גיל המעבר: שובם של ההורמונים

עד לפני עשור היה הטיפול ההורמונלי בנשים בגיל המעבר טיפול נפוץ ופופולרי. נשים רבות שהפסקת הווסת אצלן לוותה בסימפטומים מעיקים כמו גלי חום, יובש בנרתיק, הפרעות שינה ועוד, שמחו לגלות שטיפול בהורמונים מקל משמעותית את התופעות וגורם להן לחוש הרבה יותר טוב.

אבל ביולי 2002 פורסם מחקר של WHI Women's Health Initiative) ששינה את התמונה לחלוטין. המחקר העלה כי הסיכונים במתן טיפול הורמונלי חליפי עולים על התועלת והרעש הרב שהוא עורר גרם לכך שנשים רבות החלו לחשוש מהטיפול ובמקביל רופאים רבים בחרו לנקוט גישה זהירה והפסיקו לרשום את הטיפול אפילו לתקופה קצרה למרות שלא היה להם ספק לגבי היעילות שלו.

סדר שיהיה כאן

ואולם, במשך הזמן התפרסמו מחקרים נוספים, ואף עיבודים ואנליזות של ממצאי WHI, שמהם עלה כי יש קבוצות של נשים שעשויות בהחלט ליהנות מטיפול הורמונלי חליפי. כדי "לעשות סדר בבלגן" התאחדו לאחרונה 15 ארגונים בינלאומיים רפואיים מובילים בתחום בריאות האישה, ופירסמו מסמך הסכמה המבוסס על העדויות הרפואיות העדכניות ביותר, ושהמסר המרכזי שלו הוא שטיפול הורמונלי חליפי קצר טווח יכול להיות טיפול מקובל ובטוח עבור נשים בריאות, תסמיניות, שנכנסו לאחרונה לתקופת גיל המעבר.

על פי המסמך, נשים רבות יכולות לקבל טיפול הורמונלי חליפי כדי להקל על תסמיני גיל המעבר, וזאת תוך שהן תחת מעקב הדוק של הרופא המטפל להערכת הסיכון והתועלת. קבוצת הנשים שעליה מדובר היא נשים בריאות, צעירות יחסית (מתחת לגיל 59 או שעברו פחות מעשר שנים מאז הפסקת הווסת שלהן) הסובלות מתסמיני גיל מעבר בדרגה בינונית עד חמורה. בנשים אלה, טוענים הארגונים, טיפול הורמונלי חליפי הוא האפשרות המקובלת והיעילה ביותר.

כל אישה לגופה

מחברי הצהרת הקונצנזוס מקווים שההנחיות החדשות יפחיתו את מידת התסכול של נשים ורופאים רבים, שמצאו את עצמם מבולבלים לנוכח ההמלצות הסותרות שפורסמו חדשות לבקרים. להלן כמה דגשים חשובים העולים מהמסמך:

הטיפול ההורמונלי נועד להקל את הסימפטומים והשאיפה היא לטפל במינונים הנמוכים ביותר האפשריים לתקופת הזמן האפקטיבית הקצרה ביותר שניתן.

ההחלטה למתן טיפול הורמונלי חליפי חייבת להתבסס באופן פרטני על המאפיינים הספציפיים של כל מטופלת, כולל העדפותיה באשר לאיכות החיים, והיא חייבת לקחת בחשבון את גילה של המטופלת, משך הזמן שחלף מאז שנכנסה לגיל המעבר והסיכון הספציפי שלה לפתח קרישי דם, מחלות לב, אירועים מוחיים וסרטן שד.

אם הסימפטום העיקרי של האישה הוא יובש בנרתיק, טיפול נרתיקי באסטרוגן במינון נמוך הינו הטיפול המועדף.

בנשים שלא עברו כריתת רחם עדיף שהטיפול ההורמונלי החליפי יכלול פרוגסטרון ביחד עם אסטרוגן. בנשים שעברו כריתת רחם ניתן להסתפק באסטרוגן בלבד.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.