מתוקים מלידה: סוכרת מסוג 1

חולי סוכרת מסוג 1 תלויים לחלוטין באינסולין; מרביתם צעירים, למרות שהמחלה עלולה לתקוף בכל גיל ולגרום להרס תאי הבטא של הלבלב. בגוף החולה אין אינסולין בכמות מספקת ולכן הוא נאלץ להזריק לגופו, במינונים מתאימים ולפי הצורך במהלך היום, כל יום, וזאת על מנת להיות מאוזן 24/7.

כמה סוכרתיים מסוג 1 חיים כיום בישראל?

סוכרת מסוג 1 שכיחה בעיקר אצל ילדים ומתבגרים והיא מחלה כרונית ללא ריפוי. בישראל יש כיום קרוב ל-30,000 חולי סוכרת מסוג 1, ביניהם כ-3,000 ילדים.

מספר המקרים החדשים בעולם בכל שנה, של סוכרת מסוג 1, משתנה; במדינות הדרום והמזרח, ההיארעות נמוכה יחסית, לעומת מדינות כמו פינלנד או סרדיניה, בה השכיחות גבוהה פי 100. בישראל, מידי שנה יש כ-350 מקרים חדשים, ללא נטייה ברורה בין המינים. תקופות הגיל הדומיננטיות הן גיל הילדות המוקדמת (5-7 שנים) וגיל ההתבגרות, כנראה על רקע העלייה בעמידות לאינסולין. חשוב לזכור שכמחצית החולים החדשים מבוגרים מגיל 18 שנים.

מהם גורמי המחלה?

אין הסבר מדעי מדויק לגורם המחלה, אך יש רכיב גנטי כללי וכן רכיב סביבתי למחלה זו. לא ניתן כיום למנוע את התפרצותה, אלא לטפל בה. אנשים בעלי רקע גנטי מתאים, בעלי סיכון ללקות בה, בייחוד לאחר מפגש עם גורם סביבתי (שטרם זוהה), אשר מפעיל את המערכת החיסונית שלהם, התוקפת את התאים מייצרי האינסולין שבלבלב - והורסת אותם.

הרס זה גורם לחסר אינסולין בגוף ולמצב חירום מטבולי. בשנים האחרונות, חלה עלייה במספר החולים החדשים בכל העולם בכ-3.5% לשנה, בעיקר בגיל הילדות המוקדם. דבר זה עלול להצביע על גורם סביבתי חדש כלשהו אשר מוביל לפיתוח הסוכרת.

עד כמה הגורם הגנטי משמעותי?

סוכרת מסוג 1 איננה בעלת תורשה גנטית מובהקת, רק אצל 10% בלבד מהחולים החדשים בסוכרת מסוג 1 נמצאו קרובי משפחה נוספים הסובלים מסוכרת דומה, לעומת 90% במקרה של סוכרת מסוג 2. הקשר המשפחתי מתבטא בעלייה מסוימת קלה בסיכון של קרובי משפחתו של החולה לחלות במחלה, לעומת האוכלוסייה הכללית.

סוכרת מסוג 1 איננה בעלת תורשה גנטית מובהקת. צילום: שאטרסטוק

האם קיום אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת עשויה למנוע את התפרצות המחלה?

לא. עם זאת, אורח חיים בריא הכולל תזונה מתאימה ומאוזנת ופעילות ספורטיבית, הם חלק מתהליך הטיפול ההכרחי לחולים בסוכרת מסוג 1. הטיפול בחולי סוכרת הוא מותאם באופן אישי וכולל מתן אינסולין, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

מדוע חשוב להיות מודע ולהכיר את תסמיני המחלה?

העובדה היא שהמחלה עלולה לתקוף בכל גיל וחשוב להיות ערניים לסימניה: צורך בשתייה מרובה (צמא רב), השתנה מרובה וירידה לא מוסברת במשקל. אם מתעלמים מהסימנים והחולה ממשיך לנהל אורח חיים "רגיל", הוא עלול להגיע למצב מסכן חיים. לכן צריך להיות מודעים לסימנים - ולהיבדק בזמן.

מהם הקשיים העומדים בפני סוכרתיים מסוג 1?

הקושי העיקרי של המחלה, מלבד חוסר הנוחות בהזרקת האינסולין במהלך היום והמדידות הקבועות במשך היום, הוא חוסר היכולת להיות ספונטניים. חולי סוכרת 1 חייבים לדעת כל הזמן לקראת מה הם הולכים... האם לפעילות גופנית? ארוחה מיוחדת? וכו'. כל שעה מתוכננת ומותאמת, מבחינת מינונים של הזרקת האינסולין לגוף.

מהו הטיפול שניתן לחולי סוכרת מסוג 1?

טיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס על מתן אינסולין בזריקות או בהזלפה תת-עורית. מטרת מתן האינסולין, בכמות המתאימה, היא לדכא את יצירת הסוכר בכבד ולהפעיל את קליטת הסוכר בשריר. בזמן הארוחה, מטרת האינסולין היא לדכא את עליית הסוכר הצפויה. חולה סוכרת חייב למדוד את רמות הסוכר, 6-8 פעמים ביום (לפחות) ולהזריק 3-6 זריקות אינסולין ביום, וזאת הסיבה שעדיין מחפשים דרך אידיאלית, נוחה יותר - למתן ההורמון ללא צורך בזריקה.

מהם הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהמחלה? האם ניתן למנוע אותם?

הסיבוכים החריפים העיקריים הם כתוצאה מהגעה לרמה נמוכה מאוד של סוכר בדם, או להיפך - לרמה גבוהה מאוד. התנודתיות הזו מסכנת חיים והאיזון ושיווי המשקל, בין רמת הסוכר וריכוז האינסולין בגוף החולה, חייב להיות כל העת מדויק - ולכן חשוב להקפיד למדוד סוכר מספר פעמים ביום.
סיבוכים אלה הינם: היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם) והיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם). שני המצבים הללו נגרמים כתוצאה מחוסר איזון, בין כמות האינסולין, לבין כמות הסוכר בדם, המתבטאת ברמת סוכר נמוכה או גבוהה מדי.

חוסר איזון ממושך של רמות הסוכר בגוף, עלול לגרום לסיבוכים קלאסיים של פגיעה בכלי דם גדולים, כגון הלב, יתר לחץ דם; או לפגיעה בכלי דם קטנים, המתבטאים בפגיעה ברשתית העין, בכליה ובעצבים הפריפריים.

מהי חמצת קטוטית סוכרתית?

חמצת קטוטית סוכרתית - DKA היא מצב מטבולי מסכן חיים, אשר עדיין מהווה את הביטוי הראשון למחלה ב-40%-20% מהמקרים. חולים אלה מאופיינים בחסר אינסולין חמור, התייבשות ופרפוזיה נמוכה לרקמות. הסימנים שיופיעו במקרה זה הם: התייבשות, הקאות, נשימות עמוקות ומהירות או שינוי במצב ההכרה. הטיפול כולל אשפוז מידי, הזלפת נוזלים, ניטור סימנים חיוניים, טיפול מתאים בחסרים של נוזלים ואלקטרוליטים, ומתן של אינסולין - כמרכיב העיקרי לתיקון ההפרעה המטבולית.

המחלה עלולה לתקוף בכל גיל. צילום: שאטרסטוק

מה צופן העתיד לחולי סוכרת מסוג 1?

בעיקר, חתירה למציאת ריפוי למחלה, אך גם הכנסת דרכי ניטור מתוחכמות וחיישנים, אשר ישולבו במשאבות האינסולין ויקלו על חיי חולי הסוכרת. המכשירים שפותחו עד היום לבדיקת סוכר, מצריכים כמות מזערית של דם, והם בדרגת דיוק טובה. עם זאת, עדיין כל מדידה מחייבת דקירה. הלבלב המלאכותי אשר מהווה שילוב בין מד הסוכר הרציף ומשאבות אינסולין, נמצא כבר בניסויים קליניים בבני אדם. כולנו תקווה שיהיה זמין לחולים בשנים הקרובות.

כיצד פועלת האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל לרווחת הסוכרתיים?

האגודה פועלת במספר מישורים:

1. לקדם סיוע לאוכלוסייה בתחום החינוך, התעסוקה והצבא.
2. גיוס תרומות למחקר על מנת למצוא ריפוי למחלה.
3. ארגון פעילויות שונות בחו"ל ובארץ - ובכללן: קייטנות לילדים חולי סוכרת 1, טיולים, כנסים, כינוסים רפואיים ועוד.

בנוסף, המשימה העיקרית של האגודה היא למצוא מרפא למחלה ולאפשר לחולים את כל הכלים הטכנולוגיים והפסיכולוגיים, על מנת לחיות עם המחלה.

פרופ' רם וייס, הוא רופא בכיר במחלקת הילדים של בית חולים הדסה עין כרם, מנהלה הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors