סוכרתי? שמור על הכליה שלך!

(0)
לדרג

סוכרת עלולה לגרום לסיבוכים קשים כגון אי ספיקת כליות וצורך בדיאליזה או השתלת כליה. כך תבדקו את מצב הכליות ותמנעו סיבוכים מיותרים

מאת: ד"ר אביבית כהן

סוכרת היא מחלה מטבולית אשר עלולה לגרום לסיבוכים שונים במערכות גוף שונות ונמצאת בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. למעשה, כיום מדובר על כחצי מיליון סוכרתיים מסוג 2 בישראל, ועוד כחצי מיליון שאינם מאובחנים ו/או נמצאים במצב של טרום סוכרת.

מהם הסיבוכים העלולים להיגרם מסוכרת?

סוכרת עלולה להוביל לסיבוכים שונים, כאשר אחד הסיבוכים השכיחים הינו פגיעה בתפקודי הכליה. קרוב ל-70% מחולי סוכרת מסוג 2 עלולים לפתח סיבוכים והידרדרות כלשהי בתפקודי הכליות, מצב שעלול להוביל לאי ספיקת כליות מוחלטת - וצורך בטיפול חלופי כגון דיאליזה או השתלת כליה.

מהו הסיכון הכרוך באי ספיקת כליות?

ירידה בתפקוד הכלייתי כרוכה גם בעליה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי דם. חולי סוכרת רבים אינם מודעים לכך שהם מצויים בסיכון מוגבר לאי ספיקת כליות ועל כן חשוב להדגיש בפניהם את חשיבות ביצוע מעקב שוטף אחר התפקוד הכלייתי, המתבטא הן במעקב אחר בדיקות דם (רמות הקריאטינין בדם, GFR מחושב), והן אחר מידת ההפרשה של חלבון - ובייחוד אלבומין בשתן, אם ישנה.

לצד הסיכון להתפתחות סיבוך בכליות בשל הסוכרת, כשלעצמה, ניתן לראות כי כ-90% מהסוכרתיים מסוג 2 סובלים מתסמונת מטאבולית, המתבטאת בין היתר ביתר לחץ דם וברמות שומנים גבוהות בדם. יתר לחץ דם, בייחוד, מהווה גורם סיכון משמעותי נוסף להידרדרות בתפקוד הכלייתי, בשילוב מחלת הסוכרת.

איך יודעים כי נוצרה פגיעה בכליות?

אצל למעלה ממחצית מחולי הסוכרת מסוג 2 תתפתח פגיעה בתפקוד הכלייתי, אשר עלולה להתבטא כהפרשת חלבון בשתן, או כעלייה ברמות הקריאטינין בדם, המשקפת ירידה ביכולת הכליות לתפקד ולסנן את מרכיבי הדם.

מדובר, אם כך, בסיבוך שכיח אשר על חולי הסוכרת להיות ערים אליו. חולים הסובלים מסוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, מבוגרים או בעלי היסטוריה משפחתית של תפקודי כליות לא תקינים כתוצאה מסוכרת, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים כלייתיים, כתוצאה מסוכרת.

בדומה לסוכרת, גם מחלת כליות כרונית עלולה להופיע ללא תסמינים מקדימים, ולכן היא עלולה להתגלות בשלב מאוחר. מעקב אחר התפקוד הכלייתי יכול להאט ואף למנוע סיבוכים מיותרים אצל חולי הסוכרת, לצד טיפול תרופתי נכון ושאיפה לאיזון של הסוכרת כשלעצמה.

מה עושים, אם כבר נוצרה פגיעה בכליות?

חשוב לאבחן את הפגיעה הכלייתית מוקדם ככל האפשר, וכדאי להיוועץ ברופא המומחה בתחום הכליות, במידה וקיים ספק לגבי הגורם שהוביל לאי הספיקה הכלייתית, או במידה וישנה כבר אי ספיקת כליות מתקדמת (מצב בו תפקודן של הכליות לקוי בצורה חמורה). כדאי גם לשלב ייעוץ עם דיאטנ/ית המתמחה בתחום סוכרת ואי ספיקת כליות.

מבחינת איזון הסוכרת, חשוב להיות מודעים לכך כי ירידה בתפקוד של הכליות כרוכה בעליה בשכיחות אירועים של היפוגליקמיה ('נפילת סוכר') ועל כן יש יתרון בנטילת תרופות אשר אינן גורמות למצבים של היפוגליקמיה.

בנוסף, יש לעקוב אחר התפקוד הכלייתי כי מרבית התרופות הניתנות היום לטיפול בסוכרת מתפנות דרך הכליות ועל כן יש להוריד את המינון שלהן או להפסיק את נטילתן - במידה וישנה אי ספיקת כליות.

בקרב חולים הסובלים מאי ספיקת כליות ישנו יתרון לשימוש בתרופות לסוכרת ממשפחת מעכבי האנזים DPP-4 אשר, ככלל, אינן גורמות להיפוגליקמיה. יש לשים לב לדרכי הפינוי השונות של התרופות ממשפחה זו, כאשר מרבית התרופות מתפנות דרך הכליות (ג'נוביה, גאלבוס, אונגלייזה), ועל כן נדרשת התאמה של מינון התרופה בהתאם לתפקוד הכלייתי.

בנטילת טיפול מקבוצה זו שאינו מתפנה דרך הכליה (טרג'נטה), אין צורך בהתאמת המינון בהתאם לדרגות השונות של התפקוד הכלייתי, מאחר שהטיפול מתאים במינון קבוע לכלל חולי הסוכרת, החל מאלה עם תפקוד כלייתי תקין ועד לחולים הסובלים מאי ספיקת כליות - וזקוקים לדיאליזה.

ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת הדסה עין כרם, ירושלים; מנהלת מכון הסוכרת במכבי שירותי בריאות ירושלים

ד"ר כהן תרצה ביריד הסוכרת השנתי של א.י.ל, אגודה ישראלית לסוכרת, שיתקיים בכפר המכבייה ברמת-גן היום (ב'), 10.11.14.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום