למנינגיומה.

פגיעה בראייה - כאשר מנינגיומה ממוקמת בבסיס הגולגולת, היא עלולה ללחוץ על עצב הראייה.

הפרעה מוטורית - מנינגיומה הממוקמת בהיקף המוח עלולה לגרום להפרעה מוטורית, כגון: חולשה בגפיים (תלוי בהיקף של איזו אונה צמחה המנינגיומה).

ירידה או העלמות של חוש הריח - מנינגיומה הממוקמת בבסיס המוח הקדמי.

פגיעה בשמיעה, בתחושה בפנים, בשיווי משקל, בזיכרון - בהתאם למיקום המנינגיומה. מנינגיומה הצומחת בין המוחון לגזע המוח עלולה ללחוץ על עצבים הקשורים לשמיעה, עצבי הפנים, ולגרום לתסמינים הקשורים בהם. כמו כן, מנינגיומה במיקום זה יכולה ללחוץ על המוחון ולגרום להפרעה בשווי משקל ובקואורדינציה.

מהו הטיפול במנינגיומה?

ביותר מ-90% מהמקרים, הטיפול כולל ניתוח להסרת מנינגיומה. חשוב לציין כי לא תמיד ניתן להסיר את כל הגידול. כך, לדוגמא: במקרה שהגידול מערב כלי דם מסוימים במוח, שפגיעה בהם עלולה לגרום לדימום תוך-מוחי - עדיף להשאיר שארית קטנה.

בחלק מהמקרים, לאחר הניתוח, מבוצע טיפול משלים באמצעות רדיותרפיה - קרינה ממוקדת למוח. הטיפול ברדיותרפיה מתאים למקרים בהם נותרת שארית של הגידול - שלא ניתן היה להסיר אותה. כמו כן, מתאים הטיפול בקרינה - כאשר המנינגיומה קטנה מאוד; וכאשר החולה מבוגר מאוד או עם סיכון גבוה לניתוח בהרדמה כללית.

מהו הדירוג המקובל של גידולי מנינגיומה?

לאחר הסרת מנינגיומה בניתוח, נהוג לקבוע את דרגת הממאירות של המנינגיומה - על פי מספר התאים שנמצאים במצב חלוקה בגידול שהוסר (זאת, למרות שמרבית המנינגיומות הן גידולים שפירים).

רוב המנינגיומות מסווגות כדרגה 1 - גידולים שפירים שאין חשד לצמיחה חוזרת שלהם.

דרגה 2 - מנינגיומה שפירה. עם זאת, נדרש מעקב באמצעות בדיקות דימות, כגון CT ו-MRI - על מנת לוודא כי הגידול לא יתפתח שוב. מנינגיומה המסווגת כדרגה 3 נחשבת מאד נדירה - מדובר במקרים בהם יש סיכוי גבוה שהגידול יחזור ויתפתח במהירות לאחר הסרתו, למרות שניתן טיפול משלים ברדיותרפיה.

ניתוח להסרת מנינגיומה נחשב מורכב - ומבוצע תחת מיקרוסקופ, במטרה להפריד את היקף הגידול, מבלי לפגוע במוח. לרשות הנוירוכירורגים עומדים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כגון מערכות ניווט המסייעות לקבוע היכן לבצע את פתיחת המוח, ומכשור ייעודי המסייע להסרת הגידול - כגון מכשיר המפרק ושואב את הגידול (שואב אולטרא-סוני). הניתוח עשוי להימשך בין שעתיים ליום שלם, תלוי במיקום הגידול ובגודלו. כאשר הגידול ממוקם בבסיס הגולגולת ומערב כלי דם ועצבים, הניתוח מורכב יותר - ונמשך זמן רב יותר.

לסיכום: ברוב המקרים, ניתוח להסרת מנינגיומה מצליח להפסיק את התסמינים, שהתפתחו בעקבות צמיחת הגידול.

ד"ר יעקב זאוברמן הינו נוירוכירורג ומומחה בגידולי מוח. מכהן כנוירוכירורג בכיר, במחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.