גיל המעבר: כך תעברו אותו בשלום

גיל המעבר הוא אירוע טבעי, נורמלי, המוגדר כסיום המחזורים של האישה. זה הגיל שבו האישה עוברת ממצב של פריון למצב שבו הסתיימה הפעילות ההורמונלית בשחלות שלה. אצל מרבית הנשים, תקופת גיל המעבר נמשכת מספר שנים - ומאופיינת בתסמינים שונים ומגוונים.

באיזה גיל מתחילה תקופת גיל המעבר?

גיל המעבר מתרחש בממוצע בגיל 51 אבל יכול להתחיל מספר שנים קודם לכן, או אחר כך.

מהם "תסמיני גיל המעבר"?

מדובר במספר תסמינים אשר חלק מהנשים עלולות לחוות סביב גיל המעבר. לא כולן חוות את כל התסמינים האופייניים. ההסתמנות, התדירות, התכיפות והעוצמה של הופעת הסימפטומים שונים מאשה לאשה. התלונות של נשים בגיל המעבר מגוונות מאד - ואין שתי נשים עם אותן התלונות ואותם התיאורים.

תסמיני גיל המעבר עלולים לכלול, בשלב ראשון, הפרעות ושיבושים במחזור. בהמשך ישנן תלונות על הופעת גלי חום, דפיקות לב, הפרעות שינה, הזעות, עצבנות, דיכאון, הפרעות בזיכרון, כאבי פרקים, השמנה (במיוחד באזור הבטן), שינויים בעור, שינויים בשיער ועוד. בשלב הבא, מופיע יובש בנרתיק - וכאבים בזמן קיום יחסי מין.

מדוע מופיעים תסמיני גיל המעבר?

הרקע לתופעות גיל המעבר הוא הפסקת הפעילות ההורמונלית בגוף האישה. עד לגיל המעבר, מפרישות השחלות הורמונים - פרוגסטרון ואסטרוגן - שרמתם יורדת בגיל המעבר. ההשפעה של ירידה זו על מערכות הגוף השונות, ובעיקר ההשפעה של הירידה ברמות האסטרוגן, היא שגורמת לתופעות גיל המעבר. האסטרוגן חיוני לבריאות ותפקוד האישה, ומעבר להשפעתו הברורה על המאפיינים המיניים ועל פריון האישה, הוא משפיע גם על מערכות נוספות בגוף האישה לרבות: רחם, נרתיק, שדיים, עור, עצם, שלפוחית שתן, שומן, מטבוליזם, לב וכלי דם מוח וקרישה. להרבה מאד איברים בגוף יש קולטנים לאסטרוגן. כשהשחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן, בגיל המעבר, נוצר חסר הורמונלי באיברים הללו. ככל שהירידה ברמות האסטרוגן בגוף מהירה וחדה יותר, כך תופעות גיל המעבר המדווחות קשות יותר.

עד כמה נפוצים תסמיני גיל המעבר? האם יש נשים אשר "ניצלות" מ"גזר הדין"?

רוב הנשים חוות את תופעות גיל המעבר. כ-75% יחוו גלי חום, בצורה זו או אחרת. החל בצורה קלה - ועד צורה קשה ובלתי נסבלת, עם פגיעה קשה באיכות החיים. עם זאת, ישנן נשים שאינן סובלות מתופעות גיל המעבר.

מתי נחוץ טיפול בתופעות גיל המעבר?

כאשר התסמינים שחווה האישה בתקופת גיל המעבר פוגעים באיכות החיים שלה.

מה כולל טיפול בתסמיני גיל המעבר?

הטיפול הוא טיפול הורמונלי חלופי. מאחר והתסמינים מופיעים על רקע חסר הורמונלי, מתן הורמונים מחזיר את ההורמונים החסרים לגוף האישה, פותר את הבעיה ומפחית את עוצמת ותכיפות התסמינים. לרוב, כולל הטיפול ההורמונלי החלופי מתן אסטרוגן ובדרך כלל גם פרוגסטרון. מטרת הטיפול היא להשיב את המצב ההורמונלי אחורה, לקדמותו, כפי שהיה לפני גיל המעבר.

כיצד ניתנים ההורמונים?

ישנן שיטות רבות של טיפול הורמונלי חלופי, אשר יכול להינתן באמצעות כדורים לבליעה, מדבקות, ג'ל ועוד. במסגרת הטיפול, ניתן להחזיר את המחזור והופעת הווסת - וניתן גם לקבל טיפול ללא מחזור. סוד ההצלחה של הטיפול הוא התאמתו למטופלת - יש צורך "לתפור" טיפול אישי לכל מטופלת, על פי הצרכים המיוחדים שלה, מאפייניה ונסיבות מצבה.

לא לכל אישה יותאם אותו טיפול. כך, למשל: נשים הסובלות מיובש נרתיקי והפרעות בקיום יחסי מין - והן אינן מעוניינות, אינן זקוקות או אינן יכולות ליטול טיפול הורמונלי חליפי, יכולות ליטול טיפול הורמונלי וגינלי מקומי. הטיפול יעיל מאד בטיפול בתופעות הנרתיקיות, אולם אינו נספג למחזור הדם ולגוף.

בנוסף, קיימים טיפולים הורמונליים על בסיס צמחי, או הורמונים זהים ביולוגית, שגם הם יעילים מאד בטיפול בנשים - בגיל המעבר.

כיצד תורם הטיפול לשינוי פני הדברים?

למעשה, טיפול מותאם אישית פותר את הבעיה ממנה סובלת המטופלת. בעקבות הטיפול, נעלמות תופעות גיל המעבר. למעשה, הרמה ההורמונלית בגוף חוזרת לקדמותה - כפי שהיתה לפני גיל המעבר. עם הזמן, ניתן להפחית במינון ההורמונלי הניתן, מכיוון שעם השנים ניתן להסתפק במינון נמוך יותר. כמובן שהתוצאות המקוות הינן להעלים לחלוטין את תופעות גיל המעבר ולשפר את איכות החיים. לטיפול הורמונלי ישנן השפעות חיוביות נוספות, מעבר לשיפור באיכות חיים, כמו מניעה של מחלות כלי דם ולב, מניעה של אוסטאופורוזיס, הורדת הסיכון לסרטן המעי הגס ועוד.

נשים רבות חוששות מטיפול הורמונלי, בשל שמועות שונות שנקשרו אליו, כגון עליה בסיכון ללקות בסרטן השד. האם יש אמת בשמועות הללו?

אין ספק שיש בציבור פחד מוגזם מהקשר בין טיפול הורמונלי לבין סרטן השד. אמנם קיים קשר בין טיפול זה לבין עליה בסיכון לחלות בסרטן שד, אולם יש לשים את הדברים בפרופורציה נכונה. נטילת טיפול הורמונלי במשך חמש שנים ומעלה מעלה את הסיכון לסרטן שד ב-1/1000 לשנה.
הסיכון הבסיסי בגיל 50 הוא כ-2/1000 מקרי סרטן שד לשנה (לערך) וטיפול הורמונלי במשך חמש שנים ומעלה מעלה את הסיכון ל- 3/1000 (לערך). כלומר, תוספת סיכון של 1/1000 מקרי סרטן שד בכל שנה. תוספת הסיכון היא קטנה - וחשוב להתייחס ליתרונות הרבים לאיכות החיים ולבריאות, שטיפול כזה מביא - לרוב רובן של הנשים. לפני מתן טיפול הורמונלי יש להתייחס ליתרונות הרפואיים, לרצונות האשה ולסיכונים ואז להחליט על טיפול כלשהו.

באיזה גיל מומלץ להתחיל בטיפול הורמונלי חלופי?

מומלץ להתחיל את הטיפול מוקדם ככל שניתן. מהרגע שיש צורך. קיים חלון הזדמנויות של מספר שנים, שאם הוא מפוספס - לא רק שיעילות הטיפול נפגמת, אלא גם הנזק עולה. התחלה מאוחרת של נטילת הורמונים עלולה להעלות סיכונים שונים והיא מפחיתה את היתרונות של הטיפול ההורמונלי למניעת מחלות עתידיות, למשל: מחלות לב וכלי דם.

לכן, אישה בגיל המעבר, אשר חשה תסמינים כלשהם צריכה לפנות לרופא נשים, רצוי מומחה לגיל המעבר -ולקבל סיוע. לאחר שיחה ובדיקות, ניתן יהיה להתאים לה טיפול שייתן מענה לצרכיה.

כמה זמן נמשך טיפול הורמונלי חלופי? כמה שנים יש להתמיד בו? ומה צפוי בסיומו?

הטיפול נמשך ככל שנדרש. לעתים, לאחר מספר שנים, נעשים ניסיונות להפסיק את הטיפול. אם ההפסקה בטיפול גוררת הופעה מחודשת של תופעות גיל המעבר - ואין מניעה רפואית להמשיך בטיפול, ניתן לחדשו ולהתמיד בטיפול לאורך שנים רבות, ללא כל מניעה. בסופו של דבר, ההחלטה על המשך או הפסקת הטיפול, היא החלטה משותפת של המטופלת והרופא, בהתאם לרצונות האישה ומצבה הרפואי.

לסיכום: טיפול הורמונלי חלופי הוא הטיפול היעיל ביותר, המסייע לאשה להתמודד עם תסמיני גיל המעבר, המופיעים עם הפסקת המחזור החודשי. תסמינים אלה, הפוגעים באיכות החיים, יכולים להיעלם בזכות הטיפול שחייב להיות מותאם אישית - ולהינתן בשלב מוקדם, ככל הניתן. תחילת הטיפול בזמן לא רק מסייעת להפחתת התסמינים, אלא גם תורמת לשיפור הבריאות הכללית ולירידה בתחלואה; מי שחוששת להתחיל בנטילת הורמונים, "מפספסת" את העובדה שהתועלת בטיפול עולה עשרת מונים על הנזק האפשרי העלול להיגרם. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא נשים, מומחה לגיל המעבר.

ד"ר צבי זהבי הוא מומחה לגניקולוגיה ומיילדות ומתמחה בנושא טיפולים לגיל המעבר

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים.