BMI בילדות מנבא מחלות בבגרות

הקשר שבין השמנה לבין תחלואה ותמותה ממחלות לב וסוכרת ידוע מזה שנים רבות. ואולם, עד היום לא ברור כיצד משפיעה השמנה בגיל מוקדם על הסיכון ללקות במחלות אלה בשלב מאוחר יותר.

מטרת המחקר, שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine, היתה לעקוב אחרי קבוצה גדולה של בני נוער, לבדוק מגמות של BMI ולחקור קשר אפשרי בין BMI בשלבי חיים שונים לבין הסיכון לפתח מחלת לב או סוכרת.

שיטות

חוקרים מישראל וארה"ב ביצעו מחקר מעקב פרוספקטיבי מרשים בגודלו. מדובר בחלק ממחקר רחב יותר שמתבצע בחיל הרפואה. החוקרים עקבו אחרי קבוצה גדולה של אנשי קבע. מגיל 25 הם עברו בדיקת רופא כל 3-5 שנים, כולל מדידת גובה, משקל וסוכר. התיקים הרפואיים נוהלו על ידי מערכת ממוחשבת, שאפשרה איתור תלונות המצביעות על מחלת לב או סוכרת (שהוכחו במדידות סוכר בצום). לגבי כל משתתף במחקר, תיקו הוצא מצו הגיוס הראשון (גיל 17 שנים) ונתוני גובהו ומשקלו נרשמו.

תוצאות

סה"כ עקבו החוקרים אחרי 37,674 גברים צעירים במשך 17.4 שנים, כלומר כ-650,000 שנות חיים.

1,173 מטופלים פיתחו סוכרת מסוג 2 במהלך המחקר, ו-327 פיתחו מחלת לב.

BMI באחוזון גבוה לעומת אחוזון נמוך היה קשור בצורה מובהקת עם התפתחות סוכרת מסוג 2 ומחלת לב, גם לאחר נטרול כל גורמי הסיכון האחרים.

BMI גבוה בגיל 17 שנים היה קשור קשר הדוק עם התפתחות מחלת לב ללא קשר ל-BMI בגיל מאוחר יותר; כלומר גם אם בהמשך החיים המשקל פוחת, הסיכון נשאר גבוה.

כאשר בוחנים את מגמות ה-BMI באוכלוסייה, יש עלייה ב-0.3 יחידות בשנה בממוצע עד גיל 30. לאחר מכן ה-BMI ממשיך לעלות בקצב של 0.2 יחידות בשנה.

באופן לא מפתיע נמצא קשר הדוק בין BMI גבוה, חוסר בפעילות גופנית, יתר לחץ דם ורמות שומנים חריגות.

מסקנה

BMI גבוה בגיל ההתבגרות קשור קשר ישיר בסיכון מוגבר לסוכרת ומחלות לב. קשר זה נשאר מובהק למחלות לב גם לאחר ירידת ה-BMI לערכים ממוצעים. המחקר הנוכחי מבהיר היטב שהנזק הנגרם הוא בחלקו בלתי הפיך.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.