מבט אחר על מחלת הסוכרת

מגפת הסוכרת, ההולכת ומתפשטת, הביאה עימה עליה דרמטית בשכיחות הסיבוכים הנלווים למחלה זו. מדובר במחלה ששכיחותה היא כ-7%-5% אחוזים באוכלוסייה ושסיבוכיה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה היא קבוצת הסיבוכים הפוגעים בכלי הדם הקטנים, כגון פגיעה ברשתית העין, פגיעה בכליה, פגיעה בעצבי כפות הרגליים ופגיעה בתפקוד המיני, הגורמים לסבל רב ולנכות עבור חולי הסוכרת; הקבוצה השנייה היא קבוצת הסיבוכים הפוגעים בכלי הדם הגדולים, כגון כלי הדם של הלב והמוח, הגורמים למחלות לב ולשבץ. מחלות הלב וכלי הדם הגדולים הן גורם התמותה העיקרי בקרב חולי הסוכרת.

כיום אפשרויות הטיפול במחלת הסוכרת הולכות ומתרבות: החל משינוי באורח החיים ותרופות הנלקחות דרך הפה, עבור דרך אינסולין, וכלה בתרופות חדישות ובטכנולוגיות מהפכניות כגון השתלת תאי לבלב ותאי גזע. חלק מהטיפולים הללו יעילים ביותר באיזון הסוכרת ובשיפור המדדים המעידים על איזון הסוכרת, כגון ההמוגלובין המסוכרר (המדד הכמותי של סוכר ממוצע בדם בשלושת החודשים האחרונים, שהוא מדד חשוב לחיזוי סיבוכי סוכרת). עם זאת, לכל טיפול משמעות עבור החולה, ועבור הציבור כולו, כגון הצורך בנטילת תרופות רבות בכדורים או בזריקות, העלות הכספית הגבוהה וריבוי תופעות לוואי.

שלושה מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העלו שאלה לגבי יכולת ההפחתה האמיתית של הטיפולים הניתנים לחולי סוכרת כנגד סיבוכי המחלה השונים. מסקנות המחקרים הללו אינן חד משמעיות, אפילו הפוכות זו לזו, וגורמות לרופאים להגביר את מתן ההסברה בנושא הקפדה על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת. במה המחקרים סותרים זה את זה ומדוע?

בשנות התשעים התפרסמו שני מחקרים גדולים: הראשון היה מחקר אמריקאי, שבחן חולים צעירים עם סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים); השני היה מחקר בריטי, שעקב אחר חולים שאובחנו לראשונה כסובלים מסוכרת מסוג 2. בשני המחקרים החולים חולקו לשתי קבוצות, כאשר לקבוצה אחת ניתן טיפול "רגיל" לתקופה ההיא, ולקבוצה השנייה ניתן טיפול אינטנסיבי יותר, מתוך מטרה להגיע לאיזון טוב יותר של ערכי הסוכר. בשני המחקרים הללו מצאו החוקרים כי איזון הדוק יותר של הטיפול התרופתי מביא להפחתה משמעותית של הסיבוכים בכלי הדם הקטנים, ללא השפעה מהותית על הסיבוכים בכלי הדם הגדולים. במעקב שנעשה כעבור עשר שנים מתום תקופת המחקר, החולים אשר היו שייכים בזמן המחקר לקבוצת הטיפול האינטנסיבי, אף סבלו פחות ממחלות לב וכלי דם.

לאחר פרסום מחקרים אלו ההמלצות הרפואיות היו גורפות: חולה השואף לחיים משוחררים מסיבוכי מחלת הסוכרת, יעשה מאמץ להגיע לערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים ככל האפשר. איגודי הסוכרת העולמיים המליצו על הורדת ההמוגלובין המסוכרר ל-7% ואף ל-6.5%. (הערך אצל אדם בריא נמוך מ-5.8%).

אולם, במהלך 2008 התפרסמו מחקרים גדולים אחרים, שערערו את הוודאות שהתגבשה בעולם הרפואי. מחקרים אלו בדקו את משמעות איזון הסוכרת ההדוק באוכלוסיית חולים מבוגרים יותר, הלוקים בסוכרת מספר שנים ומטופלים במגוון תרופות. המסקנה במחקר זה הייתה הפוכה לחלוטין לזו מהמחקרים הקודמים, משום שבשני המחקרים הללו לא נמצאה הפחתה במחלות הלב וכלי הדם, ואף לא ירידה משמעותית בסיבוכים הפוגעים בכלי הדם הקטנים. גם עבודה דומה שהתפרסמה בתחילת 2009, שעיקרה היה מעקב אחר כ-1,800 יוצאי צבא בארה"ב, הראתה תוצאות דומות: איזון הסוכרת הקפדני לא הפחית מחלות לב וכלי דם.

המחקרים האלו מעלים שתי שאלות מהותיות לגבי הצורך באיזון הנדרש עובר חולי סוכרת בתחילת המחלה ובשיאה. האחת עוסקת באפשרות שהטיפולים המאזנים אינם מועילים לחולים מסוימים בשלב מסוים של מחלתם, והשנייה היא, מהו המחיר הבריאותי הנלווה לצורך בהורדת ערכי הסוכר אצל החולים והאם לא כדאי לנסות גישות טיפול אחרות? המסקנה, לאור המחקרים שתוארו לעיל, אינה חד משמעית ובהחלט ראוי שיבוצעו מחקרים נוספים.

דבר אחד ברור: הטיפול במחלת הסוכרת צריך להתמקד בשמירה על אורח חיים בריא ככלי להבאת הנסיגה בתסמיני המחלה ותופעותיה. מחלת הסוכרת היא תגובה אוטומטית של הגוף להאבסת היתר באוכל שאינו יכול להכיל או לעכל. החולים חייבים לשמור על איזון תזונתי ועל פעילות גופנית ולא להסתמך רק על הטיפול התרופתי. בגלל שכיחותה של מחלת הסוכרת, אנשים חושבים שנטילת תרופות בצורה מסודרת תסייע להם באיזונה, ואינם מבינים שהם חייבים לסגל לעצמם אורח חיים ותזונה קפדניים ומתאימים למחלה. מזה שנים ידוע ששמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה מסייעות לצמצם ואף למנוע הופעת סוכרת מסוג 2 אצל אנשים עם סיכון מוגבר לסוכרת. אנו יודעים שאמצעים אלו הכרחיים לצורך איזון טוב של ערכי הסוכר בקרב חולי סוכרת, להורדת ערכי לחץ הדם, לשיפור בפרופיל שומני הדם ואף להארכת תוחלת החיים. חלק ניכר מהתרופות להורדת ערכי סוכר, כולל אינסולין, עלולות להאיץ עלייה במשקל הגוף של חולי הסוכרת, במיוחד אצל כאלו שאינם מקפידים דיים על דיאטה ופעילות גופנית, לכן בטווח הארוך אולי לפגיעה בבריאות.

חשוב להבין שהקפדה על טיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כגון הפסקת עישון, איזון ערכי לחץ דם, ואיזון שומני הדם, הוכחו כמפחיתים את שכיחות הסיבוכים והמוות בקרב חולי סוכרת. חשיבותם בהקשר זה אף גדולה מזו של איזון ערכי הסוכר באמצעות תרופות.

ד"ר אורית טויטו היא רופאה במכון האנדוקריני של המרכז הרפואי הלל יפה; ד"ר ענת יפה היא מנהלת המכון האנדוקריני של המרכז הרפואי הלל יפה.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.