אוסטיאופורוזיס: לא גזירה משמים

מחלת האוסטיאופורוזיס פוגעת בחלק האורגני של העצם. לדברי ד"ר שמואל לויט, מומחה לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסוכרת במכון אסיה מדיקל באסותא תל אביב, "העצם מורכבת מחלק אורגני חלבוני ומחלק אינאורגני (מלחים של סידן). בבדיקה בה מגלים ירידה בצפיפות העצם, לא ניתן לקבוע בוודאות מאיזה חלק של העצם היא נובעת. הטיפול בשני המצבים הללו יהיה שונה ולכן נדרשת חוות דעת של מומחה לפני שקובעים את הטיפול המתאים".

עודף שומן עדיף

"אוסטיאופורוזיס מתפתחת אצל נשים בגיל המעבר, אולם לא כל הנשים נמצאת בסיכון. נשים רזות, בעלות משקל נורמלי ומטה נמצאות בסיכון גבוה יותר לאוסטיאופורוזיס, שכן אצל נשים בעלות משקל עודף רקמת השומן מהווה, מעבר להיותה מחסן לאנרגיה, גם בלוטה אנדוקרינית המייצרת הורמונים נשיים, אסטרוגנים. רמת הורמונים אלה נמצאת בירידה בגיל השלישי, אך היא קטנה יותר אצל נשים מלאות. בנוסף, גופן 'המרופד' מוגן יותר בעת נפילה".

לפי ד"ר לויט, "נשים מעשנות חשופות יותר למחלת אוסטיאופורוזיס, מאחר שעישון גורם לבריחת סידן מהעצמות. יש להניח שנשים מעשנות אינן עוסקות בפעילות גופנית ומרבות בשתיית קפה, זרזים נוספים להיחלשות העצם".

נשים רבות סובלות מחוסר בויטמין D, המהווה מרכיב מרכזי וחיוני לשמירה על שלמות העצם. ישראל היא מובילה עולמית בשיעור הגברים והנשים הסובלים מחוסר בויטמין D. במזרח התיכון, כולל ישראל, ל-82% מהאוכלוסייה יש חוסר בויטמין D, לעומת 52% בלבד באירופה. ידוע כי המקור העיקרי לויטמיןD נובע מהחשיפה לשמש, אולם דווקא המודעות לסרטן העור מביאה את רובנו כאן, בישראל שטופת השמש, להימנע מחשיפה. בנוסף לכך, רוב האנשים עובדים במבנים סגורים ומלכתחילה אינם נחשפים לשמש. גם ההימנעות ממאכלים עתירי שומן לשם הורדת הכולסטרול מביאה למחסור בויטמין D, הנמס במזון שומני וחסר באופן טבעי באוכל דל שומן. לכן מפתיע לגלות כי דווקא אנשים בעלי עודף משקל סובלים יותר מחוסר בויטמין D. אחד ההסברים לכך הוא שהויטמין נאגר ברקמות השומן, וככל שאלו רבות יותר פוחת ריכוז הויטמין ביחס למשקל הסגולי.

סכנה: שברים

"האוסטיאופורוזיס מייצר סיכונים בריאותיים רבים", מפרט ד"ר לויט. "העיקרי שבהם הוא הסיכון הגובר של שברים בעצמות שנחלשו. שבר בעצם בגיל השלישי עלול לרתק את החולה למיטה לזמן ממושך. מכאן החשיבות של זיהוי אויבי העצם. בין האויבים נמצאות תרופות מסוימות, כגון אלה המיועדות למנוע ההתכווצויות (אפילפסיה), העלולות לגרום לבריחת סידן. על אנשים אשר אינם מסוגלים לצרוך מזון חלבי העשיר בסידן למצוא תחליף, כגון חומוס, טחינה, שומשום דחוס וסרדינים. מומלץ שכל אישה בגיל הסיכון תשלים את מזונה באמצעות תוסף המשלב סידן וגם ויטמין D, כזה שיספק לה לפחות 1,500-1,200 מ"ג סידן ביום. דיאטנית קלינית תדע לחשב את התוספת המדויקת".

תרופת מנע: ספורט

"התעמלות היא גורם הגנה מוביל מפני אוסטיאופורוזיס", מבהיר ד"ר לויט, "מי שמתאמן מוגן באופן משמעותי ביותר מהמחלה בהשוואה למי שאינו עוסק בפעילות גופנית. פעילות גופנית גורמת לזירוז התהליכים בוני עצם בגופנו. בעת הפעילות מופרש הורמון גדילה בכמות מוגברת. הורמון זה מהווה פקטור חשוב ביותר לבניית העצם, מה שמביא להפחתת בריחת סידן.

"בשנים האחרונות מדברים רבות על התעמלות בונת עצם. מבלי לפסול אותה, אני כרופא טרם ראיתי הוכחות מדעיות לכך שהתעמלות המוגדרת כך עדיפה על סוגי התעמלות אחרים. החשוב הוא להתאמן. פעילויות אירובית, כגון ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים הן בעלות התרומה הגבוהה ביותר, משום שהן דורשות במאמץ גופני ניכר. ככל שהמאמץ גדל הגוף מייצר הורמונים בוני עצם. בכל מקרה יש להקפיד על בטיחות הפעילות, כדי להימנע מסיכון לנפילות ושברים".

לא לנשים בלבד

לדברי ד"ר לויט, "המערך הרפואי שנועד לטפל באוסטיאופורוזיס מפלה בין נשים וגברים לרעת הגברים. המכשירים לבדיקת צפיפות עצם מכוילים לבדיקת נשים, למרות שיש לא מעט גברים הסובלים מהמחלה. הרפואה עדיין לא הגדירה מהן הנורמות האופייניות לגברים. לא מעט מהגברים נמנעים מלהיבדק, לכל היותר יתלוו לבדיקת בת-זוגם".

אוסטיאופורוזיס ותורשה

"אחוז קטן יחסית מהחולים יחלו באוסטיאופורוזיס כתוצאה מתורשה. סוג המחלה, שדובר בה עד כה, שהיא גם השכיחה והנפוצה יותר, נקראת אוסטיאופורוזיס מנופאוזלית", מסביר ד"ר לויט. "יש סוג של מחלת האוסטיאופורוזיס הקשורה לגיל המתקדם של המטופל -אוסטאופורוזיס סנילית; וסוגים נוספים, כגון אלה הנגרמות על רקע מחלות אחרות כמו מחלות הורמונליות שונות, או כתוצאה מטיפולים כימותרפיים וכן מחלת אוסטיאופורוזיס משפחתית, המופיעה בגיל צעיר יותר.

"אבחון בעיות בצפיפות העצם אצל נשים צעירות בתקופת המחזור נובע לרוב מפגיעה בחלק האינאורגני של העצם, בשל חוסר בסידן וחוסר בויטמין D. הטיפול יסתכם לרוב במתן תוספי תזונה המספקים ויטמין D וסידן. אצל נשים אלו צפיפות העצם תחזור לערכים נורמליים ברוב המקרים תוך כ- 6 חודשים. מכאן שלא כל ירידה בצפיפות העצם נגרמת בשל אוסטאופורוזיס ולכן יש להתייעץ עם מומחה".

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.