סוכרת: לרוץ ולהרים משקולות

הסוכרת נחשבת לאחת המחלות השכיחות ביותר והיא משפיעה על כל תחומי החיים. מחלה זו מאופיינת באי יכולתו של הגוף לייצר את הורמון האינסולין או להשתמש בו כנדרש. מצב זה גורם לירידה בכמות הגלוקוז (החומר המזין את הגוף) שמגיע לאיברים ולרקמות הגוף ולכן גם לירידה בתפקודם. מנגד, הגלוקוז שלא נספג נשאר בדם וגורם למצב המכונה היפרגליקמיה (עליית הסוכר בדם), שמגדיל את הסיכויים לחלות במחלות לב וכלי דם.

ישנם שני סוגי סוכרת עיקריים:

סוכרת מסוג 1:

גופו של אדם החולה בסוכרת זו כמעט שלא מייצר אינסולין ולכן תלוי באספקה חיצונית של אינסולין באופן תמידי. אם לא יסופק האינסולין, יגיע החולה למצב של מחסור בגלוקוז בתאים והצטברותו בדם. סוכרת זו אופיינית לשלבים המוקדמים של החיים (ולכן נקראת גם סוכרת נעורים).

סוכרת מסוג 2:

סוכרת זו מאופיינת בתגובה נמוכה של התאים לאינסולין (תנגודת לאינסולין) ובשלבים מאוחרים יותר בייצור לא מספיק של אינסולין, או בשני הדברים גם יחד. בסוג סוכרת זה עשוי החולה לקבל כדורים המגבירים את תגובת התאים לאינסולין. כך מתאפשרת כניסת הסוכר מהמזון לתא ונמנעת הצטברותו בדם. אם ייצור האינסולין אינו מספק, ייאלץ החולה להזריק אינסולין. סוכרת זו שכיחה יותר אצל כבדי משקל ואופיינית בדרך כלל לאחר גיל 40. תאי שומן מייצרים הורמון המכונה "רזיסטין" אשר מגביל את יכולתם של התאים בגוף לקלוט אינסולין. כמות גדולה של תאי שומן, גורמת להתנגדות מוגברת לאינסולין ובכך גם לקושי מוגבר לקלוט גלוקוז בתא.

לחולי סוכרת, אפילו יותר מלאנשים אחרים, חשוב לשמור על רמה תקינה של כושר גופני:

* כושר גופני תקין גורם לתאים להגיב טוב יותר לאינסולין וסביר להניח שהחולה יזדקק לכמות פחותה של אינסולין או של כדורים לשם איזון רמת הסוכר, כך שאפשר יהיה להוריד את מינונם. האימון האירובי מאפשר כניסה של גלוקוז לתאים ללא צורך באינסולין, בעוד אימוני הכוח משפרים את רגישות התא לאינסולין.

* שיפור הכושר הגופני מסייע בהפחתת גורמי סיכון כגון: מחלות לב, לחץ-דם גבוה ורמת שומנים בדם אשר אופייניים מאוד לחולי סוכרת.

* שיפור הכושר הגופני מקטין את קצב ייצור הסוכר בכבד.

* עם השיפור ברמת הכושר הגופני, קטן קצב העלייה של הורמוני הדחק, הגורמים לעלייה ברמת הסוכר בדם.

* כושר גופני גורם לניצול הגלוקוז על ידי השריר באופן יעיל יותר, גם לאחר סיום האימון, עקב עלייה ברגישות לאינסולין בתאי השריר.

* כושר גופני מעלה את יכולת חמצון השומנים בשריר ובכך מסייע במניעת השמנה ובטיפול בה.

* כושר גופני משפר את פרופיל השומנים בדם, וככל שרמת הכושר הגופני טובה יותר (לרבות סיבולת לב-ריאה), רמות הכולסטרול נמוכות יותר.

* עם העלייה בכושר הגופני, ניכר שיפור מהותי בדימוי העצמי ובהרגשה הכללית, החשובים לחולים במחלה כרונית.

* פעילות כושר גופני המתבצעת באופן סדיר מסייעת בהורדת לחץ-דם ובהורדת הפרשת החלבון בשתן לאחר מאמץ תת מרבי.

סוגי הפעילות המתאימים לחולי סוכרת

הפעילות האירובית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מפעילות הכושר הגופני של חולה הסוכרת. מטרת פעילות זו היא שיפור יכולת הקליטה של השרירים והפחתת התנגדות התא לפעולת האינסולין. מומלץ שפעילויות הכושר הגופני הנבחרות יתבצעו לפחות ארבע פעמים בשבוע, במאמץ ממושך (30-60 דקות של פעילות אירובית) והדרגתי בעוצמה בינונית. יש להתחיל בפעילות קלה ולהגביר את הפעילות בהדרגה, תוך הקפדה יתרה על חימום ומתיחות.

לפעילות האנאירובית (אימוני כוח) חשיבות רבה במיוחד. היא תורמת להעלאת חילוף החומרים הבסיסי ומכאן מסייעת לירידה במשקל, משפיעה לחיוב על ההופעה החיצונית, מחזקת את היכולת לבצע מטלות יומיומיות, תורמת לשמירה על משקל חדש שהושג ולהעלאת הויטליות (חיוניות), וחשוב במיוחד מפעילה השפעה חיובית על איזונה המטבולי של המחלה.

אימוני כוח מקטינים את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 וכן מפחיתים את חומרתה לחולה בסוכרת. האיגוד האמריקני לסוכרת מציין שאימון כוח הוא קריטי לשיפור סילוק הגלוקוז בדם. לאחר מספר חודשים של אימוני כוח חל שיפור של למעלה מ- 20% בחילוף החומרים של הגלוקוז. זאת משום שאימוני כוח תורמים להגברת הרגישות של התאים לאינסולין.

אימוני הכוח המומלצים לחולי סוכרת תלויים בחומרת המחלה, ברמת המתאמן ובניסיונו באימון המשקולות. ישנם ספורטאים החולים בסוכרת (בעיקר מסוג 1) ומתאמנים ברמה גבוהה. למתחילים ולחולי סוכרת מסוג 2 עם השמנת יתר מומלץ לשלב אימוני כוח פעמיים בשבוע באימון מחזורי המשלב את כל קבוצות השרירים העיקריות בגוף. ניתן לעבור מתרגול פלג גוף עליון לתחתון לסירוגין כדי להפחית לחץ. מומלץ לבצע בין סט לשני סטים ובין עשר ל-12 חזרות במשקלים קלים עד בינוניים. יש להימנע מביצוע מנגנון הוולסלווה (עצירת נשימה רגעית לשם גיוס שרירים פנימיים לסיוע בהרמת המשקל) עקב הלחץ הרב שנוצר על כלי הדם הקטנים הפגיעים יותר בקרב חולי הסוכרת וההשפעה על עלייה בלחץ הדם הכללי.

לפעילות האירובית השפעה רבה יותר על מצב בריאותו של חולה הסוכרת, אך חשוב במיוחד לבצע את שני סוגי הפעילויות באופן קבוע במהלך כל החיים.

ד"ר (Ph.D) איתי זיו, הוא מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר, סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב

נדב בקר הוא בוגר תואר ראשון ושני במסלול למדעי האימון הגופני במכללה האקדמית בוינגייט, מרצה בקמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.