נא להכיר: סל הבריאות החמוץ

סל שירותי הבריאות הוא מכלול השירותים, הטיפולים, התרופות והמכשור הרפואי שמבוטח בביטוח בריאות חובה זכאי לקבל. מדובר בטכנולוגיות המיועדות הן לטיפול במחלות והן למניעתן. מאחר שבישראל חל חוק ביטוח בריאות ממלכתי על כל האזרחים, הרי שעדכון סל התרופות מערב אישית כל אחד ואחת מאתנו, גם את החולים המעוניינים לקבל טיפולים הולמים על חשבון המדינה, וגם את הבריאים המעוניינים להמשיך לחיות בבריאות שלמה.
הרפואה היא מקצוע דינמי המתפתח בקצב מסחרר.

התפתחות מהירה זו מקבלת משנה תוקף בשנים האחרונות, כפי שנוכחנו לצערנו לגלות דרך מחלת הסוכרת. סוכרת היא אחת המחלות הוותיקות בהיסטוריה של הרפואה, קיימות עדויות בתרבות המצרית העתיקה על קיומה כבר לפני כ-5,000 שנה. במשך אלפי שנים, הייתה הסוכרת מחלה חשוכת מרפא והלוקים בה לא היו מאריכים חיים. רק לפני 90 שנה החלו לבצע שימוש קליני באינסולין ובכך לשנות לחלוטין את מהלכה הטבעי של הסוכרת. הרבה למדנו על הסוכרת מאז, במיוחד בעשורים האחרונים. הצטברות הידע, ביחד עם הקדמה הטכנולוגית והביו-טכנולוגית, הביאו לכך שסוכרתיים רבים מסוגלים היום לחיות חיים ארוכים וטובים ככל אדם. על מנת להגיע ליעד זה, חייבים להתקיים שני תנאים: אבחון מוקדם, במטרה למנוע או לדחות את הופעת המחלה ולהתחיל טיפול מוקדם ככל שניתן; ומתן טיפול הולם, במקרים בהם המניעה או הדחייה נכשלו. שני התנאים הם פונקציה של מימון כלכלי ועל כן תלויים בהחלטת חברי ועדת סל התרופות, שנה אחר שנה.

חברי ועדת סל שירותי הבריאות לשנת 2013 פרסמו בימים האחרונים את המלצותיהם. עמדו לפניהם לא פחות מ-680 טכנולוגיות חדישות לטיפול במגוון רחב של מחלות, וסביר להניח כי חלק ניכר מאותן טכנולוגיות ותרופות עשויות לשפר את בריאות האוכלוסייה בישראל.

לו היו חברי הועדה מאשרים את כל הבקשות שהוגשו, היו נדרשים יותר מ-2 מיליארד שקל תוספת לתקציב הבריאות, אולם עמדו לרשותם רק 300 מיליון שקל למטרה זו. על כן, נאלצו חברי הוועדה לקצץ ושוב לקצץ, על חשבון מחלות וחולים מסוימים, עד שבסופו של דבר הוכללו בסל רק 88 טכנולוגיות חדשות. כ-13% בלבד מסך הטכנולוגיות הקיימות אושרו להיכנס לסל הבריאות.

כיום בישראל, כמיליון אזרחים לוקים בסוכרת או בטרום סוכרת, והמחלה נהפכה למגיפה כלל עולמית. חברי ועדת הסל לא נענו לאותם סוכרתיים הזקוקים למערכת לניטור רציף של רמת הסוכר בדמם, העשויה להצילם ממצב מסוכן ביותר של נפילת סוכר בדם ולעיתים להציל חיים. הם גם לא נענו לבקשתם להכניס לסל תרופה חדישה לאיזון טוב יותר של מחלתם. סירובם נובע מהעובדה המצערת שאמנם 300 מיליון שקל הם סכום נכבד, אך לגמרי אינו מספק למטרה זו. בדומה לסוכרת, קיימות מחלות רבות נוספות שניתן לטפל בהן באמצעות טכנולוגיות חדישות, השמיכה קצרה מדי ואינה מסוגלת לכסות את כולם ועל כן חייבים לבחור. בחירה, לעיתים, בין חיי אדם. האם הדבר נשמע הגיוני?

על מנת למנוע הכרעות טרגיות ובלתי-אפשריות כאלה, חייבים לשכנע את משרד האוצר להקציב תקציב ריאלי לעדכון הסל בשיעור של 2% מדי שנה. הדבר אפשרי משום שמדובר בהחלטה פוליטית, לא בהחלטה רפואית.
הרצון לחיות חיים ארוכים ובריאים הוא רצונם של כולנו, ללא הבדל מוצא, מין, דת או נטייה פוליטית כזו או אחרת. טוב היו עושים מנהיגינו אילו לפחות בנקודה אנושית זו, היו מתאחדים כולם כאיש אחד, וקובעים תקציב ראוי לעדכון סל הבריאות. לטובת כולנו.

הכותב הוא רופא במרכז DMC לטיפול בסוכרת, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון ויו"ר ועדת סל הבריאות מטעם המועצה הלאומית לסוכרת

בואו לדבר על זה עם ד"ר חוליו וינשטיין בפורום סוכרת והשמנה.