סוכרת: אוכלים את עצמנו לדעת
מחלת הסוכרת הפכה למגיפה לאומית בישראל, אבל לא מדובר בגזירת גורל. יש דרכים רבות להתמודד ואף למנוע אותה, וזה צריך להתחיל מחינוך לאורח חיים נכון ובריא
בדו"ח מטעם משרד הבריאות עלה נתון מדאיג ביותר: ישראל במקום הראשון בשיעור התמותה מסוכרת. בדרך ל "הישג" זה היה עלינו לנצח מדינות כארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הולנד, ספרד, צרפת ושוודיה. אכן ניצחון מפואר.
בדו"ח צוין כי סוכרת היא סיבת המוות השלישית בישראל מיד לאחר מחלת הסרטן ומחלות לב. לפי הדו"ח, 135 בני אדם מתים מהמחלה מתוך 100 אלף המאובחנים בה. חישוב פשוט: היום יש כחצי מיליון סוכרתיים ועוד כמספר זהה פרה-סוכרתיים ובלתי מאובחנים.
אם נתחשב "רק" בחצי המיליון המאובחנים, 675 איש ימותו מהמחלה השנה. לשם קבלת פרופורציה מתאימה, בשנת 2011 נהרגו מתאונות דרכים 374 בני אדם, ובשנת 2012 הצליחו בעזרת הסברה ומניעה להוריד את מספר ההרוגים מתאונות הדרכים אל מתחת ל-300.
למחלת הסוכרת ולתאונות הדרכים יש משהו מהותי המשותף לשתיהן: ניתן להילחם בהן. לגבי הסוכרת לפחות, לא רק שניתן לחיות עם המחלה, אלא גם ניתן פעמים רבות למנוע את תחילתה, או לכל הפחות לדחותה בשנים רבות.
לא גזירת גורל
ההנחה הרווחת היא כי הסוכרת הינה גזירה מראש שלא ניתן למונעה, ולא כך הדבר. אמנם קיים הגורם התורשתי, אך יש צורך בגורם סביבתי. הכוונה הינה לאורח חיים לא בריא הכולל אכילה מופרזת ולקויה והיעדר פעילות גופנית. כמובן שלא תמיד אפשרי למנוע את המחלה לחלוטין, אך גם במידה והמחלה פרצה ניתן לחיות עימה ולנהל חיים תקינים וארוכים.
זה פשוט לא מתקבל על הדעת שבשנת 2013 אנשים מתים ממחלה הנובעת בחלקה הגדול מחוסר פעילות גופנית ואכילה לא מבוקרת. הגיעה השעה לקום ולפעול. אין ספק שזוהי אחריותם של החולים ואלו המצויים בסיכון גבוה לחלות במחלה לטפל בעצמם, אבל חשוב להבין כי לפי מימדי המחלה כיום, מדובר כבר במגיפה לאומית. אפילו ארגון האו"ם המסורבל הכריז כבר ב-2006 על הסוכרת כמגיפה של המאה ה-21, ובמסגרת הכרזה זו קרא למדינות לקדם תהליכים למניעת המשך התפשטות המחלה.
לכן, על המדינה לפעול למניעת הסוכרת ולהחיל תכנית לאומית למלחמה בה. על התכנית להתחיל בחינוך ילדי ישראל כבר מגיל צעיר לניהול אורח חיים בריא, לשילוב פעילות ספורטיבית ולאכילה מאוזנת במידה ובהרכב המזון. התכנית צריכה לפעול לאיתור האנשים הקיימים בקבוצת סיכון לחלות בסוכרת, ולהקנות להם כלים ותמיכה כך שיוכלו למנוע אותה או לדעת כיצד להתמודד איתה.
עוד ניצחון כזה ואבדנו
כיום, כ-20% מההוצאה הלאומית לבריאות מוקצית לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה. למעשה, כ-60% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות הינם חולי סוכרת. מדובר בסכומי עתק שהמדינה משקיעה וצפויים לגדול בשנים הבאות.
האם לא עדיף להקצות תקציבים ומשאבים למניעת המחלה? לפעילות זו תהא השפעה ממשית על איכות החיים של רבים, ובמבט קדימה יביא הדבר גם להוזלה משמעותית בהוצאה הלאומית על סוכרת.
כל שנותר הוא לקוות ששרת הבריאות החדשה, יעל גרמן, תשכיל להבין את החשיבות בקידום תכנית למניעת הסוכרת, ויפה שעה אחת קודם. מקום ראשון בעולם זה מרשים לכל הדעות, אבל כבר נאמר: "עוד ניצחון כזה ואבדנו".
מוטי פרלמוטר הוא מנכ"ל א.י.ל, האגודה הישראלית לסוכרת
בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.