סוכרת והשמנה: מגיפות שלובות

שתי המגיפות הגדולות של החיים המודרניים ממשיכות להתפשט בעולם המערבי והתפשטותן נבלמת בישראל בעמל רב. סוכרת והשמנה המאפיינות הרבה בני אדם בעולם המערבי הן מחלות המזינות אחת את השנייה ומאיימות על בריאותו של האדם. לקראת יום הסוכרת העולמי נבדוק איך השמנה קשורה לסוכרת, איך אפשר להימנע מהתחלואה וכיצד ניתן לנתק את הקשר בין משקל עודף לעודף סוכר בדם.

מדוע השמנה וסוכרת מכונות זה מספר שנים "מגיפות"?

מגיפה היא כינוי למחלה המתפשטת בקרב אוכלוסייה במהירות רבה והתפשטותה לא נבלמת. בעולם המערבי, ובעיקר בארצות הברית, רואים כבר שנים עליה משמעותית, תלולה ועקבית במספר החולים הסובלים מהשמנת יתר. סוכרת סוג 2 נחשבת מחלה נלווית להשמנה. אותה עליה עקבית במספר החולים גורמת להגדרת המחלות הללו כ"מגיפות": מעגל החולים מתרחב כל הזמן ללא הפסקה. מעבר לעליה בתחלואה, הביטוי המובהק למגיפות ההשמנה והסוכרת הוא גם ירידה בגיל התחלואה: יותר חולים שמפתחים סוכרת סוג 2 בגיל צעיר; והתפשטות מגיפת ההשמנה בקרב ילדים: יותר ילדים שסובלים מהשמנת יתר מגיל צעיר מאוד.

כיצד ומדוע קשורות השמנה וסוכרת זו לזו?

נכון יותר לומר כי יש קשר הדוק בין אורח חייו של האדם לבין מחלת סוכרת סוג 2. השמנה היא חלק מאורח החיים, אבל היא לא הגורם היחיד לסוכרת. אורח חיים שכולל גם משקל עודף מעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסוכרת, אך לרוב נחוצים מאפיינים וגורמים נוספים שיאיצו את התפתחות המחלה.

אורח החיים שמהווה גורם מרכזי להתפתחות סוכרת הוא אורח חיים "ישבני". כלומר: אורח חיים הכולל ישיבה מרובה, מחסור בפעילות גופנית, עודף משקל, נטייה גנטית ותזונה לקויה (עתירת שומן, עתירת פחמימות "ריקות"). אורח החיים הישבני, בשילוב עם נטייה גנטית לחלות בסוכרת, מביא להתפרצות המחלה בגיל צעיר. אם אדם בעל נטייה גנטית יצרוך מזון עתיר בשומן, כולסטרול ופחמימות ריקות, יעלה במשקל ויימנע מפעילות גופנית, סביר מאד שהוא יחלה בסוכרת.

כיצד מתפתחת מחלת הסוכרת?

התפתחות מחלת הסוכרת כוללת שני מהלכים הקורים במקביל. בגופנו יש לבלב המפריש את הורמון האינסולין אל זרם הדם. תפקידו של האינסולין הוא להוביל סוכר מזרם הדם אל התאים. כל התאים זקוקים לסוכר כדי להתקיים. בעקבות אורח החיים הלקוי, תאי הגוף מפתחים עמידות לאינסולין, הם אינם מגיבים כראוי לקיומו והסוכר נשאר בדם ולא מגיע לתאים. בתגובה, מייצר הלבלב עוד ועוד אינסולין, אך רמת הסוכר בדם עולה, כלי הדם והאיברים השונים נפגעים מרמות הסוכר הגבוהות והתאים לא מקבלים את הסוכר לו הם זקוקים. כך נוצרת פגיעה רב מערכתית.

אנו יודעים בוודאות שהתהליך הזה קשור לאורח החיים הישבני ומושפע ממנו ישירות. במקביל לתהליך זה, מתחיל הלבלב להתעייף ומפסיק להפריש כמויות מספיקות של אינסולין. למהלך זה קשר גנטי מובהק - והוא קורה בשל תורשה. רק אם שני הגורמים הללו קיימים, תפרוץ מחלת הסוכרת.

מכאן ניתן להסיק שהשמנה היא אחד הגורמים המרכזיים לכך שהתאים מפתחים תנגודת לאינסולין; עוד ניתן לומר כי ככל שהאדם שמן יותר, כך יש צורך ביותר אינסולין כדי לספק דם לתאים; וכשהלבלב עובד קשה יותר, הוא נחלש מהר יותר. הקשר בין השמנה לסוכרת מתבטא גם בעובדה המאוד ברורה שכאשר אנשים יורדים במשקל, רואים באופן מיידי שיפור משמעותי בערכי הסוכר בדמם. לכן, פעמים רבות, מניעת השמנה תורמת למניעת סוכרת ולהעלמת ההשמנה, קרי לירידה במשקל - ומהווה טיפול בסוכרת. למעשה, בקרב חולי סוכרת, ירידה במשקל מהווה "קו ראשון" בתהליך הטיפולי ופעמים רבות היא מסייעת לצמצום משמעותי של מינון התרופות שיש ליטול.

האם מגיפות ההשמנה והסוכרת קיימות גם בישראל?

גם בישראל ישנה עליה ברורה בכמות החולים בסוכרת ובכמות הסובלים מהשמנת יתר וגם בישראל אחוז הילדים הסובלים מעודף משקל הוא גבוה מהרצוי, אבל אין מדובר במגיפה. יתרה מכך, סקר של קופת חולים "כללית" שבוצע לאחרונה בדק ומצא דווקא ירידה בהיארעות סוכרת.

איך זה ייתכן?

הסיבה לכך היא מודעות ורפואה קהילתית מודעת ומונעת. הגורם המובהק לכך שבישראל נבלמת התפשטות מחלת הסוכרת היא תכניות שונות המופעלות בקהילה, אשר מסייעות למניעת התפשטות המחלה. לדוגמה, תכנית כללית ארצית "סוכרת בקהילה" שפועלת מזה 20 שנה ומבוססת על מספר תהליכים מקבילים.

הראשון, הגברת המודעות בקרב המטפלים: אנשים חייבים לדעת מהי סוכרת סוג 2, איך ומדוע היא מתפתחת, מהן השלכותיה של המחלה ומהו הקשר בינה לבין אורח חיים לקוי הכולל עודף משקל, תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית. לשם כך, עברו רופאים ואחיות בקהילה השתלמויות ארוכות והכשרות ששמו דגש על המודעות לכך ועל הצורך בהעברת המידע למטופלים. הצוותים המטפלים קיבלו סט של כלים ומיומנויות שמסייעים להם לדעת לאתר חולים בסיכון, להעניק להם טיפול ולפתח תכניות טיפוליות שימנעו התקדמות של מחלת הסוכרת.

השני, חינוך והסברה והעלאת המודעות בקרב המטופלים: מושם דגש רב על הסברה, על חינוך לאורח חיים בריא ועל הדרכים השונות למנוע את המחלה. יש קושי רב בטיפול בסוכרת מכיוון שהמניעה והטיפול בה מסתמכים על שינוי באורח החיים.

השלישי, איתור החולים ומניעת המחלה: הבעיה עם סוכרת סוג 2 היא שמדובר בשלבים הראשונים במחלה שקטה ונעדרת תסמינים; כמו כן, ייתכן מצב של סוכרת סמויה או טרום סוכרת. בשלב זה חשוב מאד לאתר את המחלה, לתת טיפול - ואם יתאפשר, למנוע את התפתחותה והתפרצותה. אם המחלה תאותר בזמן, הסיכוי להחלמה ולמניעת פגיעה הרבה יותר גבוה. לכן מושם דגש רב על איתור חולים בסיכון וטיפול מתאים בהם, עוד לפני שהמחלה התפתחה לשלב של הופעת תסמינים.

מלאכה זו כלל איננה פשוטה. הטיפול בחולים שכבר פיתחו את המחלה קל יותר כי הם נרתמים ומשתפים פעולה. החולים מודעים לתסמינים ולהשלכות ורוצים להשתקם. הם חוששים ולכן הם משתפים פעולה ביתר קלות עם הטיפול. בקרב חולים שטרם חלו, לא מרגישים בהילות, דחיפות או חרדה. שיתוף הפעולה קשה הרבה יותר. מניעת סוכרת היא מלאכה לא קלה ושינוי אורח חיים כרוך בהרבה מאמץ ונכונות. האתגר במצב זה הוא לא פשוט, אבל התוצאות היפות מלמדות שהתכנית עמדה באתגר והטיפול המונע מצליח.

הרביעי, טיפול וליווי דיאטנית של מטופלים המצויים במצב טרום סוכרת, חולים בסיכון וחולי סוכרת. טיפול זה מאפשר לאנשים בסיכון לקבל טיפול מונע. כמו כן, ישנם מטופלים במצב של טרום סוכרת המתאימים לקבלת טיפול תרופתי למניעת המחלה.

פרופ' מרגלית גולדפרכט היא מנהלת מחלקה לקידום איכות חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.