מנופאוזה: פעילות גופנית מסייעת

פעילות גופנית מתונה עשויה להקל על תסמינים רגשיים, חברתיים וגופניים בנשים בגיל המנופאוזה, כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת BMC Women's Health.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית היא אמצעי יעיל למניעה או הקלה של תסמיני מנופאוזה והוכח כי היא עשויה להביא לשיפור איכות החיים בנשים לאחר מנופאוזה. עם זאת, לאור מחלוקת מסוימת באשר לקשר בין פעילות גופנית ותסמיני מנופאוזה ומיעוט מחקרים להערכת קשר זה בנשים קוריאניות, הם החליטו לבחון את הנושא באוכלוסיה זו.

המחקר נערך בתקופה שבין נובמבר 2012 ועד מרץ 2013 וכלל כ-2,200 נשים בריאות בגילאי 44-56 שנים. להערכת ההשפעה של פעילות גופנית על התסמינים סביב תקופת המנופאוזה, החוקרים גייסו למחקר 630 נשים סביב תקופת המנופאוזה. רמת הפעילות הגופנית נקבעה על פי שאלון IPAQ (International Physical Activity Questionnaire) ושאלון MENQOL (Menopause-specific Quality of Life) שימש להערכת תסמינים על רקע מנופאוזה.

מהנתונים עולה כי קשר בצורת U בין המדד להערכת תסמינים על רקע מנופאוזה והערכת תפקוד רגשי-חברתי לרמת הפעילות הגופנית. מניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון משתנים שונים עלה כי בנשים סביב תקופת המנופאוזה שהקפידו על פעילות גופנית מתונה דווח על מדדים נמוכים שיותר של תסמינים רגשיים, חברתיים וגופניים, בהשוואה לאלו שעסקו בפעילות גופנית ברמה נמוכה. מנגד, פעילות גופנית ברמה גבוהה לא השפיעה על מדד התסמינים על רקע מנופאוזה. בנוסף, לא תואר קשר בין הפעילות הגופנית לתסמינים וזו-מוטוריים (גלי חום והזעות לילה) ותפקוד מיני באף אחת מהקבוצות.

החוקרים כותבים כי אף על פי שדרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, מהנתונים עולה כי פעילות גופנית עשויה להביא לשיפור תסמיני מנופאוזה, ובכך להביא לשיפור איכות החיים של הנשים.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.