ישיבה ממושכת עלולה לגרום לסוכרת

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מרץ של בכתב העת Diabetologia, עולה כי למשך הזמן שמבלים בפעילות סדנטרית (ישיבה או שכיבה) יש השפעה על הסיכון להתפתחות סוכרת במבוגרים, בהשוואה לפעילות גופנית בדרגה בינונית או מאומצת.

החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שמצא כי להתנהגות סדנטרית השפעה גדולה יותר מפעילות גופנית על הסיכון לסוכרת בחולים בסיכון מוגבר למחלה, והם ממליצים על שינוי ההתייחסות לנושא, כך שחולים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 יחשבו על המאזן בין אורח חיים סדנטרי ובין פעילות גופנית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היקף הזמן שבילו המשתתפים בפעילות סדנטרית, הפסקות בהתנהגות סדנטרית ופעילות גופנית בדרגה בינונית עד מאומצת, ודיווחו על קשר ליניארי בין משך ההתנהגות הסדנטרית ובין ערכי הסוכר בדם לאחר שעתיים, ערכי טריגליצרידים ורמות HDL.

מהנתונים עולה קשר הפוך בין הפסקות בזמן הסדנטרי, סך הפעילות הגופנית, פעילות גופנית בינונית עד מאומצת ובין מדדי השמנה, אך לא עם משתנים קרדיו-מטבוליים. הממצאים היו עקביים בקבוצות גיל שונות (גילאי 18-74 שנים), ומכאן עולה כי ההשלכות השליליות של אורח חיים סדנטרי קיימות מהבגרות הצעירה לאורך גילאים מבוגרים. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים שהדגימו השפעות שליליות לאורח חיים סדנטרי נערכו בקשישים באוכלוסיה הכללית.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות מתודולוגיות וציבוריות חשובות, והן מספקות עדות אובייקטיבית חדשה לפיה בחולים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2, משך הזמן הסדנטרי עשוי להוות גורם חשוב יותר למצב הבריאותי, בהשוואה לזמן המוקדש לפעילות גופנית.

לממצאים חשיבות גם בתחום מניעת סוכרת ומחלות לב וכלי דם. הם עשויים להעלות שאלות בנוגע למתן המלצה למשך תנועה יומית אופטימאלית לשמירה על הבריאות.

סובלים מסוכרת? כדי לאבחן את עצמכם לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.