חשוב להכיר: טרום סוכרת

סוכרת היא מחלה קטלנית, אשר פוגעת בחולים לאט אבל בהתמדה. הסטטיסטיקה מציגה נתונים מבהילים: בשנת 2000 חלו בסוכרת בעולם מעל 176 מיליון איש (בארה"ב - כ-18 מיליון, מה שמתורגם ל-180 אלף מקרי מוות לשנה). מומחים צופים שבשנת 2030 יהיו בעולם 370 מיליון חולי סוכרת. הסיבוכים הנפוצים ביותר של המחלה הם: פגיעה בעיניים ועיוורון (כ-65% חולי סוכרת מסוג 2 ואף יותר מחולי סוכרת מסוג 1), פגיעה בכליות ודיאליזה, פגיעה בכלי דם ומערכת העצבים וקטיעת גפיים, מחלות לב וכלי דם אצל כ-50% מהחולים.

הסימנים הבולטים של סוכרת הם: צמא, השתנה מרובה, עייפות קשה ועוד, המופיעים כשהסוכר בדם עולה לרמות גבוהות. כיום, מבחינת רופא המשפחה, עליה ברמת הסוכר היא זו שמהווה הסימן העיקרי לזיהוי המחלה.

הסוכרת השכיחה ביותר היא סוכרת מסוג 2. כיום אנו יודעים שרמת הסוכר הגבוהה הינה ביטוי למחלה בהתגלמותה, ובעצם המחלה התחילה כ-10 שנים לפני תופעות גלויות אלה. אנשים רבים חולים בסוכרת סמויה, מצב בו למרות שרמת הסוכר בדם בצום תקינה. קיימת הפרעה במטבוליזם של סוכר ואינסולין המתבטאת ביכולת ירודה של הגוף להפוך סוכר בדם לאנרגיה. מצב כזה נקרא טרום-סוכרת (pre-diabetes), וב-4-5 שנים האחרונות מתברר שהוא נפוץ מאוד. לפי הערכה, 41 מיליון אמריקנים סובלים ממצב זה, ורק חלק קטן מהם מודעים לכך.

מחקרים מראים כי טרום-סוכרת פוקדת כ-25% מהאוכלוסייה בוגרת ובריאה כביכול. כלומר, 25 מתוך כל 100 אנשים בריאים סובלים מטרום-סוכרת בלי לדעת שתוך 10 שנים בממוצע הם עלולים להפוך לחולי סוכרת מסוג 2. לפי נתונים אחרים, דרמאטיים עוד יותר, טרום סוכרת מופיעה בכ-%30 מהמבוגרים בני 40-74, וזאת הערכה האופטימית. החדשה הרעה היא שגם הרופאים המטפלים לא ממש מתייחסים לתופעה נפוצה ומסוכנת זאת. החדשה הטובה היא שאם יאובחנו בזמן, אפשר בקלות יחסית לעלות בהרבה את הסיכויים למנוע התפתחות הסוכרת או לפחות לדחות את הופעתה הגלויה לגילאים מבוגרים על ידי דיאטה מתונה ופעילות גופנית.

סוכרת מסוג 2 מתפתחת בדרך כלל בגיל מבוגר (מעל 30-35) וברוב המקרים קשורה להשמנה. ככל שאדם שמן יותר, כך הסיכון לפתח סוכרת גדל. בשנים האחרונות אנו רואים התפשטות סוכרת מסוג 2 גם בילדים, תופעה שלפני פחות מ-20 שנה לא הייתה קיימת. גם התפתחות חמורה זו קושרה להשמנה הולכת ומתגברת בילדים.

מצב טרום-סוכרת מאופיין ברמה תקינה או גבולית של סוכר בדם, אך כדי לאבחן את טרום סוכרת אין טעם למדוד את רמת הסוכר בצום, אלא לבדוק את רמת האינסולין. היפראינסולינמיה היא זאת שעומדת בבסיס התפתחות סוכרת מסוג זה. היפראינסולינמיה היא זאת שמאפשרת לשמור על רמה תקינה של הסוכר בדם בתחילת התהליך הטרום סוכרתי, וזאת המהות של מצב הטרום-סוכרתי: אינסולין גבוה יחד עם סוכר תקין.

עליה מתמשכת ברמת האינסולין יוצרת עמידות לאינסולין (insulin resistance) ברקמות הפריפריות וירידה ברגישות לאינסולין, מה שבסופו של דבר מביא לסוכרת גלויה. היפראינסולינמיה גורמת לעליה מהירה במשקל ולקושי רב בירידה במשקל, כך שגם אם הסובלים ממנה עושים דיאטה ואפילו פעילות גופנית, הירידה במשקל הופכת למשימה כמעת בלתי אפשרית, ואפילו שמירה על המשקל קשה ודורשת מאמצים עליונים. סימן היכר נוסף של היפראינסולינמיה הוא תיאבון כמעת בלתי נשלט ורצון למתוק.

האדם עם היפראינסולינמיה בדרך סובל מהשמנה מרכזית (באזור הבטן העליונה - הכרס), סובל מקושי לרדת במשקל ומתיאבון גדול ולעתים בלתי נשלט. הבעיה שכשאדם כזה מגיע לרופא המטפל, הוא שומע משפטים כמו: "תסגור את הפה", "אין לך אופי", "אתה בטח זולל", ולמעשה הוא בעצם קורבן לבעיה פיזית. מאחר והטיפול כמעט היחידי בהיפראינסולינמיה הוא ירידה במשקל, ברור עד כמה אדם כזה מתוסכל ועד כמה קשה לו לפרוץ מעגל קסמים קשה זה.

^^מהן הבדיקות אותן כדאי לבצע כדי לקבוע טרום סוכרת?^^

1. העמסת סוכר: בדיקה של רמת הסוכר בצום על-ידי שתיית מי סוכר. בודקים את רמות הסוכר כל 30 דקות במשך 3 שעות לאחר שתיית הסוכר.

2. בדיקת רמת האינסולין בדם בצום: אם היא גבוהה, יש חשש לטרום-סוכרת.

3. בדיקת האינסולין בדם במגביל להעמסת סוכר: בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם ומדויק ביותר של טרום-סוכרת, משום שהיא מראה שינוים ברמת האינסולין כתוצאה מעודף סוכר במערכת.

למרות שבדיקת האינסולין נותנת תוצאה חד משמעית לגבי מצב טרום-סוכרת, קופות החולים אינן ששות לבצע בדיקה זו עקב עלותה הגבוהה. חשוב לציין כי גילוי מוקדם של המחלה תמיד מאפשר פתרונות זולים ויעילים יותר מאשר טיפול במחלה שכבר קיימת. גילוי מוקדם מאפשר למנוע ניתוחים וקטיעות גפיים, דיאליזה, עיוורון ומחלות לב. כמו-כן הוא מונע את ירידת המשמעותית ביותר באיכות החיים של חולי סוכרת.

לאנשים הנמצאים בסיכון לטרום-סוכרת מומלץ במיוחד להיבדק. הכוונה היא לאנשים שבני משפחתם חולים או חלו בסוכרת. בנוסף, אנשים הסובלים מהשמנת יתר, במיוחד באזור הבטן העליונה (הכרס) ואנשים רזים שרוב השומן מתרכז באזור הבטן העליונה. כמו-כן, אנשים שגם אם הם שומרים על דיאטה בקפידה, הם מתקשים לרדת במשקל ואנשים בעלי עודף משקל הסובלים מהיפוגליקמיה (ירידה חדה ברמת סוכר בדם) בלתי מוסברת. הבדיקה מומלצת גם לאנשים שיש להם תיאבון מוגבר בכלל ולמתוק בפרט, במיוחד לאחר ארוחות גדולות ולנשים שסבלו מסוכרת הריונית או כאלו שמשקל הוולד היה מעל 4 ק"ג.

ישנן פעולות שניתן לעשות על-מנת להוריד את רמת הסיכון להתפתחות סוכרת אצל אנשים הסובלים מטרום-סוכרת:

^^לטפל בעודף משקל^^

ירידה במשקל מורידה את רמת האינסולין בדם. במיוחד חשוב להקטין את היקף המותניים, שם מצטבר השומן המסוכן יותר, השומן הויסצראלי המפריש חומרי דלקת כמו ציטוקינים, אדיפונקטין ואחרים, הפוגעים בפעילות האינסולין ומהווים גורם סיכון למחלת לב וכלי דם. עם כל הקושי שבירידה במשקל במצב טרום-סוכרת, חשוב לעשות את כל המאמץ כדי להוריד אפילו מספר קטן של קילוגרמים. ירידה במשקל מורידה את רמת האינסולין ומעלה את רגישות רקמות הגוף אליו.

^^שימוש במטפורמין^^

היום יש יותר ויותר הוכחות ששימוש במטפורמין במצב טרום סוכרתי מועיל מאוד בשיפור בקליטת האינסולין על ידי הרצפטורים, בהורדת התקפי רעב ובירידה במשקל במקביל לדיאטה מתאימה. הוא לא יפעל ללא הטיפול הדיאטטי. ירידה במשקל של כ-5%-7% מורידה בצורה משמעותית את הסיכון לסוכרת. כמו כן, יש ניסיונות להשתמש ב-Xenical כסיוע לירידה במשקל ואיזון סוכרת. חשוב לציין, שגם בטיפול התרופתי אין מנוס מדיאטה.

^^פחמימות מורכבות^^

דיאטה לחולי סוכרת שונה כיום מזו שהייתה מקובלת לפני שנים. היא מבוססת על פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך. לפי ההמלצות האחרונות של American Diabetic Association, דיאטה לחולה סוכרת צריכה לכולל 55%-65% פחמימות מורכבות עם הדגשה למדד גליקמי נמוך. לעומת זאת, יש להקטין צריכה של פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי גבוה, כמו אורז לבן, קמח לבן, תפו"א, תירס וכדומה.

^^ הקטנת צריכת סוכרים^^

יש להקטין את כמות הפחמימות הפשוטות עד כמה שאפשר. מדובר בכל סוגי המזון המכילים סוכרים מכל סוג: סוכר לבן וחום, דבש, ריבה וכדומה. לאנשים שיש להם טרום-סוכרת כדאי להימנע מאכילת עוגות, עוגיות, ממתקים למיניהם, מיצים טבעיים ושתייה ממותקת בסוכר (אפשר ממותקת בממתיקים מלאכותיים). בנוסף, מומלץ לא להרבות באכילת פירות כי הם מכילים סוכר (פרוקטוז). צריכה סוכרים מעלה משמעותית ובמהירות את רמת האינסולין וכך מעקבת ירידה במשקל.

^^אורח חיים^^

כדאי להקטין למינימום את צריכת האלכוהול ולחלק את האוכל לארוחות קטנות כל 3-4 שעות. מומלץ לאכול שפע של ירקות במרב הצבעים ולהוריד עד כמה שאפשר שומנים מהחי, כמו חמאה, שמנת, קצפת, סוגי בשר שמן, נקניקים, נקניקיות וכדומה, ולאכול במקום שומנים מן הצומח, במיוחד שמן זית, קנולה, אבוקדו, אגוזים ושקדים (לא להגזים, הם מכילים הרבה מאוד קלוריות). חשוב לעשות פעילות גופנית מתונה, אך סדירה. הליכה של 30-40 דקות 5 פעמים בשבוע מסוגלת להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-40%. פעילות גופנית בתוספת ירידה במשקל ב-10%-7% עשויה להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-60%, וזאת כתוצאה מהשפעה מיטיבה של פעילות גופנית וירידה במשקל על רמות האינסולין ועל עמידות לאינסולין. וכמובן - יש לעשות בדיקות דם מדי 3-6 חודשים, כדי לתפוס את עליית הסוכר בזמן.

אפשר למנוע התפתחות סוכרת או לדחות אותה בשנים רבות בתנאי שיודעים לזהות את מצב הטרום-סוכרת ולהתנהג בהתאם. הטיפול הטוב ביותר במחלה הוא מניעתה.

אולגה רז היא תזונאית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז רפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.