הרובוט המצנתר

במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים הותקנה מערכת ניווט והנחיה רובוטית, ראשונה מסוגה בישראל ומחוץ לארה"ב.

המערכת מאפשרת מדידה מדויקת של היצרות כלי הדם, התאמה מירבית של תומכן (סטנט), והפחתת כמות החומר הניגודי המוזרק למטופל העלול לגרום לנזק לכליותיו. ממחקרים עולה כי ב: 13-30 אחוז מהצנתורים יש צורך בתומכן (סטנט) שני עקב טעות בהערכת אורך ההיצרות. מחקר שפורסם לאחרונה ב-Journal of American College of Cardiology מצביע על שיעור הצלחה של 98.8 אחוז בצנתור באמצעות הרובוט.

יתרון נוסף הוא שהמערכת מפחיתה ב-95% את מידת הקרינה שהמצנתר נחשף אליה. נתון זה משמעותי נוכח דיווחים על אבחון גידולי מוח ומקרים של קטרקט (עכירות עדשת העין ) ברופאים מצנתרים.

איך פועל הרובוט?

המערכת כוללת תא פיקוד ממוגן המאפשר למצנתר לעבוד בישיבה, קרוב למסכים המדגימים את מהלך הצנתור וללא אמצעי המיגון הכבדים הנדרשים במערכות הקיימות. המצנתר יושב בתא הפעלה המרוחק משולחן הצנתורים, הבנוי ממעטפת עופרת המגינה על המצנתר מקרינה. הוא שולט באביזרי הצנתור באמצעות מסך מגע ו/או מוטות היגוי (ג'ויסטיק). על שולחן הצנתור מורכב מנוע חשמלי קטן המחובר לתא ההפעלה בו יושב המצנתר. כל פעולה בתא ההפעלה מתורגמת לפעולה מכנית במנוע עליו מחוברת קסטת (מחסנית) פלסטיק סטרילית. האביזרים הטיפוליים שיוחדרו לתוך כלי הדם של הלב (העורקים הכליליים) מוטענים לתוך המחסנית והשליטה בהם נעשית בעזרת מוט ההיגוי. דחיפה של מוט ההיגוי מובילה את האביזר בתוך העורק קדימה (פנימה) ומשיכה מביאה את האביזרים חזרה (החוצה). סיבוב מוט ההיגוי גורם לתנועה סיבובית של התיל בתוך העורק עם יכולת שליטה בכיוונו בכדי לנווט את התיל דרך פיתולי העורק וענפיו. בתא ההפעלה בו יושב המצנתר יש מסכים אליהם מועברות התמונות של הצנתור, וכן מסך עם נתוני לחץ הדם ותרשים האק"ג.

את הצנתור באמצעות הרובוט מוביל פרופ' גיורא וייס (בתמונה), מנהל המערך הקרדיולוגי בשערי צדק, בעל שם בינלאומי בצנתורים, והראשון שעבד עם המערכת בארה"ב ובישראל.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה וצנתורים.