פיתוח חדשני: אינסולין במשאף

בשורה חדשה לחולי סוכרת: אינסולין הניתן במשאף (ולא בהזרקה) אושר לשימוש בארצות הברית. הטיפול, אשר יצמצם את הצורך בהזרקות יומיות של אינסולין, מקל מאד כבר על חולי סוכרת מסוג 1 וגם סוכרת מסוג 2 ברחבי העולם, ובקרוב המשאף צפוי "לעשות עלייה" וישווק גם בישראל.

מאז שהאנושות למדה, עוד בראשית המאה שעברה, כי מתן אינסולין מסייע להפחתת רמות הסוכר בדם ותורם לבריאותם של חולי סוכרת, ניסו ללא הצלחה לפתח דרך מתן חלופית של אינסולין. עד כה, ניסיונות להחליף את מתן האינסולין, הנעשה כיום בהזרקה, לא צלחו. כעת, בפעם הראשונה, ניתן לקבל אינסולין שלא באמצעות הזרקה. זהו שינוי מהפכני ומבורך אשר יקל מאד על חולי הסוכרת, המטופלים באינסולין בהזרקה. בעבר גם היו ניסיונות למתן אינסולין דרך שאיפות מהנחיריים, במקום הזרקה, אך הניסיונות לא צלחו וגרמו לדלקות. קיים גם אינסולין במתן דרך הרקטום, דרך שמטופלים רבים מוותרים עליה. בעבר גם פותח משאף אינסולין אחר, אשר עם הזמן הוסר מהמדפים, בשל החלטה של חברת התרופות, הנוגעת ליעילות כלכלית. עכשיו, נראה שהמשאף הזה כאן כדי להישאר - ולהקל על המטופלים.

מהו המשאף הזה?

מדובר במשאף קטן, בגודל כף יד, הדומה במראהו למשאף ונטולין, המשמש חולי אסתמה. המשאף, אשר ניתן לנשיאה בקלות בכיס המכנס של כל חולה, מכיל בתוכו מעין כדור אינסולין, אשר בעת הפעלת המשאף הוא מרוסק לאבקה. החולה שואף את האבקה באמצעות המשאף. האינסולין נשאף ומגיע לריאות. הריאות הן איבר עמוס בכלי דם, המצויים כולם בשטח קטן. שטח זה, בו מתבצעים חילופי הגזים בגוף, מלא תאים קטנים ועמוס בכלי דם, אשר אם יפרשו אותם הלכה למעשה על הרצפה, הם יוכלו למלא שטח גדול, של מגרש טניס. האינסולין המגיע לאזור זה נספג בקלות, ביעילות ובמהירות רבה מאד אל זרם הדם. ההשפעה של חדירת האינסולין לזרם הדם היא מידית ומהירה כמו בהזרקה. האינסולין מגיע לדם ולתאים ועושה את הפעולה הנדרשת.

אז מעכשיו אין צורך בזריקות?

לא. יש צורך בפחות זריקות. המשאף איננו מחליף את האינסולין הבזאלי, אלא רק את האינסולין אשר ניטל עם עליית הסוכר בדם: האינסולין קצר הטווח. כדי להבין מה הכוונה, יש צורך בהסבר הרקע.

אדם החולה בסוכרת סוג 2 סובל מרמות גבוהות של סוכר בזרם הדם. כל התאים, הרקמות והאיברים בגוף זקוקים לסוכר, כאשר מה שמוביל את הסוכר לתאים זהו הורמון האינסולין, המופרש מהלבלב. הלבלב מפריש שני סוגי אינסולין: אינסולין בזאלי, המופרש פעם אחת ביממה ומשפיע לטווח הארוך; ואינסולין מוגבר, המופרש בתגובה להתרחשויות בגוף והשפעתו קצרת טווח. האינסולין המוגבר מופרש כתגובה לעליה פתאומית ברמות הסוכר, אשר מתרחשת לרוב לאחר ארוחה דשנה, או בעת התרגשות או סטרס.

בקרב חולי סוכרת סוג 2, האינסולין מופרש, אבל לא משלים את פעולתו. הסוכר נשאר בדם ותאי האיברים השונים לא מגיבים לאינסולין שנכשל במשימתו להעביר את הדם לאיברים. כך, מתרחשת פגיעה רבת משתתפים. ראשית, בלבלב שמפריש עוד ועוד אינסולין כדי שהסוכר יגיע לאיברים. שנית, בכלי הדם שמתקשים לעמוד בפני הרמות הגבוהות של הסוכר בדם ונפגעים בצורה קריטית. ושלישית, באיברים ובתאים שזקוקים לסוכר כדי לחיות ולתפקד ולא מקבלים אותו.

הטיפול בחולי סוכרת הוא מתן אינסולין, אשר יתגבר על כל הכשל הזה. חלק מחולי הסוכרת מקבלים כמה זריקות ביום: אחת ביממה של אינסולין בזאלי, ועוד מינימום שלוש זריקות של אינסולין במצבי עליה פתאומית של סוכר, במיוחד לאחר ארוחה. זהו אינסולין מהיר טווח, הפועל למשך 3-4 שעות ושונה מהאינסולין ארוך הטווח ("לבמיר", "לנטוס") המספיק ל-24 שעות. המשאף מחליף את הזריקות של האינסולין המיידי, ולא את מתן האינסולין הבזאלי. לכן, השימוש בו לא מבטל לגמרי את הצורך בהזרקה, אלא רק מצמצם את מספר ההזרקות בשגרת הטיפולים. זה, כשלעצמו, מספיק ומספק הקלה עצומה לחולי הסוכרת.

איך משיגים אינסולין במשאף?

למרבה הצער, התרופה טרם אושרה לשימוש ושיווק בישראל. הסיבות לכך הן טכניות. החברה שפיתחה את המוצר היא חברה קטנה ואין מדובר בחברת תרופות ענקית ועתירת משאבים. כמובן שאנשי החברה מביטים החוצה, לעבר האופק, ומטרתם לאפשר שיווק גלובלי ויציאה מגבולות ארצות הברית. אולם תהליך זה עוד רחוק מלהיות מושלם. בשלב זה, חברת התרופות לא מסוגלת לשווק את המשאף מחוץ לגבולות ארצות הברית. כעת זהו אזור ההתמקדות שלהם. ההערכה היא שתוך מספר שנים לא גדול המשאף יגיע גם לישראל, אולם זה ייקח זמן וקשה מאד לדעת מתי זה יקרה.

האם יש תופעות לוואי או סיכונים הנלווים למתן אינסולין במשאף?

עד כה לא דווחו כל תגובות בלתי רצויות כהשלכות לטיפול. המשאף, שפותח בעבר על ידי חברת פייזר, הוביל במקרים נדירים לפיתוח מחלות ריאה. במשאף הנוכחי, החומר נותר בריאה זמן קצר יותר, ועל כן אין כל חשש מהשלכות על בריאות הריאות. אולם למטופלים המקבלים את הטיפול מומלץ להיות במעקב ולבדוק את תפקודי הריאה לפני ובזמן הטיפול. כמו כן, השימוש אסור בקרב הסובלים ממחלות ריאה.

לסיכום, הבשורה לחולי סוכרת סוג 2 כי יוכלו לצמצם את מתן הזריקות וליהנות מטיפול פחות חודרני ויותר נעים היא בהחלט בשורה משמחת. אולם מוקדם מדי לצאת במחולות. הפטנט טרם "עשה עלייה" לישראל ולנו לא נותר אלא להמתין בסבלנות. ובינתיים, מעודד לדעת שיש פיתוח יעיל ומקל כזה.

ד"ר חוליו וינשטיין הוא מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.