ספירת פחמימות: הדרך לאיזון סוכרת

"שוב הסוכר איננו מאוזן, למרות שפעלתי בדיוק לפי הנחיות הרופא אינני מצליח/ה להגיע לערכי הסוכר הרצויים עבורי והסוכר נע בין ערכים גבוהים לערכים נמוכים".

דברים כאובים כאלה ודברים דומים להם, שומעים לא מעט דיאטנים המתמחים בסוכרת מפי חולים. ישנם חולי סוכרת רבים החווים תחושות כאובות דומות ומוצאים עצמם מתוסכלים ממצבם הבריאותי. למרות הטיפולים המתקדמים היום בסוכרת, ישנם חולים שעדיין אינם מצליחים להגיע לכדי איזון. הנתונים מראים שלמרות שהשימוש באינסולין הוא אחת השיטות היעילות ביותר לאיזון הסוכרת, רק כ-50% מחולי הסוכרת המטופלים באינסולין מגיעים לאיזון אופטימלי בערכי הסוכר.

ובכן, הסיבה לחוסר איזון הסוכר עם שימוש באינסולין טמונה במקרים רבים בחוסר בכלים מתאימים הדרושים לחולה, על מנת להצליח ליישם בצורה טובה את הטיפול באינסולין. משימת התאמת כמויות האינסולין המוזרקות לגוף, ביחס לכמות המזון הנאכלת בארוחה ולערכי הסוכר הנמדדים לפני הארוחה, היא משימה הדורשת כלים ומיומנות נרכשת. ניתן לרכוש בקלות רבה את הכלים לפתור את הבעיה באמצעות מספר מפגשים עם דיאטנית המתמחה בתחום הסוכרת, כחלק מהטיפול הרב מקצועי המומלץ לסוכרתיים.

כיצד מאזנים סוכרת בעזרת ספירת פחמימות?

דיאטנית המתמחה בתחום הסוכרת, ייחודה בכך שהיא מכירה לעומק את כמות הפחמימות המצויה במזונות השונים וכמו כן היא מכירה את סוגי האינסולין השונים הקיימים בשוק. לכן, בידיה הכלים לחשב יחסים תזונתיים ולנתח יומני אכילה הכוללים ניטורי סוכר.

כחלק מהטיפול בסוכרת, ברוב המקרים שבהם ישנו צורך בשימוש באינסולין, יתאים הרופא תכנית טיפולית שבה יהיו מינונים קבועים של אינסולין. בפועל, כמויות הפחמימות וההרכב התזונתי של הארוחה יכול להשתנות מיום ליום ומארוחה לארוחה. בשיטת המינונים הקבועים אין התייחסות לערכי הסוכר הנמדדים לפני האכילה או לכמויות הנאכלות.

מה קורה כאשר אין התאמה בין כמות האינסולין לבין שיעור האכילה בפועל?

למעשה, ללא הדרכת דיאטנית מומחית, במקרים רבים אין התאמה בין כמות האינסולין המוזרקת לבין האכילה, ובשל כך נגרמת תנודתיות רבה בערכי הסוכר לאחר האוכל, תנודתיות שעלולה להוביל אפילו לערכים גבוהים או נמוכים במיוחד של הסוכר. לצד זה, יש לזכור, שבשימוש באינסולין תמיד קיים חשש להיפוגליקמיה: ערכי סוכר נמוכים. ויש להיות ערוכים למצב זה בכל עת. ישנם מקרים שבהם יתאים הרופא את מינוני האינסולין על פי רמות הסוכר הנמדדות לפני האכילה ויבצע "תיקון" על ערכים גבוהים. כלומר, אדם המתחיל ארוחה בערכי סוכר של 120 מ"ג לד"ל ורוצה לאכול 2 פרוסות לחם, הרי אין היגיון בכך שיזריק אותה כמות אינסולין, כאשר התחיל ארוחה בערכים של 250 מ"ג לד"ל. אולם גם בשיטה זו, לא נלקחת בחשבון כמות הפחמימות הנאכלת בארוחה. האם נכון יהיה להזריק את אותה כמות אינסולין לארוחה בת 4 פרוסות לחם, לעומת ארוחה בעלת 2 פרוסות לחם? התשובה היא לא.

מהי אפוא שיטת ספירת הפחמימות?

למדנו כי הרכב הארוחה, בדגש על כמות הפחמימות, משפיע באופן משמעותי על ערכי הסוכר. לפיכך פותחה שיטת ספירת הפחמימות, המאפשרת לחולי הסוכרת התלויים באינסולין לחשב בצורה מדויקת את כמות האינסולין הנדרשת על מנת "לכסות" את הארוחה ולאפשר סיום ארוחה בערכים תקינים. שיטה זו גם מאפשרת לחשב באופן מדויק יותר את כמות האינסולין שיש להזריק עבור ה"תיקון" בהתחלתה של ארוחה בעלת ערכים גבוהים מהרצוי.

איזון פחמימות? כל ההסבר הזה נשמע די מסובך. אין שיטה פשוטה יותר?

מי שאינו מעוניין או מסוגל לבצע את החישובים האמורים יכול להיעזר בשיטה פשוטה יותר הנקראת: קיבוע מנות פחמימה. בשיטה זו תוכלו לשמור על כמות מנת פחמימה קבועה בארוחה, אשר מאפשרת כיסוי מספק של כמות האינסולין הקצר, הניתן באופן קבוע בכל ארוחה. שיטה זו יכולה להתאים גם לאנשים המטופלים באינסולין בסיסי ארוך טווח בלבד או בטיפול בכדורים.

כיום, בשל התפתחות הטכנולוגיות בייצור תמיסות האינסולין, התרופה דומה יותר בתכונותיה לאינסולין הטבעי המופרש בגוף, בניגוד לתרופות שיוצרו בעבר. השפעת תמיסות האינסולין באה לידי ביטוי בצורה מהירה יותר. תהליך פינוי התמיסה מהגוף מתרחש כעבור שעות ספורות, ועל כן השפעתו ניכרת על היכולת לדייק את כמות החומר הפעיל בעת ההזרקה.

בעזרת שיטת ספירת הפחמימות, יוכל כל מטופל לדעת כמה יחידות אינסולין קצר עליו להזריק עבור כל מנת פחמימה שאכל, וכמו כן יוכל, באמצעות חישוב פשוט, לדעת כמה יחידות עליו לתת על כל מנה של אוכל, על מנת "לפצות" ארוחה שהחלה בערכי סוכר גבוהים מהרצוי. כלומר, חולי סוכרת שיקפידו להיצמד לשיטה יוכלו בקלות למצוא את "יחס אינסולין פחמימה": כמה יחידות אינסולין קצר יש להזריק עבור כל מנת פחמימה שנאכלת. כמו כן, יידעו החולים בכמה תוריד כל יחידת אינסולין קצר את ערכי הסוכר הגבוהים. זהו "פקטור התיקון".

יחסים אלה משתנים בין אדם לאדם, ויכולים להשתנות במשך היום אצל אותו אדם. כמות האינסולין הבסיסי (ארוך הטווח) לא תשתנה ברוב המקרים, אלא תישאר קבועה.

מהם הקריטריונים המאפשרים שימוש בשיטת ספירת הפחמימות?

1. חולה סוכרת התלוי בזריקות אינסולין או במשאבת אינסולין.

2. קיום תכנית טיפולית שנבנתה על ידי רופא המתמחה בתחום של סוכרת (עבודה בשיטת ספירת הפחמימות נעשית במסגרת התכנית הטיפולית וטווחי מינוני האינסולין שקבע הרופא).

3. שימוש בשיטת טיפול באינסולין באזל בולוס, כלומר שילוב של אינסולין ארוך טווח ואינסולין קצר. לדוגמא: שימוש בלנטוס + נובוראפיד או לבאמיר + אפידה.

לא ניתן להשתמש בשיטה זו בחולים המטופלים באינסולין מיקס (תמיסה משולבת של אינסולין ארוך וקצר הניתנת בזריקה יחידה), או בחולים המטופלים באינסולין ארוך טווח בלבד. להם תתאים יותר שיטת "קיבוע מנות פחמימה".

4. מוכנות לבצע ניטורי סוכר ביתיים ומיומנות בהזרקות אינסולין.

5. מוכנות ללמוד מהם המזונות המשפיעים על ערכי הסוכר.

6. מוכנות ללימוד כימות מנות פחמימה: כיצד סופרים מנת פחמימה.

7. מוכנות למילוי יומן אכילה מלא של 3 ימים רצופים, הכולל מדידות סוכר בצום, לפני ואחרי כל ארוחה וכתיבה מפורטת של הרכב הארוחה.

8. חזרה למעקב דיאטנית ותרגול השיטה.

השתכנעתם? אז איך מתחילים?

1. תחילה יש לקבל תכנית טיפולית הכוללת מספר יחידות אינסולין ארוך טווח המספק הגעה לערכי סוכר תקינים לפני האוכל, ויחידות אינסולין קצר טווח שמטרתו לתת כיסוי לארוחה. עבודת ספירת הפחמימות נעשית בטווח יחידות האינסולין שניתן על ידי הרופא המטפל.

2. השלב השני הוא שלב לימוד והיכרות מעמיקה עם המזונות השונים: להכיר היכן מצויות הפחמימות ואיזה מזונות משפיעים על ערכי הסוכר. לאחר מכן, יש ללמוד לכמת מנה. לדוגמה: מנת פחמימה שווה לפרוסת לחם או 3 כפות או חצי כוס פחמימה מבושלת, כגון אורז, פסטה, קינואה וכדומה. על פי טבלאות או אפליקציות שהומלצו על ידי הדיאטנית.

3. השלב השלישי הוא מילוי יומן אכילה מלא הכולל מדידות סוכר בצום לפני, ושעתיים אחרי כל ארוחה, במשך 3 ימים עוקבים.

4. בשלב רביעי - ניתוח היומן וערכי הסוכר יחד עם דיאטנית והגעה ליחס אינסולין פחמימה ראשוני ופקטור תיקון.

5. בשלב חמישי - תרגול החישוב ויישום בפועל.

6. בשלב שישי - חזרה לדיאטנית להתאמות ושינויים.

בשיטה זו ישנו חופש ניכר לכל סוכרתי לאכול מה שיבחר, כל עוד הוא יודע כיצד לכמת את כמות הפחמימות שאכל ולהזריק בהתאמה. לא עוד תלונות כמו: "אני לא אוכל מזון זה או אחר, כיוון שאני לא יודע כמה עלי להזריק לארוחה".

מעתה, ישנו החופש לאכול על פי בחירה ורצון והזרקה בהתאם. כמובן שעדיין ההמלצה היא לא לצרוך מוצרים מתוקים בצורה מוגזמת כיוון שלעיתים תגובת האינסולין המלאכותי אינה מחקה באופן מושלם את האינסולין הטבעי ועלולה להוביל לעלייה לא רצויה בסוכרים (ובמשקל). אך מידת הדיוק והאפשרויות הן בלתי מוגבלות בשיטה זו, ומאפשרות גם לחולי הסוכרת התלויים באינסולין לקיים חיים איכותיים וטובים. וזו הנקודה החשובה ביותר בשיטה זו.

נסו זאת ולעולם לא תחזרו אחורה.

הכותבת, בתיה אלימלך, היא דיאטנית קלינית מומחית בסוכרת, האגודה הישראלית לסוכרת

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.