בריאות נשים ישראליות בגיל המעבר

כיצד מתייחסות נשים ישראליות - יהודיות, ערביות ועולות מחבר המדינות - בתקופת גיל המעבר לבריאותן? האם דווקא בשנים הקריטיות בחייהן, המוכרות בספרות הרפואית כחלון הזדמנויות טיפולי, הן פועלות ביתר שאת לקיים אורח חיים בריא שיסייע להן לצלוח בבריאות טובה את השנים שיבואו? מחקר חדש מלמד שלא אלה הם פני הדברים: 40% מהנשים היהודיות-ישראליות, בגילאים 45-64 מקיימות אורח חיים בריא: נמנעות מעישון, מקפידות על דיאטה ועל פעילות גופנית. לעומתן רק 15% מהעולות מחבר המדינות ואחוז קטן, 10% בלבד, מנשים הערביות שומרות על בריאותן. נתונים אלה עולים ממחקר שבחן את השונות בכמה מאפייני בריאות בין שלוש אוכלוסיות הנשים העיקריות בישראל באמצע החיים (גילאי 64-45): יהודיות ילידות הארץ או כאלו שעלו לישראל לפני 1989 (להלן "יהודיות"), עולות מחבר המדינות שהגיעו לישראל לאחר 1989, וערביות. את תוצאותיו הציגה ב-11 במרץ ד"ר ליאת לרנר-גבע ממכון גרטנר, בכנס השנתי של האגודה הישראלית לגיל המעבר בנשים וגברים.

עורכי המחקר בחרו להתמקד דווקא בנשים בגילאים הללו, לאור ההמלצות לביצוע בדיקות מנע בקבוצת גיל זו, השכיחות הגוברת של מחלות כרוניות, השינויים ההורמונליים עד לחדלון הווסת (מנופאוזה) והופעתם של מגוון תסמינים בתקופה זו בחייהן של נשים. החוקרים בחנו האם השינויים הללו גורמים לנשים לאמץ אורח חיים בריא במטרה לתרום לבריאותן ואיכות חייהן בשנים מאוחרות יותר.

העדפות תרבותיות בביקור אצל הרופא

במחקר נמצאו מחלות כרוניות (שבץ מוחי יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וסרטן) בשכיחות גבוהה (60%) אצל העולות מחבר המדינות. שיעורים גבוהים נצפו גם בקרב נשים ערביות (כ-50%). אצל היהודיות עומדים שיעורי התחלואה על כ-44%.

45% מהערביות נוהגות לפנות בתכיפות גבוהה לרופא משפחה (אחת לחודש). ברופא המשפחה נועצות גם שליש מהעולות, ורק כ-18% מהיהודיות. קרוב למחצית מהיהודיות וכ-40% מהעולות עורכות בדיקות שגרה אצל גניקולוג אחת לשנה. בהשוואה אליהן, רק 20% מהערביות נבדקות אצל רופא גניקולוג. את רופא השיניים מבקרות כ-51% מהיהודיות, 42% מהעולות וכשליש מהערביות. ד"ר לרנר-גבע מסבירה, כי ככל הנראה העדפת רופא המשפחה על פני הגניקולוג אצל הנשים הערביות נעשית על רקע תרבותי.

האם נשים מבצעות בדיקות מנע רפואיות, כמו ממוגרפיה, פאפ וצפיפות עצם, על פי ההמלצות לקבוצת הגיל? בדיקות ממוגרפיה מבצעות למעלה מ-80% מהיהודיות שגילן למעלה מ-50. כך נוהגות גם כשני שלישים מעולות חבר המדינות וכ-63% מהערביות. כשני שלישים מהישראליות וכ-65% מהעולות בגילאי 54-45 נוהגות לערוך בדיקת פאפ לאבחון סרטן צוואר הרחם, ולעומתן רק כ-42% מהערביות נוהגות להיבדק. למעלה ממחצית היהודיות, כשליש בלבד מהעולות ואחוז זעום (22%) מהערביות נוהגות לבצע כשגרה בדיקות צפיפות עצם. בכל המגזרים נמצא, כי הגורם העיקרי המשפיע על עריכת בדיקות מנע הוא רמת ההשכלה, וכי ככל שההשכלה נמוכה יותר, כך מתמעטות בדיקות השגרה.

אילו תסמינים מטרידים את הנשים?

מאילו תסמינים רפואיים מטרידים, האופייניים לפרק זה בחיים, סובלות הנשים? 45% מהן מתלוננות על כאבי צוואר וגב, 36% על כאבי ראש, 29% על עצבנות, 27% על גלי חום, 25% על עייפות ובעיות בשינה, 24% על בעיות זיכרון, 19% על סחרחורות, ו-17% מתלוננות על עלייה במשקל.

החוקרים מצאו, כי נשים שסבלו מדיכאון נטו לדווח יותר על תסמיני גיל המעבר. על התסמין הנפוץ ביותר בגיל המעבר, גלי חום, התלוננו ודיווחו היהודיות יותר מאשר הנשים הערביות והעולות.

על אף שמקורן של רוב התופעות הרפואיות המדווחות קשור בגיל המעבר, קצת פחות מ-30% מהיהודיות נטלו טיפול הורמונלי חליפי, רק 12% מהעולות וכ-5% בלבד מהנשים הערביות.

במחקר נדגמו 814 נשים (540 יהודיות, 151 עולות מחבר המדינות לשעבר ו-123 ערביות אזרחיות ישראל). השאלונים תורגמו לערבית ורוסית ונערכו ראיונות אישיים, בשפת האם, בבתיהן של המשתתפות במחקר.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים.