בלוטת התריס: כל מה שיש לדעת

במשך שנים הייתה זמינה בשוק הישראלי תרופה אחת ויחידה, האלטרוקסין (Eltroxin), לטיפול בחוסר איזון של בלוטת התריס. בשנה באחרונה שונה הרכב החומרים הלא-פעילים המרכיבים את מעטפת התרופה, שהביאו להבדלים בספיגת החומר הפעיל אצל חלק מהחולים. כתוצאה מכך חוו חלק מהחולים יציאה מאיזון הורמונלי ומתופעות הלוואי הנוצרות במצב זה. החולים לא עודכנו בדבר השינוי וכתוצאה מכך נוצר "משבר האלטרוקסין", אשר התעצם מכך שלא הייתה אפשרות להציע לחולים טיפולים אחרים. בינתיים התווספו מספר טיפולים נוספים: יוטירוקס (Euthyrox), תרופה אתית ותיקה מובילה בשוק האירופי, וסינטרואיד (Synthroid), תרופה אתית ותיקה בשוק האמריקאי. החומר הפעיל בכל התרופות הוא זהה רק תכונות הספיגה שלהם, הנקבעות על ידי החומרים הלא פעילים במעטפת הן שונות.

מהי בלוטת התריס?

בלוטת התריס היא בלוטת מגן הנקראת גם בלוטת התירואיד. המדובר בבלוטה קטנה בבסיס הצוואר השייכת למערכת האנדוקרינית ומפרישה הורמונים. תפקידם של ההורמונים המיוצרים הוא לקבוע את קצב המטבוליזם (חילוף החומרים) הכללי של הגוף. הם משפיעים על קצב הגדילה והתפקוד של מערכות רבות בגוף . תפקידם העיקרי של שני הורמונים המיוצרים בבלוטה, תירוקסין (T-4) ותריודוטירונין ((T-3, הוא לאזן את קצב השימוש בשומנים ובפחמימות, לפקח על טמפרטורת הגוף, להשפיע על קצב הלב ולווסת את ייצור החלבון בגוף. הקצב שבו מיוצרים הורמוני ה-T-4 ו-T-3 נשלט באמצעות הורמון הנקרא תירוטרופין (TSH) המיוצר בבלוטת יותרת המוח.

תת-פעילות בלוטת התריס, או בשמותיה האחרים: תת-תריסיות והיפותירואידיזם, היא מצב בו מופר האיזון הרגיל בגופנו, משום שבלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמונים תוצרי תירואיד. חוסר איזון קל עלול להפוך, ללא טיפול הולם, לחוסר איזון משמעותי ולבוא לידי ביטוי בתופעות כמו עייפות, רגישות מוגברת לקור, עצירות, עור חיוור ויבש, נפיחות בפנים, צרידות, עלייה לא מוסברת במשקל וברמת הכולסטרול ואף דיכאון והאטה של תהליכי המחשבה. קיימות בדיקות דם מדויקות לאבחון תפקוד בלוטת התריס.

כיצד מאובחנת תת פעילות?

אבחון תת פעילות של בלוטת התריס משקלל את התסמינים השונים מהם סובל המטופל, לצד תוצאות בדיקות דם. כך, אם בבדיקות הדם נמצאה רמה נמוכה של תירוקסין ורמה גבוהה של TSH, הרי שמדובר בתת פעילות של הבלוטה. בדיקות TSH מסייעות גם לקבוע את המינון הנכון של הטיפול התרופתי הנדרש.

מהו הטיפול?

הטיפול הסטנדרטי עבור תת-תריסיות כרוך בשימוש היומיומי בהורמון הסינתטי לבוטירוקסין (Levothyroxine). מדובר בטיפול בהורמון המקביל להורמון התירוקסין (T4), המשחזר את רמות הורמון התירואיד לרמה הרצויה. כדי לקבוע את המינון הנכון של לבוטירוקסין, הרופא מתרשם מתלונות החולה ומהממצאים שעלו בבדיקת הגוף בנוסף לבדיקת רמת ה-TSH. משנקבע המינון הדרוש לחולה, הטיפול אינו גורם כמעט לתופעות לוואי והוא ניתן בדרך כלל לכל החיים, אם כי ייתכן שבעתיד יידרש שינוי במינון. כמות קטנה מדי של לבוטירוקסין לא תביא להקלה מלאה בתסמינים. מינון יתר של ההורמון עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון, תיאבון מוגבר, נדודי שינה, הזעה ודפיקות לב.

ספיגת התרופה תלויה בדרך ייצורה והרכב החומרים העוטפים את החומר הפעיל, כמו גם באינטראקציה עם תרופות מסוימות, תוספי תזונה, כגון תוספי ברזל וסידן, ואפילו כמה מזונות כגון סויה וסיבים תזונתיים. לכן נדרשת תשומת לב בעת המעבר בין סוגים שונים של לבוטירוקסין מיצרנים שונים.

תוך כמה זמן מגיעים לאיזון?

ההשפעה של הלבוטירוקסין הנלקח פעם ביום היא הדרגתית, ובדרך כלל מבשילה לכדי איזון תוך ששה שבועות. עם זאת, חלק גדול מהחולים מרגישים טוב יותר כבר אחרי שבועיים-שלושה. במצב מאוזן יפוגו ההשפעות על קצב הלב ועל המשקל. לאחר מכן, בצורה הדרגתית ייעלמו גם תסמינים כמו יובש בעור, שינויים בקול ונשירת שיער, שינויים במצב הרוח וברמות הכולסטרול. לאחר קביעת המינון כדאי לחזור על בדיקת רמות ההורמונים בדם אחת לשלושה עד ששה שבועות, כדי לוודא את תקפותו של המינון מבחינת השפעותיו על האיזון ההורמונלי.

מדוע נמשכות תופעות המחלה לאחר הגעה לאיזון?

רבות מהתופעות של תת-תריסיות כגון עייפות, תחושת קור ועלייה במשקל אינן ייחודיות למחלת התירואיד. בנוסף, לא כל הסימפטומים באים על תיקונם בקצב זהה ולחלקם נדרש זמן ממושך יותר.

טיפול בעת ההריון?

איזון בהיריון חשוב במיוחד שכן קיים קשר בין איזון רמת התירואיד אצל האם למצב ההתפתחות הכללית והקוגניטיבית של העובר. בזמן ההיריון מתחוללים שינויים דינמיים בהורמוני התירואיד. איזון הבלוטה בזמן היריון חייב להיעשות בפיקוח רופא המתמחה בתחום, שיידע להתאים את הטיפול לצרכי המטופלת.

האם ניתן להחליף תרופות?

כל הטיפולים הקיימים כיום בישראל נמצאו כיעילים לטיפול בתת-פעילות בלוטת התריס. בכל מקרה, אין להפסיק את הטיפול הנוכחי על דעת עצמכם ללא התייעצות וקבלת אישור הרופא, שכן אז עלול להיגרם לגוף נזק של ממש כתוצאה מחוסר איזון קיצוני. עם התייצבות האיזון כתוצאה מהטיפולים יש לדבוק בו, שכן כל מעבר מתכשיר לתכשיר עלול להיות כרוך ביציאה מאיזון.

אם חלפו מספר שבועות מאז התחלת הטיפול ועודכם חשים בלתי מאוזנים וסובלים מתופעות לוואי שונות, יש להיוועץ ברופא. הרופא המטפל יבחן את תופעות הלוואי, מידת החריגה מאיזון, המינון התרופתי שנקבע לאדם ומצבו הכללי, ובשקלול כל הגורמים הללו יקבע את המשך הטיפול.

פרופ' אברהם קרסיק הוא מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז רפואי שיבא, תל השומר

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.