אין קשר בין סוכרת לדמנציה

בניגוד למחקרים קודמים, שקשרו בין סוכרת לסיכון מוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר, במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Neurology, לא זוהה קשר מובהק בין הסוכר ליכולות קוגנטיביות.

החוקרים ערכו מחקר של בדיקות לאחר המוות ובדיקות הדמיה נוירולוגיות במסגרת מחקר שנערך בבולטימור להערכת ההשפעות של גיל מתקדם, כולל ההשפעות על תפקוד קוגניטיבי ודמנציה. הסקירה כללה 197 משתתפים מהמחקר, שעברו לפחות שתי בדיקות העמסת סוכר, כולם בעלי תפקוד קוגניטיבי ונוירולוגי תקין בתחילת המחקר. עוד נכללו 53 משתתפים ממחקר הדמיה, גם כן עם שתי בדיקות העמסת סוכר.

כאשר החוקרים סיווגו את החולים לאלו עם דמנציה (101 חולים) ואלו ללא דמנציה (96 חולים), הם לא זיהו הבדלים משמעותיים ברמות הסוכר בדם בצום (100 מ"ג לד"ל בחולים ללא דמנציה לעומת 98 מ"ג לד"ל בחולי דמנציה), ברמות האינסולין בצום, במדדי תנגודת לאינסולין ובמדדים אחרים.

כדי להבין אם התוצאות השליליות הושפעו מערכים בשלב מאוחר יותר במהלך החיים, החוקרים בחנו את הקשר באמצעות ערכים שנאספו בהעמסת סוכר בתחילת המחקר בלבד, או לפני גיל 70 שנים. גם כאן לא זוהה קשר משמעותי עם פתולוגיה של מחלת אלצהיימר. החוקרים טוענים כי מכאן עולה כי אי-סבילות לסוכר אינה משפיעה על פתולוגיה של מחלת אלצהיימר, גם לא בשלביה המוקדמים ביותר. נראה כי התוצאות היו דומות בין אם החולים נטלו טיפול תרופתי לסוכרת, ובין אם לא.

לסיכום, מהנתונים עולה כי אין קשר בין אי-סבילות לסוכר, סוכרת, תנגודת לאינסולין ובין מחלת אלצהיימר או הצטברות חלבונים פתולוגיים במוח; ובמילים אחרות - כי אין קשר ישיר בין סוכרת לדמנציה. במרבית החולים המבוגרים דמנציה מתפתחת בשל יותר מפגם אחד בתפקוד המוח.

בשילוב עם מאמרים אחרים שפורסמו לאחרונה, המחקר הנוכחי מספק עדות חד-משמעית, לפיה בעיות ארוכות טווח באיזון רמות הסוכר בדם אינן משפיעות על הפתולוגיה של מחלת אלצהיימר במוח. עם זאת, סבורים החוקרים, כי אפשר להסיק כי סוכרת שאינה מאוזנת, אירועים מוחיים ואוטמים לבביים עלולים להביא לעלייה בסיכון לדמנציה.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.